אחרי 31 שנה האחראי על מניית טבע פורש - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אחרי 31 שנה האחראי על מניית טבע פורש

דן זיסקינד הצטרף לטבע כששווי השוק שלה היה 37 מיליון דולר וראה אותו מגיע ל-37 מיליארד דולר; המנהל הפיננסי של החברה מסביר למה הפרישה של ישראל מקוב נוהלה בצורה שלומיאלית

תגובות

108 רבעונים לאחר שהחל את דרכו בשוק ההון האמריקאי הודיע אתמול דן זיסקינד, המנהל הפיננסי של החברה - על כוונתו לפרוש מהחברה במחצית 2008. זיסקינד עבר עם טבע לא מעט. הוא היה מעורב, מאז שמונה לתפקידו ב-1977, ב-30 רכישות, וכפי שאומר יו"ר טבע, אלי הורביץ, "היתה לו תרומה קריטית ביצירת ערך עבור בעלי המניות, והפיכת טבע מחברה ישראלית קטנה לחברה גלובלית מובילה". בראיון עם TheMarker זיסקינד מסביר את הסיבות לפרישתו, מסכם 31 שנים ומספר על תוכניותיו לעתיד.

למה בעצם אתה פורש?

"רציתי לפרוש כבר בגיל 60, אבל הנסיבות והדינמיקה של טבע לא איפשרו לי. רכשנו את חברת סיקור, אחר כך את חברת איווקס ואז המנכ"ל ישראל מקוב פרש ובמקומו בא שלמה ינאי, ובכל פעם הייתי בן ערובה מרצון. שמתי את הרצון שלי בצד לטובת החברה משום שהרגשתי שאני לא יכול ללכת כשמהלכים גדולים מתרחשים.

"עכשיו, כששלמה ינאי כבר יותר משנה בתפקיד - זו נראית לי נקודת יציאה טובה. לא הייתי רוצה להיות במצב שבו יאמרו לי 'תראה, זה היום האחרון שלך בטבע. מחר הוא יום הולדתך ה-67, קבל שעון ADI במתנה, אתה הרי יודע שטבע היא חברה צנועה, ולהתראות'.

"אני נזכר בסרט אודות שמידט, שנפתח כשג'ק ניקולסון יושב בחדרו ובוהה בשעון שעל הקיר וכשמחוגי השעון מגיעים ל-5 אחר הצהריים הוא קם ותולש את שמו מדלת החדר, וכך הוא פורש לפנסיה. לא רציתי להיות כמותו.

"עשינו כמה צעדים להכין את הפרישה שלי - כמו מינוי שני סגנים. המינוי נועד להקל עלי לעבוד פחות מ-28 שעות ביממה - מה שבדיעבד לא כל כך הצליח, אבל גם כדי שניתן יהיה לדעת אם הם מתאימים לתפקיד".

עכשיו אנחנו רואים שאף אחד משניהם לא יהיה המנהל הפיננסי הבא של טבע?

"לא הפעם. מתוך שלושה מועמדים להחליף אותי, שניים היו מטבע".

האם אפשר להסיק מההערה שלך על עיתוי הפרישה שטבע לא תבצע רכישה גדולה בקרוב?

"אני לא יכול להתעסק עם ביצה שלא נולדה, אחרת אף פעם לא אוכל לעזוב. גם אם זה יקרה בעוד חצי שנה אז זה ינוהל על ידי אייל דשא.

"אני לא בטוח שהעסקה הבאה של טבע תהיה מרק 2 (טבע התמודדה בתחילת 2007 על רכישת מרק ג'נריקס והפסידה לטובת חברת מיילן), ואני לא בטוח שצריך לעשות כזאת עסקה. מי אמר שלבצע חמש רכישות קטנות זה פחות טוב מרכישה אחת גדולה? כשאתה רוכש חברה קטנה, אתה יכול להיות בררן יותר - בעוד שבעסקה גדולה אתה לוקח סיכון גדול. הודעתי על הפרישה במצפון שקט. טבע בדם שלי. טבע זה מה שאשתי והילדים שלי מכירים, זה מה שאביהם עשה כל חייו והזניח אותם לטובתו".

אמנות ניהול הציפיות

לפני שנה המניה נפלה כשנתתם תחזית שנתפשה בשוק כשמרנית מדי - ובדיעבד בצדק. האם היו בינך לבין המנכ"ל ישראל מקוב חילוקי דעות על התחזית הזו?

"המניה נפלה כי אנשים חשבו שאחרי השנה המדהימה שהיתה לנו ב-2006, שבה השקנו שלושה מהמוצרים הגדולים בתולדות התעשייה, לא נוכל לחזור על זה ב-2007 ושזה סוף הצמיחה של טבע. אם מישהו היה חושב שאנו יכולים לחזור על ההישגים של 2006 היו מאשפזים אותו. 2006 היתה שנה של פעם בחיים אף שעד עכשיו נראה ש-2007 תהיה באותו סדר גודל".

ולכם לא היה שום חלק בנפילה של המניה?

"ניהול ציפיות הוא אמנות, וגם מי שמנהל ציפיות היטב יכול לטעות פעם אחת ב-108 רבעונים. חילוקי דעות בטבע הם תמיד לפני הפרסום ולא אחריו. בניגוד לתפישה שמקוב ואני התנגחנו כל היום - היחסים בינינו היו טובים, והמשיכו להיות טובים אחרי שפרש. מקוב היה אחד המעטים שידע על פרישתי לפני שהדבר התפרסם".

מה דעתך על פרישתו?

"שהיא נוהלה בצורה שלומיאלית".

למה זה קרה?

"כי פישלנו, אבל היוצא מן הכלל מעיד על הכלל, וכאחת ממסקנות מהאירוע אנחנו מנהלים את השיחה הזו. חשבנו שעשינו הכל בסדר. היתה ועדת איתור מנכ"ל שקיימה דיונים ממושכים וחוזה העבודה שלו הוארך פעם או פעמיים. לא היינו מספיק פרו-אקטיוויים. העניין דלף ממש לפני הפרסום ובשלב הזה כבר לא הובלנו את התהליך, אלא היינו בהתגוננות. כל זה התאים לביקורת על מנכ"ל שלכאורה נראה לא מתאים, ושכולם עוד יראו כמה שהם טעו, וחלק מזה שיכולנו להביא מנכ"ל שאין לו רקע גנרי מתאים, אף שניהל את החברה הגנרית הגדולה בתחומה. זה נובע מזה שלטבע הנהלה מדהימה שכל מנכ"ל יכול לגדול לתפקיד ולא חייב להיות מבין בכל. זו הסיבה לפחות שאני נשארתי עוד שנה".

אז כל מה שנכתב בעיתונות על הרקע לפרישתו של מקוב היה לא נכון?

"חלק גדול ממה שנכתב לא היה נכון. הסיפורים סביב חיים הורביץ, בנו של אלי הורביץ, היו שטויות במיץ וההיסטוריה תראה את זה".

מה היה ההישג הגדול ביותר של טבע ושלך?

"בדיעבד האסטרטגיה של כניסה לשוק הגנרי בארה"ב. מה היה לנו ב-85' כשקנינו את למון? איזה יתרון יחסי היה לנו? ניסינו לשכנע את עצמנו שאנחנו מייצרים את התרופות הגנריות בישראל, עוד לפני שהפטנט בארה"ב פקע, אבל זה לא היה יתרון אמיתי, אלא תירוץ עצמי. עכשיו תראה את כל החברות ההודיות שמנסות לעשות את זה בארה"ב. הם איבדו 20 שנה, ובשוק הזה אין קיצורי דרך.

"ההצלחה הבולטת בתחום הפיננסי היתה הכניסה הייחודית לנאסד"ק. באותה תקופה טבע נסחרה במכפיל 10 בישראל, בעוד שהמכפיל של חברות גנריות בארה"ב היה 20. הגענו למסקנה שאם ננפיק את המניות ניסחר לכל היותר במכפיל זה. לכן לא הנפקנו מניות, אלא נרשמנו למסחר בבורסה מתוך הערכה שלאט לאט השוק יזהה שטבע נסחרת במכפיל נמוך מהמכפיל הממוצע של החברות בתחום, ובהדרגה המכפיל שלנו אמנם לא יגיע ל-20 בגלל התמחור הנמוך יותר לחברות ישראליות, אבל יעלה לכיוון 15-16. בדיעבד זה היה צעד מדהים".

כמה חברות מועמדות לרכישה עברו תחת ידיך?

"אני מניח שפי שניים ממה שרכשנו - כלומר 60. אם כי בשלב מסוים, כשגדלנו, הפיתוח העסקי עבר לחטיבה נפרדת - כך שחלק מהחברות שנבחנו על ידי הפיתוח העסקי לא הגיעו אלי מכיוון שהן נפסלו בשלב מוקדם על ידי חטיבת הפיתוח העסקי."

במהלך הדרך הארוכה הזו האם נכשלתם ברכישה או טעיתם כשלא רכשתם?

"קודם כל אני צריך לדפוק על עץ כי בעניין הזה אנחנו נוגדים את הסטטיסטיקות שלפיהן רוב הרכישות לא מצליחות. במקרה הגרוע היו רכישות שאם לא היינו עושים אותן ייתכן שלא היה קורה דבר. היתה אולי רכישה אחת שהיתה בכיוון השלילי".

באיזו חברה מדובר ?

"לא חשוב. קצין פולני לא מדבר על כסף אף שאני ייקה. לעומת זאת, היו הרבה הצלחות, כמו איווקס, שהיא הצלחה פנומנלית, וגם החברה הראשונה שרכשנו - orfile מהולנד, שהתחרתה בחטיבה הכימית שלנו. קנינו חברה חזקה במיליון דולר מזוג מזדקן, שלא היו לו יורשים, ואז הסתבר שהקרקע שווה יותר. קיבלנו מימון לזמן ארוך על 80% מהעסקה מבנק הולנדי. התלוצצנו אז שאנחנו החברה היחידה שנכנסה להולנד כי אנחנו רוצים לעשות עסקים ולא למטרות מיסוי. עד היום כל העסקים הבינלאומיים שלנו נעשים דרך החברה הזו".

טוב זה כבר בגלל שיעור המס המופחת בהולנד.

"המטרה הראשונית לא היתה זו. כשהגענו להולנד לא האמנו עד כמה שלטונות המס יכולים להיות הגיוניים, אם רק אתה מסוגל לעשות משהו הם נותנים לך, וזה הדהים אותנו".

התמזגתי עם טבע

כמה שנים אתה בטבע?

"31 שנה. התחלתי מכלום".

איך הגעת לטבע?

"הייתי יועץ בחברת הייעוץ IC, שהיתה החברה האחות של NC (נשיונל קונסלטנטס) מקבוצת לאומי. הייתי מספר שלוש בחברה בשנות ה-70, והייתי גם האנליסט השני בישראל אחרי יהודה שנהב מפיא.

"העבודה האחרונה שלי כיועץ ב-IC היתה להוביל ב-76' את המיזוג בין החברות אסיא, צרי וטבע - שהפך את טבע לחברת התרופות הגדולה בישראל. ואז אלי הורביץ שאל אותי: 'למה שלא תתמזג גם אתה לתוך טבע?' שאלתי 'בתור מה?' והוא אמר 'אני לא יודע'.

"אהבתי את התשובה, והצטרפתי בלי שתהיה לי הגדרת תפקיד. לא היתה לי סיבה לעבור לטבע - חוץ מהורביץ. הוא נראה לי מדהים, יש לו תפישת עומק וכושר מנהיגות. בדיעבד, לאחר שהצטרפתי, התברר לי שהמנהל הפיננסי של טבע היה קרוב לגיל פרישה, וכנראה שהורביץ ראה אותי כמחליפו".

היתה הזדמנות אחת לפחות ששאלת הקידום שלך עלתה. היית אחד המועמדים לתפקיד המנכ"ל במקום הורביץ, לפני שישראל מקוב מונה?

"הייתי מועמד אם הייתי רוצה, אבל הבהרתי שאני לא רוצה להיות מנכ"ל כי אני מנהל פיננסי. אני שייך לדור שחושב שלא כל אחד מוכרח להיות מנכ"ל. תפקיד המנכ"ל כולל הרבה מרכיבים שאני לא אוהב, כמו משאבי אנוש: לגייס ולפטר ולדבר עם הוועד. אני בקושי מסתדר עם מי שאני מנהל.

"היתרון הגדול שלי היה, וזה היה גם שיקול בבחירה של דשא, שכל השנים התפקיד נוהל על ידי מי שלא היה רו"ח, אלא בא מתחום הכלכלה והכספים. לדעתי, זו טעות למנות רו"ח כמנהל כספים.

"כשהמנהל הפיננסי בא מתחום הכלכלה והכספים, הניהול הפיננסי פחות מוטה חשבונאות ויותר מוטה פיננסים, ולראיה מה שעשינו בטבע - גייסנו יותר מ-6 מיליארד דולר בהנפקות של אג"ח להמרה ואג"ח רגילות, ו-250 מיליון דולר בשלוש הנפקות של מניות בשנות ה-80.

"כשהתחלנו לפעול בארה"ב זה היה הטריגר לרשום את המניות למסחר בנאסד"ק כי החלטנו שאם אנחנו עושים עסקים בארה"ב אנחנו רוצים להתממן שם. וכשרצינו להיכנס לאירופה נרשמנו למסחר בבורסה של לונדון. לדעתי, חלק מהרכישות שטבע עשתה היו אפשריות רק משום שהיה לנו שם כל כך טוב בחוגים פיננסיים שיכולנו לגייס בהיקפים ובתנאים שמדינת ישראל בקושי גייסה לפיהם".

מניית טבע מזוהה איתך. אתה היית אחראי על המניה, על ניהול הציפיות של האנליסטים. איך אתה חושב שהשוק יגיב לפרישה?

"במידה מסוימת אתה צודק. אני מקיים שיחות עם שלמה ינאי ועם הורביץ אף שבמאי 2008, כשאעביר את שרביט המנהל הפיננסי לדשא - המנהל הפיננסי של חברת צ'ק פוינט מ-2000 ועד היום וסגני ב-1989-1995 - אני מניח ברמה גבוהה של ביטחון שאשאר קשור לטבע ולא רק פורמלית. אני מקווה שהשוק יראה שההחלפה מתוכננת ושיקבל את זה בהבנה, אף שאני לא יודע איך המניה תגיב.

אם המניה לא תרד ב-20% אסביר זאת לעצמי בכך שהתוצאות הכספיות היו טובות. אני חושב שיהיו אנשים שירכשו מניות כשישמעו שאני עוזב ובטח יהיו גם בטבע אנשים שמקווים שלא אתחרט. באחרונה ניסינו לחשוף את השוק ליותר מנהלים בטבע כדי שיכירו את ההנהלה המדהימה, ולא יחשבו שטבע זה רק המנכ"ל והמנהל הפיננסי".

העובדה היא שטבע בחרה מנהל פיננסי מבחוץ אף שנבחרו שני מנהלים לתפקיד המחליף העתידי.

"אני חושב שהמנהל הפיננסי הבא של טבע, אחרי דשא, כבר נמצא בחברה. אף אחד לא אוהב שמישהו מתמנה במקומו".

בן כמה היית כשמונית למנהל הפיננסי של טבע?

"בן 32, חצי מחיי הייתי בטבע".

ובן כמה אייל דשא?

"54 או 55, אבל טבע של היום וטבע של אז הן שתי אופרציות שונות. הצטרפתי לטבע כששווי השוק שלה היה 37 מיליון דולר וכיום היא לא רחוקה מ-37 מיליארד דולר. לפרוש בשיא זו לא סיסמה אף שאני לא בטוח שהמניה בשיא".

היית מופקד על ניהול הציפיות של שוק ההון, ובמידה רבה פיתחת את המושג בישראל. מה המפתח לניהול ציפיות נכון?

"זה היה במידה רבה לימוד תוך כדי תנועה. לפני שנרשמנו למסחר בנאסד"ק כל העניין היה ערטילאי ונזיל. גם הרמה של האנליסטים היתה שונה מהיום, כשהאנליסטים הישראלים משתווים גם בידע וגם בעומק לאנליסטים בכל העולם.

"תנאי הכרחי אבל לא מספיק לניהול טוב של ציפיות הוא שיהיו תחזיות טובות בחברה. זהו תנאי לא מספיק כי תמיד קיימת האפשרות שתרצה להרשים את השוק בתחזית אופטימית. אנחנו השתדלנו תמיד להגיד את מה שאנחנו חושבים ולא להגזים. דאגנו לא לפרסם תחזיות רבעוניות. זה מאוד חשוב משום שתחזית רבעונית היא שטות. גם ככה זה מספיק קשה לנהל חברות, אבל חברות שמפרסמות תחזית רבעונית מתלבטות כל הזמן אם לפעול לטובת האינטרס ארוך הטווח של החברה או לעמוד בתחזית - זה לא לטובת אף אחד.

"אנחנו מצאנו את הדרך לפשר בין התחזית והאינטרס ארוך הטווח. אני מקנא בחברות כמו קוקה קולה, שנותנת תחזית גם כשלא קרה לה כלום, אבל בשביל זה צריך אומץ כי כשאתה מפשל אתה מאבד הרבה ערך בבת אחת, והרבה יותר קל לאבד ערך מלהציף אותו.

"אני לא זוכר שהיינו במצב שבו אמרו שהמניה שלנו מנופחת אף שכשנסחרנו רק בישראל מכפיל הרווח שלנו היה חריג - 17 עד 18, כשבישראל רמת המכפילים הממוצעת היתה 7 עד 8. ההסבר אז היה שהמסחר במניה מצומצם - אף שאני לא הבנתי למה הסחירות הנמוכה. חלק מזה הוא ניהול ציפיות נכון.

"הדבר הכי חשוב היה שמהיום הראשון התייחסנו לנאסד"ק כדבר חשוב. יש הרבה חברות ישראליות שמנפיקות בנאסד"ק, אבל בעצם ההתנהגות שלהן משדרת שהן נשארו חברות משפחתיות. הם בעצם אומרים 'נכון שגייסנו כסף מהציבור, אבל מה אנחנו אשמים שיש לנו בעלי מניות?'

"אנחנו מהרגע הראשון התאמנו את עצמנו לארה"ב. כתבנו את הדו"ח באנגלית כי חששנו שבתרגום יילך משהו מהנתונים לאיבוד, עברנו לדו"ח רבעוני כשבישראל עדיין לא היתה חובה לפרסם תוצאות כספיות אחת לשישה חודשים, ופירסמנו מדיניות דיווידנד רבעונית. עשינו כל דבר כדי שמשקיע אמריקאי לא ירגיש שטבע היא חברה ישראלית. מצד שני לא הסתרנו את הישראליות והירושלמיות שלנו.

טבע לא מפרסמת את שכר המנהלים הבכירים, ולכן אנחנו לא יודעים כמה אתם מרוויחים.

"אתם יודעים כי אני אומר לכם. הסיבה שאנחנו לא מפרסמים היא כי אנחנו מתביישים. בפעם האחרונה ששכרי פורסם היו הרבה עשרות מנהלים פיננסיים שהרוויחו יותר ממני וגם היום יש הרבה מאוד שמקבלים יותר ממני".

יש כמובן את העניין הזה של האופציות.

"נכון אבל זה תלוי בביצועי המניה".

מה תעשה לאחר הפרישה?

"אמשיך בדרך זו או אחרת בטבע. עד עכשיו הייתי חבר בדירקטוריונים של מגדל, סינרון ונס. אדחה פחות הצעות משדחיתי בעבר. ארחיב את הפעילות הציבורית שלי.

"בנוסף, אני מאוד אוהב ג'אז. כל שנה אני בפסטיבל באילת וכמעט בכל פעם שאני בניו יורק אני מצליח ללכת להופעה, ואני מניח שעכשיו אוכל להתפנות לזה יותר.

"אני וקבוצת חברים עושים את שביל ישראל, אבל כולם בקבוצה היו צריכים להתארגן לפי לוחות הזמנים שלי, ולכן הגענו רק לחדרה. הדפסתי חולצות לחברים בקבוצה עם הכיתוב 'שביל ישראל 2003 עד מתי?'.

"אני רוצה לארגן קבוצת חברים לנסיעה ליפאן, שלא היתה אפשרית עד עכשיו. עד עכשיו ידעתי מראש שבגלל הדו"חות, שליש מהשנה אני לא יכול לעשות כלום. אני חובב אמנות. אני משתדל לבקר במוזיאון בכל עיר שאני נמצא בה, גם אם אני לא מסייר בו בעיון רב. אני חושב שזה עדיף מאשר לא להיות בו בכלל. הכי חשוב הוא שאני לא יוצא מטבע עייף, אלא בכוחות מלאים לעשות עוד הרבה".

היום שבו האדומים כמעט השתלטו על טבע

במשך כהונתו של דן זיסקינד כמנהל הפיננסי של טבע נרכשו לפחות 30 חברות על ידי ענקית הגנריקה. עם זאת, מעטים יודעים שטבע עצמה כמעט נפלה קורבן להשתלטות עוינת. "טבע היתה אחת החברות הראשונות שעברו לשבוע עבודה של חמישה ימים", מספר זיסקינד, "אבל אני אהבתי לבוא בימי שישי כדי לנצל את היום הכי שקט ולהשלים עבודה".

"יום שישי אחד הגעתי לעבודה והשוער אמר לי שיש מעטפה עבורי. כשפתחתי אותה התברר לי שזו הודעה מחברת כור, לפיה הם מחזיקים ב-42% ממניות טבע. כור קיבלה בהקצאה 20% מהמניות שלנו בעקבות עסקה שבה טבע רכשה מכור את הבעלות המלאה בחברת איקפארם ו-50% מחברת פלנטקס, שהיתה הבסיס לחטיבה הכימית שלנו. את יתר המניות, 22 מהחברה, הם אספו בבורסה בלי שידווחו לאף אחד.

"ההודעה הכניסה אותנו למגננה. בעלי המניות של טבע היו שמנה וסלתה של החברה בירושלים, יזמים שהאמינו בכלכלה חופשית. הם נכנסו ללחץ מכך שכור עומדת לרכוש את השליטה ואמרו: הנה האדומים מתלבשים עלינו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#