גירושים של עשירים: "הפאסון הולך לאיבוד בבתי המשפט" - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

גירושים של עשירים: "הפאסון הולך לאיבוד בבתי המשפט"

כמו שרי אריסון, כך גם עידן עופר, סטף ורטהיימר, נוני מוזס, יגאל ארנון ועפרה שטראוס גילו שכשנגמרת האהבה - מתחילים הסדרי הממון ■ כך מתגרשים באלפיון העליון ■ הסודות האמיתיים משתחררים רק כשאחד הצדדים מסתכסך עם עורך הדין

תגובות

60 מיליון דולר, זה הסכום שצבר עופר גלזר, לפי ההערכות, בשש שנות נישואיו לשרי אריסון. סדר גודל של 100 אלף שקל ליום נישואים, לא כולל הוצאות.

הונו של גלזר עשוי לגדול אף יותר לאחר הסדר הגירושים, שכן אריסון נחשבת נדיבה לעומת אנשי עסקים אחרים במעמדה - שהשקיעו לא מעט מאמצים ואנרגיה כדי שמי שנהפך מאוהב לאויב לא ייהפך לבעל הון בזכות עצמו. "אני לא מכיר מקרה אחד של גירושים אצל מולטי מיליונרים, שבהם חולק הרכוש שווה בשווה. אלה אנשים בעלי עוצמה וביטחון עצמי, שמונעים על ידי כעס רב. לפעמים הם יעשו הכל כדי שהאישה לא תקבל כסף", אמר השבוע עורך דין ותיק, המתמחה בגירושים של חברי האלפיון העליון.

מלבד אריסון, שמתגרשת עתה בפעם השלישית, בלטו בשנים האחרונות מקרי גירושים נוספים באלפיון העליון. למשל, מייסד חברת "ישקר" סטף ורטהיימר, שהתגרש מיעל שילה לפני כשלוש שנים, נוני מוזס, מו"ל "ידיעות אחרונות" שהתגרש ממיכל מוזס לפני כ-10 שנים, ועידן עופר, יו"ר החברה לישראל, שהתגרש פעמיים בעשר השנים האחרונות. גם הפרידות של עפרה שטראוס ודן להט ושל איה עזריאלנט ואפי ארזי ב-2004 תפסו לא מעט כותרות, גם אם בחלק מהמקרים לא היה ידוע דבר על אופן חלוקת הרכוש. עניינים אלה מתנהלים בבוררות או בבית המשפט לענייני משפחה, שם כל פרטי הדיון חסויים.

"הפאסון שאנשי עסקים מכובדים שומרים במאמץ רב הולך לאיבוד בבתי המשפט", חושפת עו"ד מורן סמון, המתמחה בדיני משפחה, את המתרחש מאחורי הדלתיים הסגורות. "מוזר לראות איך מנכ"לים שמנהלים חברות גדולות המגלגלות מיליונים ושאר בעלי תפקידים בכירים במשק, לא מצליחים לשמור על אותו פאסון במשפט הפרטי שלהם".

גם כשהדברים נשמרים מאחורי דלתיים סגורות, יש עניין ציבורי רב בפרטי הגירושים. עו"ד זאב ולנר, המתמחה בעיקר בגירושים באלפיון העליון: "לפעמים נחשף אופן השליטה המשפחתית על מניות של חברה כתוצאה מהליכים אלה. מדברים עכשיו על ההלוואה שלקח עופר גלזר מבנק הפועלים. זה לא היה יוצא לאור אלמלא הגירושים, לדעתי. כשהכל חבוי באותה חבילה משפחתית נחמדה, אי אפשר לראות את הדברים כהווייתם".

הסודות יוצאים החוצה במקרים הנדירים שבהם פורץ סכסוך שלא קשור באופן ישיר לסכסוך העיקרי על הרכוש: למשל כשאחד מהצדדים מסתכסך עם עורך דינו, או כשהדברים מגיעים לבתי משפט בחו"ל ומתפרסמים שם. לדוגמה, כך נחשפו היחסים המיוחדים בין מיקי דורסמן, בעלה השני של שרי אריסון, לבין אביה, תד אריסון ז"ל. המגזין "פורבס" פירסם ב-2004 כי דורסמן קיבל 50 מיליון דולר במזומן ו-20 מיליון דולר במניות של חברת נייר חדרה מאריסון האב. המידע נחשף בסכסוך המשפטי שניהלו השניים בנוגע לחזקה משותפת על בנם, כשאריסון עברה להתגורר במיאמי ב-2003. כעבור כמה חודשים חזרה לישראל, והעניין הוסדר.

כיום מוערך הונו של דורסמן ב-70-90 מיליון דולר. הפגישה עם אריסון איפשרה לדורסמן, מאמן כדורסל במקצועו, לפנק את עצמו ברכישת קבוצת הכדורסל של הפועל חולון. דורסמן מינה את עצמו למאמן - ואף זכה באליפות בעוד שרי אריסון ובנם המשותף מריעים מהיציע.

לדווח לבורסה על הגירושים

גירושים יכולים לעתים להשפיע גם על החברות שבהן מחזיקים בעלי ההון. כאשר בעל השליטה לשעבר בחברת הביטוח הפניקס, יוסי חכמי, התגרש מאשתו חוה בתחילת העשור, עלה חשש שאם מחצית ממניותיו יעברו לגרושתו, הדבר ישפיע באורח מהותי על ניהול החברה. חכמי, שירש את החברה מאביו, מכר בסופו של דבר את השליטה בחברה למשפחות שחר וקז, תמורת 315 מיליון דולר. מחצית מהסכום עברה לגרושתו. כיום מוערך הונם של כל אחד מהשניים ב-100-120 מיליון דולר. חכמי מבלה מאז את רוב זמנו בלונדון, ואילו חוה נשארה בישראל ועוסקת בפעילות פילנתרופית, בעיקר בבית השאנטי שבדרום תל אביב.

כשנוני מוזס התגרש, היו מי שקיוו שהדבר יגרום לירידה באחזקותיו בתאגיד "ידיעות אחרונות". במהלך נישואיו למיכל, שנמשכו כ-20 שנה, זינק השווי של ידיעות אחרונות - ולאימפריה המשפחתית נוספו שותפות בחברות הכבלים ובערוץ 2, לצד עסקים מסועפים אחרים.

במחצית הראשונה של העשור, כשהליכי הגירושים התנהלו בבוררות אצל השופט העליון בדימוס מאיר שמגר, הוערך הונו של נוני מוזס ב-400-500 מיליון דולר. בתקופה ההיא היה נדמה כי מוזס עשויה לקבל נתח נכבד מהרכוש. השערה זאת התחזקה על רקע העובדה ששמגר הורה למנות מעריך שווי חיצוני לקבוצת "ידיעות אחרונות". במשך ההליכים, מיכל מוזס אף דחתה הצעת פשרה שהגיש נוני, בסכום של כמה מיליוני שקלים. בדיעבד, היא כנראה מצטערת על המהלך.

השופט שמגר קבע שהסכם הממון שחתמו השניים תקף, ולפיכך היא אינה זכאית לכספים שמוזס צבר או למניות ב"ידיעות אחרונות". בהסכם נקבע שמוזס תקבל כמחצית משווי הבית המשותף בסביון שבו התגוררה המשפחה, שהוערך אז ב-4-5 מיליון דולר, וכי תמשיך לקבל דמי מזונות בכ-50 אלף שקל בחודש.

"ידיעות אחרונות" יצא בשלום מהסכסוך, אך לא מעט עסקים מושפעים מגירושים של בעלי השליטה. את זאת חווים על בשרם בני זוג המנהלים בימים אלה הליך גירושים, ומחזיקים יחדיו 25% מהמניות של חברה פרטית גדולה. בעבר קיבל הבעל חבילת מניות בחברה, וכך ישב נציג מטעמו בדירקטוריון. בעקבות הפרידה ביקשה גם האשה להכניס נציג מטעמה לדירקטוריון.כשהצדדים הבינו שהעניינים ביניהם מתלהטים, החליטו על מינוי נאמן שינהל עבורם את חלקם בחברה. לדברי עו"ד רם א.גמליאל, מומחה במשפט מסחרי ובמשפט מונע, מינוי נאמן עשוי להיות החלופה הטובה ביותר במקרה של הליך גירושים בעסק. "מכיוון שזה הליך אמוציונלי, צריך להוציא את כל הפעילויות הכלכליות החוצה", אומר גמליאל. "ברגע שהזוג מתגרש, אי אפשר לקבל החלטות של ממש, כי בני הזוג עסוקים בלעשות דווקא זה לזה".

ההפסד מהגירושים נמדד לפעמים לא רק בכסף אלא גם בפגיעה תדמיתית, כשבעל ההון יוצא מגדרו ועושה מעשים מוזרים מאוד כדי שהרכוש לא יעבור לאשת חיקו הנצחית לשעבר. לדוגמה, פרקליט הצמרת יגאל ארנון הודה בבית המשפט שלא דיווח כי הוא מחזיק אחוז ממניות סלקום, מכיוון שרצה להסתיר את המידע מאשתו סאקי, עמה היה בהליכי גירושים בזמן שקיבל את המניות ממשפחת ספרא. בירושלים של תחילת שנות ה-80 היו יגאל וסאקי ארנון זוג מהסרטים. פרקליט הצמרת בן ה-55, בעל מהלכים אצל בכירי הפוליטיקאים ואנשי העסקים, התאהב ביפהפייה הצעירה ממנו ביותר מ-20 שנה. היא עבדה אז במפעל הרהיטים רים, שארנון היה מעורב בניהולו ושמנהל השיווק שלו היה בנימין נתניהו.

ארנון התחתן מבלי לחתום על הסכם ממון, החלטה שהיתה לה השפעה ישירה על גירושיו. "יגאל ארנון התחתן בסיטואציה מסוימת מאוד. הוא היה אחרי גירושים לא פשוטים ונסחף לרומן חדש. הוא תמיד האמין שהוא יסתדר", מסביר הפרקליט אבנר זינגר, מומחה לדיני משפחה ומי שטיפל במקרים לא מעטים של גירושים באלפיון העליון. ב-1997, לאחר כ-15 שנות נישואים, בני הזוג התגרשו. סאקי ארנון יצאה מרופדת היטב מהמהלך - היא קיבלה חבילה של 9% ממניות חברת כנפיים, לימים הבעלים של חברת אל על הפרטית. היא קיבלה חצי מחבילת המניות שבה החזיק ארנון לפני הגירושים, וסוכם בין השניים שהיא תתמוך בכל החלטה עסקית שהוא יקבל.

לאחר שהסתיים הליך הגירושים עזבה סאקי את ביתה בהרצליה פיתוח ועברה לבלגיה, ורק לאחרונה חזרה לישראל. במהלך השנים מימשה סאקי חלק ממניותיה, תמורת סכום של 32 מיליון שקל, וכיום היא מחזיקה ב-5.8% ממניות סלקום, ששוויים 15.5 מיליון שקל. היא עשויה אף להגדיל את הונה כעת, בעקבות ניצחונו של יגאל ארנון בתביעה שהגיש נגד שלמה פיוטרוקובסקי, לשעבר יו"ר הבנק הבינלאומי וחברו הטוב ביותר. ארנון טען כי פיוטרוקובסקי חייב להעביר אליו אחוז אחד ממניות סלקום שבשליטתו, מכיוון שהחזיק אותו בנאמנות עבור ארנון. בעקבות הניצחון, שהושג לפני חודשיים, העשיר ארנון את קופתו ב-80 מיליון שקל.

עו"ד אבנר זינגר מותח ביקורת על עמיתו. "כולם דיברו על הניצחון של ארנון במשפט, אבל לא מדברים על כך שהוא עשה דבר לא מכובד שראוי לגנותו, ואף אינו מסתיר שניסה להעלים רכוש מאשתו", אומר זינגר.

בתגובה מסר עו"ד ארנון כי "אין בכוונתי להיגרר אחר השמועות והרכילויות הנכתבות בעניין זה, שהן מרושעות וחסרות בסיס. לא הסתרתי מגרושתי רכוש כלשהו, ומניות סלקום ממילא לא היו רלוונטיות לחלוקת הרכוש שסוכמה".

סטף ורטהיימר, בן דורו של יגאל ארנון, התחתן לפני יותר מעשור עם יעל שילה, אז בת קיבוץ מהצפון שעסקה באמנות, מתחומי העניין החביבים על ורטהיימר. פרשת גירושיהם אירעה לפני כארבע שנים, במקביל לאחת מפסגות חייו של ורטהיימר - מכירת החברה שהקים, ישקר, למשקיע האמריקני וורן באפט, תמורת 4 מיליארד דולר. במקרה של ורטהיימר לא היה הסכם ממון ברור, כפי שמעיד גורם המכיר את פרטי המקרה מקרוב, דבר שכנראה השפיע על ההסדר.

פרטי חלוקת הרכוש התפרסמו בשל סכסוך בין יעל ורטהיימר לעורך דינה אדי שגיא, שהגיע לבית המשפט. אז התברר שבשלב מסוים קיבלה יעל 250 אלף שקל בחודש מבעלה בנפרד, וכי בני הזוג ניהלו משא ומתן על 30 מיליון דולר. פרטי ההסכם הסופי חסויים, אך לפי ההערכות שולם ליעל סכום הקרוב לזה שעליו נוהל המשא ומתן. עורכי הדין הרבים שהיו מעורבים בפרשה גזרו אף הם קופון נאה, כמו במקרים רבים של גירושים באלפיון העליון (ראו מסגרת). מאז שהסתיימה הפרשה, התרחקה שילה מאור הזרקורים. היא מנהלת כיום את כישורית, מוסד בצפון ישראל המסייע לאנשים מוגבלים להשתלב בחיי הקהילה.

מידע רגיש הוא נשק בגירושים

לדברי עו"ד בכיר המכיר את התחום, המקרים של ארנון וורטהיימר אופייניים לגירושים באלפיון העליון. בשניהם מדובר בנישואים שניים של בעל ההון, האשה לא הגיעה מרקע דומה לזה של בן זוגה, והסכסוך נסב על כסף בלבד, ולא נגע לחזקה על ילדים. לדברי העו"ד, הנשק שיש לאישה מול הלחץ שמפעיל הבעל שאינו רוצה לחלק את רכושו הוא המידע שהיא מחזיקה בידה. "במהלך שנות הנישואים היא הרי ראתה את הכל - הסתודדויות ביאכטה, פקסים שהגיעו לבית, היא מכירה את כל הסודות ואת קופות השרצים. אפשר לומר שכדאי לנהל יומן ולתעד את המידע, אבל על זה חושבים רק בדיעבד".

כך מתנהל במהלך הגירושים מאבק מוחות. האשה (או הבעל) מנסה לחשוף מידע, ואילו הבעל העשיר (או האשה) מנסה להסתיר את הרכוש בתכסיסים לא מעטים, כולל שימוש בכסף שחור, החזקות בנאמנויות ומקלטי מס בינלאומיים. "לפעמים טכניקות של הסתרת כספים ורכוש שננקטו במקור כלפי רשויות המס משמשות לאחר פרוץ הסכסוך נגד בן הזוג החלש", מסביר עו"ד אפי פרי, מומחה לדיני משפחה.

במקרה של אוולין דואק, בתו של המיליונר היהודי ליאון תמן ז"ל, ואיש העסקים רוני דואק, סוגיית המידע היתה מרכזית. הפרטים נחשפו בעקבות הסכסוך שפרץ בין אוולין לבין עורך דינה, אמנון יצחקניה. בתצהיר שהגיש יצחקניה לבית המשפט הוא טען שהיקף הנכסים של בני הזוג נאמד במאות מיליוני דולרים. הוא הוסיף כי אוולין דואק סירבה לחתום על מסמכים כלשהם, מתוך חשש כי בעלה מסתיר מפניה רכוש רב ומבקש לקפח אותה. דואק, כך טען יצחקניה, סירב לאפשר בדיקה של הנכסים המשותפים לבני הזוג, בטענה כי הפרטים על שווי עסקיהם עלולים להיחשף. בשלב מסוים החליטה אוולין דואק להיעזר בחוקר פרטי, ושכרה את שירותיו של צביקה מנילוביץ', כדי להתחקות אחר רכוש בעלה. בסופו של דבר הגיעו בני הזוג להסכם הפרדת רכוש, ולפי הערכות קיבלה אוולין מיליוני דולרים. דואק מתגוררת כיום בהרצליה פיתוח ועוסקת בפילנתרופיה. רוני דואק, שממשיך בעסקיו, התחתן עם השחקנית יעל אבקסיס.

חשיפת פרטים כזאת נחסכה עד כה מעידן עופר, יו"ר החברה לישראל, בן למשפחה ששומרת באדיקות על סודיות. עופר התגרש שלוש פעמים. בפעם השנייה קיבלה רומי עופר מיליוני דולרים בהסדר הגירושים, לפי הערכות, אך דבר אינו ידוע מעבר לכך. זמן קצר לאחר מכן התחתן עופר בשלישית, עם יפעת גוריון, ממנה התגרש לאחר שנים בודדות. גוריון היא אוצרת אמנות, שניהלה בין השאר את תערוכת "צבע טרי".

לאחר הגירושים התחדש הסכסוך בין גוריון לבין עופר, והפעם מעורב בו עו"ד רם כספי.בפברואר השנה פנתה גוריון לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בדרישה שכספי יעביר לה עותקים של טיוטות הסכם הממון עליו חתמה ב-2002. לטענתה, לפני שנחתם ההסכם היא שלחה לכספי טיוטה של הסכם ממון שהוצע לה על ידי עופר, שעליה רשמה הערות ושאלות לכספי. כשביקשה ממנו את הטיוטות לאחרונה, אמר לה כספי כי יעביר את העניין להתייחסותו של עופר. גוריון פנתה לבית המשפט, ולפי הערכות היא עומדת לתבוע את עופר בסכום שעשוי להגיע למאות מיליוני שקלים.

בתגובה טען עופר בבית המשפט כי מדובר ב"תביעה פסולה, נגועה בחוסר תום לב ובלתי ראויה, שגם מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט. מטרתה ליצור יש מאין ולהביא בפני בית המשפט טענות שאין בהן אמת". כספי, מנגד, טען בתגובתו שהוא הכין את הסכם הממון על רקע ידידות אישית עם המשפחה, ומתוקף העובדה שהוא מכהן כיועץ משפטי של החברה לישראל. כספי הוסיף כי הוא לא קיבל שכר על עבודתו וכי נקלע, שלא בטובתו, לסכסוך לא לו.

גורפים אחוזים מהשמנת

המרוויחים הגדולים ממשפטי הגירושים באלפיון העליון הם ללא ספק עורכי הדין. לפחות אלה שפיתחו לעצמם מומחיות בתחום הספציפי הזה. בין השמות הבולטים: שמואל מורן, רמי הדר, יוסי מנדלסון, פיני אביב, זאב ולנר ואבנר זינגר. עו"ד יוסי שגב מרבה לעסוק אף הוא בסכסוכים מסוג זה, אך לא כעיסוק עיקרי. השופט לשעבר בבית המשפט לענייני משפחה, גל גוטזגן, מעדיף לעסוק בגישור ולכהן כבורר של המיליונרים המתגרשים.

לפי הנוהג שהתפתח, נהוג לגבות שכר טרחה לפי שעות מהצד הנותן - שהוא בדרך כלל הגבר. מהאשה, הצד החלש יותר בסכסוך, נהוג לגבות אחוזים משווי ההסכם, כך ששם הרווחים עשויים להיות גבוהים יותר. הגירושים של בני הזוג יעל וסטף ורטהיימר הוסיפו יותר מ-5 מיליון דולר לקופתם של עורכי הדין שטיפלו בפרשה. בני ברץ ואבנר זינגר שייצגו את יעל, ודורי קלגסבלד ויוסי מנדלסון שייצגו את סטף, קיבלו מיליון דולר כל אחד, לפי הערכות. בנוסף, שילמה יעל ורטהיימר לאדי שגיא 1.25 מיליון דולר.

לצד הרווחים הרבים, יש סיכון מקצועי בייצוג תיקים כאלה: העו"ד צריך לתפקד גם כפסיכולוג, להכיל את החרדות של לקוחותיו ולהביא בחשבון שהוא עלול להיקלע לסכסוך עם הלקוח. אחד הסכסוכים שפרצו לאחרונה הוא בין עו"ד יוסי מנדלסון לבין יונה נאור - גרושתו של מייסד אמדוקס, אבי נאור. נאור הגישה תביעה נגד מנדלסון בבית המשפט המחוזי בתל אביב, שבה ביקשה להצהיר כי מנדלסון לא הנפיק לה קבלה עבור 1.3 מיליון דולר שהעבירה עבורו לחשבון בנק בשווייץ, ושהוחזרו לה. בתגובה טען מנדלסון שהתביעה היא בגדר סחיטה ונקמה של נאור נגדו, מכיוון שסירב לשתף עמה פעולה בהשגת כספים מבעלה לשעבר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#