טורקיה יכולה לחכות - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

טורקיה יכולה לחכות

עדיף להתמקד בשווקים ידידותיים - גם אם רחוקים יותר

התקשורת הטורקית מלאה אתמול הודעות ממשלתיות על כוונת אנקרה לפעול בפורומים בינלאומיים נגד ישראל על רקע פרשת המשט. ההערכות הן שטורקיה רוצה לתפוס את ההובלה ביצירת מגמה עולמית אנטי ישראלית.

ההפגנות המסוקרות בטלוויזיה הטורקית הקיפו אלפי מפגינים משולהבים, שנשאו דגלי פלסטין וקראו קריאות גנאי חריפות נגד ישראל. באוירה שכזו, ספק אם צרכן טורקי ממוצע ירצה להיראות ברחוב כשהוא חוזר מהחנות השכונתית, או מהקניון המקומי, עם מוצר המזוהה עם ישראל.

התעשיות הבטחוניות הישראליות מבינות שעדיף לוותר על השוק הטורקי. הן מעריכות, שגם אם בעתיד תהיה תפנית כלשהי ביחסים, עם עלייתה של ממשלה אחרת לשלטון באנקרה, שיקום היחסים יימשך זמן רב.

כמוהן, גם יצואני המוצרים האזרחיים צריכים לחשוב היטב אם הם מעוניינים להשקיע מאמצי חדירה והתרחבות דווקא בשוק הבעייתי הזה. נכון שמדובר בשוק קרוב יחסית לשוק ההודי, למשל, אולם רמת התנודתיות בין דרגות החום לדרגות הקור המשוגרות ממנו לישראל כה חריפה, שהיא צריכה להעלות סימני שאלה מעל תכניות ההשקעה המועדפות.

ההערכה במגזר העסקי והממשלתי היא שראש ממשלת טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן המוביל את הקו האנטי ישראלי, פועל כדי לצבור נקודות זכות בעולם המוסלמי ובמיוחד בטהראן. פנייתו מזרחה נובעת, בראש ובראשונה, מהיותו מנהיג של מפלגה דתית, אך גם מתוך אכזבה, על שלא הצליח להכניס את טורקיה לחברות באיחוד האירופי. מכאן העריכו גם שעוינותו כלפי ישראל לא צפויה להתפוגג בקרוב.

מדובר במגמה שנמשכת לפחות שנה וחצי, מאז מבצע עופרת יצוקה בעזה. המגמה ידעה עליות ומורדות. כך, בביקור שר התמ"ת, בנימין בן אליעזר לפני כחצי שנה בטורקיה נראה היה, שהיחסים חוזרים לאיזון. "הצלחתי לעצור את כדור השלג", אמר אז בן אליעזר, שלא הצליח להיפגש עם ארדואן, שבחר באותו זמן להיות מחוץ לטורקיה.

אנשי עסקים טורקים סיפרו אז, שהם לא מוכנים לקבל את התכתיב הממשלתי האנטי ישראלי. אנשי עסקים ישראלים סיפרו, שעמיתיהם מקבלים אותם בלביות, אבל הוסיפו, שהם בכוננות לכל מקרה רע שלא יבוא. הנסיעות לטורקיה נמשכו, אך היקף העסקים בפועל ירד.

המשבר הכלכלי העולמי ובעיית שערי החליפין שחקו רווחיות של חברות רבות. אלה שהסיטו יצוא מהשוק האמריקאי לאירופי ובחזרה, שוקלות עכשיו אם להשקיע בחדירה למזרח הרחוק, או לאמריקה הלטינית.

השוק הטורקי העצום והקרוב מפתה, אולם ספק אם יהיה פתוח לאורך זמן לחברות ישראליות, כפי שמקובל בכלכלה חופשית. הוא מתחיל לשגר אותות העלולים להביא ל"שלום קר" עם ישראל, דומה לזה הקיים עם מצרים. כלומר, ישנם עסקים משותפים, אך הממשלה לא מעודדת את התרחבותם על רקע עוינות עממית כלפי ישראל שמידי פעם מרימה ראש.

כניסה היום לשוק הטורקי היא הימור, כיוון שלא ברור לאן יתפתחו היחסים - האם ימשיכו להידרדר, כפי שצופים לא מעט ישראלים המכירים את טורקיה מקרוב, או שישנה כיוון.

לכן, חברות שאין להן עודף מזומנים וזמן ניהול להקדיש לחדירה לכמה שווקים, עדיף שימקדו מאמצים בשוק ידידותי יותר לטווח הארוך, גם אם הוא מרוחק יותר. את האנרגיה הדרושה לחדירה לשוק הטורקי עדיף להשאיר לזמנים טובים ויציבים יותר ביחסים בין אנקרה לירושלים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#