"הפריצה הבאה של המשק הישראלי: שילוב הפוטנציאל הערבי" - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"הפריצה הבאה של המשק הישראלי: שילוב הפוטנציאל הערבי"

בפעם הראשונה מעולם יזמה הממשלה קרן משותפת עם משקיעים פרטיים להשקעה במגזר הערבי ■ במכרז על ניהול הקרן, שערך השר לענייני מיעוטים אבישי ברוורמן, זכה מנהל קרן ההון סיכון פיטנגו חמי פרס ■ פרס: "לא באתי לתקן עוול היסטורי - אלא לעשות עסקים"

4תגובות

"הצמיחה הגדולה של ישראל בשני העשורים החולפים היתה בזכות העלייה מרוסיה, שהגיעה בדיוק בזמן שבו ההיי-טק הישראלי התחיל לפרוץ. הפריצה הבאה של ישראל בתחום הצמיחה לא תבוא מעלייה, אלא משילוב כוחות פנימי - שילוב של הפוטנציאל הערבי בתוכנו" - כך אומר חמי פרס, ממנהלי קרן ההון סיכון פיטנגו, שזכתה במכרז על ניהול קרן ממשלתית משותפת עם המגזר הפרטי שתשקיע בעסקים במגזר הערבי.

פרויקט מיוחד: המגזר הערבי מנוע צמיחה

ההזדמנות הגדולה של החברה הישראלית: המגזר הערבי - קפיצת המדרגה הבאה של המשק הישראלי

"הפריצה הבאה של המשק הישראלי: שילוב הפוטנציאל הערבי"

3,000 אקדמאים ערבים חיפשו עבודה - רק 170 מצאו

הציבור הערבי מתקרב לשוק ההון: נחשף למוצרים מגוונים, דורש ייעוץ - ומתחיל להשקיע בבורסה

מהפכת התקשורת מדלגת על הכפרים הערביים: רק 6% ממשקי הבית המחוברים לאינטרנט משתייכים למגזר הערבי

האוכלוסייה הערבית נמצאת בתהליך מואץ של שינוי חברתי / רמזי חלבי

בישראל קיימת מדינה אחרת, כזו שמעדיפים לא להכיר / אריק מירובסקי

ענף ההיי-טק - ממקורות האי שוויון הגדולים בחברה / ירון זליכה

"החברות הישראליות רק מתחילות לגלות את כוח הקנייה של המגזר הערבי"

"למנהל היי-טק נוח לעבוד עם מי ששירת אתו בצבא"

יו"ר הבורסה של שכם, אחמד עוויידה: "היינו צריכים לעשות אינתיפאדה עסקית"

"אני לא עוסק בתיקון עוול היסטורי, אלא רק בעסקים", אומר פרס. "הקרן, אל בוואדר ("ניצנים" בערבית) יכולה לחזור על ההצלחה ההיסטורית של קרן יוזמה מלפני 17 שנה (הקרן הממשלתית שבזכותה פותח ההיי-טק בישראל) - ולהיות קרן שיוצרת פריצת דרך גם בתודעה וגם בעשייה".

להצליח היכן שכל האחרים נכשלו

השר לענייני מיעוטים, אבישי ברוורמן, נתקל בתגובות ספקניות להצעה ליזום - בראשונה בישראל - קרן השקעות משותפת לממשלה ולמגזר הפרטי שתפעל במגזר הערבי. "באגף החשב הכללי אמרו לי שאין סיכוי שהקרן תצליח, כי לא יימצאו המשקיעים הפרטיים שיהיו מוכנים להשקיע בה", הוא אומר.

כדי למנוע כישלון, המכרז שפירסמה המדינה כלל תנאים יוצאי דופן. המדינה התחייבה להשקיע בקרן 80 מיליון שקל, כאשר תנאי הסף היחיד היה שהמשקיע שיזכה בניהול הקרן ישווה את השקעת המדינה - כלומר, יגייס ממשקיעים פרטיים סכום דומה של 80 מיליון שקל. בקרנות המשותפות האחרות שמנהלת הממשלה עם המגזר הפרטי לא עלה מעולם חלקה של המדינה על 25% מהקרן - וגם זאת רק בקרנות שהוקמו בעיצומו של המשבר הפיננסי.

הקרן החדשה גם מציעה למשקיעים כי לאחר שהממשלה תקבל החזר על ההשקעה בתוספת תשואה מינימלית, הם יקבלו עדיפות בחלוקת הרווח העודף - וכן עדיפות במקרה של הפסד (המדינה לוקחת על עצמה 70% מההפסד).

למרות התנאים החריגים, שבכל מקרה אחר היו כנראה מעוררים ביקורת חריפה על הסבסוד שמציעה המדינה למגזר הפרטי, התחזית של החשב הכללי כמעט התממשה. המכרז על הקרן עורר עניין רב, ו-12 קבוצות של משקיעים ביקשו להשתתף בו - ואולם 11 מהקבוצות לא הצליחו לעמוד בתנאי הסף, לאחר שנכשלו בגיוס 80 מיליון שקל להשקעה פרטית בקרן.

רק קבוצה אחת מתוך ה-12 - קרן אל בוואדר - הצליחה לעמוד בתנאי הנדרש, לאחר שגייסה 97 מיליון שקל ממשקיעים פרטיים. הקבוצה, שזכתה במכרז, מונהגת על ידי אחת מקרנות ההון סיכון המפורסמות בישראל - פיטנגו, שבניהולם של פרס ורמי קליש. לצד פיטנגו חברים בקבוצה שניים מהמשקיעים הבולטים במגזר הערבי בישראל - ג'ימי לוי, שמנהל את חברת התוכנה הערבית-יהודית גליל סופטוור; וחביב חזאן, בכיר לשעבר בחברת הייעוץ מקינזי ויועץ עסקי בקרב האוכלוסייה הערבית.

פרס הוא לא רק אחד ממנהלי ההון סיכון המפורסמים והמצליחים בישראל, אלא גם בנו של אדריכל השלום ונשיא המדינה שמעון פרס. נראה כי שני הדברים חברו יחדיו ועזרו לפרס להצליח במקום שבו כל האחרים נכשלו: הוא משתמש בכל כישורי השיווק שלו, גם כאיש עסקים מנוסה וגם כמי שמאמין בקירוב לבבות ערבי-יהודי, כדי להסביר מדוע הוא מאמין בהצלחת הקרן.

"כל הכבוד לשר ברוורמן שעורר את ההתעניינות בנושא עם פרסום המכרז על הקרן", הוא אומר. "עם זאת, למעשה קיבלנו החלטה שאנחנו הולכים על זה בכל מקרה - בין אם נזכה במכרז ובין אם לאו. ברגע שהתחלנו ללמוד את תחום ההשקעות במגזר הערבי בישראל והבנו את הפוטנציאל העסקי שטמון כאן, קיבלנו החלטה שהמכרז הממשלתי הוא רק טריגר - לא הסיבה. מבחינתנו, הקרן היא רק אל בוואדר 1, כי אנחנו כבר מתכננים את הקרנות הבאות. כמו שפיטנגו מגייסת בכל שלוש שנים הון לקרן חדשה, גם הקרן הזאת היא מבחינתנו השקעה חוזרת ארוכת טווח".

"זה לא קל לגייס משקיעים לקרן כזו, שהיא ראשונה מסוגה מעולם", מסביר פרס. "פנינו למשקיעים בחו"ל והם ביקשו מאתנו נתונים היסטוריים - כמו יחס הרווח להשקעה (מכפיל רווח) - רק שאין נתון כזה לתת, וזה הרתיע רבים. הסיבה שבגללה הצלחנו בכל זאת לגייס היא ששמנו על כך, עם לוי וחזאן, את כל משאבי הזמן והמוניטין של פיטנגו - וזה הצליח". בסופו של דבר, ההון לקרן גויס מכמה אנשי עסקים ישראלים מובילים, מאנשי עסקים ערבים, מכמה משקיעים מחו"ל וכן מבנקים ומחברות ביטוח ישראליות.

"העולם הערבי - הזדמנות עצומה ליצוא"

ההכרזה האופטימית של פרס עשויה להפתיע לאור הנתונים לגבי המיעוטים בישראל - ערבים, דרוזים וצ'רקסים. בישראל חיים 1.5 מיליון בני מיעוטים, שהם כ-20% מהאוכלוסייה. עם זאת, חלקם בתוצר מסתכם ב-8% בלבד. שיעור ההשתתפות שלהם בשוק העבודה הוא רק 40%, כשבקרב הנשים הערביות השיעור הוא רק 20%. שליש ממעט הנשים הערביות שהרהיבו עוז ורכשו השכלה אקדמית נשארו מחוסרות עבודה. ההכנסה למשק בית היא רק 57% מזו של המגזר היהודי, ו-50% מהמשפחות מוגדרות כעניות. ברשות לקידום כלכלי של מגזר המיעוטים במשרד ראש הממשלה מתנחמים בכך שהנתון נמצא במגמת שיפור - לפני שנתיים שיעור העוני היה 54%.

יש הרבה מאוד סיבות לכך שהמיעוטים בישראל מתקשים לקחת נתח שווה בפעילות הכלכלית, ובהן השכלה נמוכה, תשתיות לקויות וחסמים תרבותיים. אבל יש, כמובן, גם סיבה נוספת: היהודים לא ממש רוצים לשלב את הערבים, הדרוזים והצ'רקסים בכלכלה שלהם. "היהודים לא מכירים את הערבים", אומר השר ברוורמן. "הם חושבים שהערבים הם ברמה נמוכה או שהם מוסלמים קיצונים ששונאים יהודים. לא זה ולא זה נכונים. 90% מהם אזרחים נאמנים, שעד היום פשוט לא קיבלו את האפשרויות המתאימות. התרבות בישראל היא של חבר מביא חבר, ואת זה לערבים אין סיכוי לפרוץ ולהתחיל להיכנס לעסקים יהודיים".

במגזרים מסוימים, כמו המגזר הרפואי, זכו רופאים ערבים ליחס שווה - והם מצליחים מאוד. בענפים אחרים, כמו היי-טק, אין כל שוויון. למהנדס ערבי אין כמעט סיכוי להתקבל לעבודה בחברת היי-טק ישראלית - מכיוון שאיש אינו מכיר אותו או ממליץ עליו, ובגלל הדעות הקדומות שלפיהן הרמה הטכנולוגית של האוכלוסייה הערבית בישראל היא נמוכה יותר.

ג'ימי לוי מנהל כבר כמה שנים את גליל סופטוור, שבה עובדים יחד מהנדסים ערבים ויהודים. למרות מאמציו, הוא אינו מצליח לשבור את המיתוס בדבר רמתם של המהנדסים הערבים. עם חביב חזאן ופרס הוא דוחה רעיון שמנסה ברוורמן לקדם, לפיו במקום להקים בהודו מרכזי פיתוח זולים אבל רחוקים ומסובכים לניהול, אפשר להקים מרכזים לא פחות טובים בגליל.

"התחרות עכשיו היא מהנדס הודי מול מהנדס ערבי", אומר ברוורמן. "הסובסידיה לפריפריה, התמיכה של הקרן החדשה והעובדה שהנאמנות של המהנדסים הערביים למקום העבודה גבוהה בהרבה מזו של ההודים או היהודים - כל אלה גורמות לכך ששווה להקים את מרכזי הפיתוח שעה נסיעה מתל אביב, ולא שבע שעות טיסה".

אנשי העסקים דוחים את הטענות של ברוורמן. "אין לנו שום כוונה לחפש תחליף למהנדסים ההודים", אומר פרס. "אנחנו לא מחפשים בגליל עבודה זולה - אלא עבודה איכותית. חברות שפיטנגו השקיעה בהן משתמשות בצוותי פיתוח של גליל סופטוור, ומקבלות שם עבודה מצוינת ונוחה מאוד. זה חוסך להן את כל המאמץ של גיוס צוותי הפיתוח בעצמן. פיטנגו מתמחה בכל מה שיש בו מוח והמצאה, עם פוטנציאל צמיחה גבוה ויזמים מוכשרים - וכל זה קיים באוכלוסייה הערבית. מבחינתנו, יש שם פוטנציאל צמיחה בלתי ממוצה".

פרס טוען שהוא כבר יודע על מה הוא מדבר - משמע, הקבוצה כבר זיהתה השקעות פוטנציאליות: "לוי מסתובב כבר כמה שנים בקרב הערבים, כי הקים את גליל סופטוור, וגם חביב מכיר היטב את הכלכלה הערבית - ויש לנו כבר כמה רעיונות להשקעה".

באילו תחומים?

"אינטרנט, סלולר, מדעי החיים ואנרגיה".

אלה בדיוק כל התחומים שישראל מתמחה בהם.

"נכון, ולמה זה צריך להפתיע? אין הבדל בין ההתמחויות של ערביי ישראל לאלה של היהודים".

למעשה, הפוטנציאל העסקי שפרס צופה לקרן החדשה חורג הרבה מעבר לגבולותיה של מדינת ישראל. פרס מספר על שתי חברות היי-טק, שתיהן חלק מתיק ההשקעות של קרן ההון סיכון פיטנגו, שיש להן פעילות משמעותית בערב הסעודית ובאיראן. "בביזנס אין חסמים", הוא אומר, "ויש בעולם הערבי הזדמנות עצומה - הם צמאים במיוחד לאינטרנט, לסלולר ולשירותי בריאות. קרן כמו פיטנגו משקיעה בחברות ישראליות מתוך הסתכלות על יצוא בלבד, כי השוק הישראלי קטן מדי. אנחנו אכן מייצאים לכל העולם - ודווקא לא לשוק הערבי הסמוך לנו, על 400 מיליון הצרכנים שבו. לכן, אנחנו מאמינים שפוטנציאל ההצלחה העסקית של אל בוואדר עשוי לפתוח בפנינו את השוק הערבי, וכך להוות יתרון חשוב גם לחברות של פיטנגו".

"אם רוצים צמיחה - חייבים להשקיע בערבים"

הקרן המשותפת להשקעה במגזר הערבי היא תוצר של עבודה של שנתיים, שאותה הוביל איימן סייף, ראש הרשות לקידום הכלכלי של מגזר המיעוטים במשרד ראש הממשלה, יחד עם החשב הכללי במשרד אוצר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה והמשרד לענייני מיעוטים. השר לענייני מיעוטים, אבישי ברוורמן, מדבר על הקרן במונחים של תיקון עוול היסטורי שיהודים עשו לערבים, ורואה בה את הסיכוי הגדול של ישראל.

"תיקון עוול היסטורי שנעשה לאזרחים הערבים יהיה איתות חשוב מאוד לעולם הערבי", אומר ברוורמן. "אין ספק שהדרך שבה ישראל מתייחסת לאזרחיה הערבים משפיעה על התדמית שלה בעולם הערבי - עסקית ומדינית גם יחד.

"אם ישראל רוצה צמיחה בת-קיימא, צריך להשקיע בערבים. לא תהיה שוב עלייה גדולה מרוסיה, והצמיחה העתידית של ישראל תלויה בשילוב של החרדים והערבים בחברה. עכשיו צריך להיאבק על להקים דברים, להראות סיפורי הצלחה, לשנות תדמית, להביא לכך שחברות עסקיות יתחילו לשכור עובדים ערבים. אנחנו לא מחפשים אפליה מתקנת, אלא פשוט לתת צ'אנס לעובדים מצוינים. שוויון שותפות הוא לא רק צודק, אלא גם מצוין לכלכלה. ראש הממשלה האחרון שפעל בנושא היה רבין, והפרדוקס ההיסטורי הוא שבנימין נתניהו הוא זה שצריך להפוך עכשיו לממשיך דרכו של רבין".

קרן אל בוואדר מתכוונת להשקיע במגוון חברות במגזר המיעוטים - גם חברות צעירות וגם חברות מפותחות יותר, גם חברות טכנולוגיה וגם חברות תעשייה. "אנחנו נחפש טכנולוגיה מעניינת או ידע מיוחד שיש לחברה התעשייתית - שיאפשר לה להתפתח", אומר פרס.

ההערכה היא כי הקרן תשקיע את 185 מיליון השקלים שגייסה בתיק של 20-30 חברות. ההשקעה תתבצע במשך חמש שנים, וההבשלה של הקרן תהיה בתוך עשר שנים. למעשה, הבעיה העיקרית של הקרן תהיה כנראה למצוא מספיק חברות להשקיע בהן - לאור המודעות העסקית הנמוכה במגזר הערבי, לרבות מודעות נמוכה לקיומה של הקרן החדשה.

"כשבחנו את החסמים העסקיים במגזר המיעוטים גילינו שיש בעיה קשה של גיוס כספים להשקעות", אומר סייף. "מתברר שהבנקים הישראליים ממעטים לפעול במגזר - ועיקר הפעילות שלהם במגזר היא קמעונית. כשעסק ערבי רוצה אשראי שולחים אותו לסניפים הראשיים של המחוז - ושם כבר אף אחד לא מכיר אותו או את המגזר".

בעיה קשה נוספת קיימת בתחומי השקיפות והעמדת הביטחונות. במגזר הערבי יש בעיה קשה של רישום קרקעות, ומאחר שחלק גדול מהקרקעות לא רשומות בטאבו, אי אפשר להעמיד אותן כבטוחות. בנוסף, הבנקים טוענים כי הסחירות של הקרקעות בכפרים הערביים היא נמוכה, ולכן גם כשיש רישום מסודר - הערכות השמאי של הקרקעות הן נמוכות מאוד.

"בגלל חסם ההון החלטנו להקים גוף השקעות שישקיע בעסקים ערביים ויאפשר להם להתגבר על מחסום ההון", מסביר סייף. "זאת גם הסיבה שבגללה המדינה הסכימה להעמיד 50% מכספי הקרן - ברור שיש כאן חסם קשה מאוד שחייבים לפרוץ אותו". במקביל, ברוורמן ושר האוצר יובל שטייניץ עובדים על תוכנית להגדלת ערבויות מדינה למגזר המיעוטים - כדי להקל על עסקים לגייס אשראי בערבות מדינה.

עם זאת, המגבלה העיקרית שסייף מזהה בהתפתחות העסקית במגזר המיעוטים אינה קשורה להון, אלא להזדמנויות ולידע. "זה לא רק הכסף", הוא אומר. "היתרון שהקרן מביאה עמה הוא קודם כל הידע - כי עסקים במגזר המיעוטים מתנהלים באופן חובבני. עכשיו תהיה להם הזדמנות לקבל ליווי מגופים עסקיים מובילים. לכן כל כך חיכינו לקרן הזאת, לכן הצלחת מכרז הקרן נותנת לנו תנופה אדירה בתוך הממשלה להביא רעיונות נוספים להשקעה במגזר הערבי, ולכן חשובה כל כך הבעת האמון של המגזר העסקי בהשקעות במגזר המיעוטים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#