אנרגיה ירוקה כחול לבן - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אנרגיה ירוקה כחול לבן

תהליכי ההפרטה והטרנד הגלובלי של איכות הסביבה מכניסים אנרגיות חדשות למשק הישראלי לאחר שנות שלטון היחיד של חברת החשמל. אילו טכנולוגיות יביאו למימוש הבשורה הירוקה? מדריך עם אנרגיות טובות

מי היה מאמין שאנחנו - כן, אנחנו הישראלים - היינו כבר לפני יובל שנים אור לגויים בתחום האנרגיות המתחדשות. בשנות ה-50 פותח כאן דוד השמש הביתי, שהפך את ישראל למובילה בעולם בניצול ביתי של אנרגיית השמש להפקת חום. חובת התקנתו (בשנות ה-80) העניקה לישראל את המקום השני בעולם ביחס למספר תושבים בהתקנות של מערכות סולריות, המספקות שיא של כ-3% מתצרוכת האנרגיה הלאומית הראשונית. ואולם, באותה מהירות שבה השכלנו להבין את הפוטנציאל הגלום במשאבי הטבע, העדפנו לזנוח את הכיוון הזה ולהשתעבד מרצון לנפט הפוליטי ולפחם המזהם.

עתה, בסמיכות זמנים לא מתוכננת, הצטלבו דרכיהן של הפרטת משק החשמל בישראל ואופנת האנרגיות המתחדשות העולמית, שהחזירו אל סדר היום הציבורי מושגים שכמעט נמחקו מתודעתנו: טבע, איכות חיים ויעילות.

מתחדשים

אנרגיה מתחדשת משמעה בפשטות ייצור אנרגיה ממשאבי טבע מתחדשים, כגון שמש, רוח, מים ופסולת. אלה נבדלים ממקורות אנרגיה מתכלים כמו הדלקים המאובנים (פוסילים), הנצברים בבטן האדמה בתהליך היווצרות של מיליוני שנים, ובראשם הפחם, הנפט והגז הטבעי. השימוש באנרגיה ממשאבים מתחדשים מוכר כבר אלפי שנים: החל בתקופה הפרה-היסטורית, שבה עשו שימוש בקרינת השמש לחימום מים, ועד טחנות קמח שהונעו באמצעות טורבינות מים או רוח.

תלי תלים של מלים נכתבו על המהירות שבה נכנע המין האנושי לדלק המאובנים בחסות המהפכה התעשייתית והמודרניזציה המואצת. המין האנושי עדיין לא הכיר בטעות הסביבתית, הכלכלית והפוליטית שבתלות זו, אך אותו נפט הוא גם הגורם המניע הדומיננטי כיום לחיפוש הגובר אחר משאבי אנרגיה חלופיים.

ב-82' הקימה חברה ישראלית בשם לוז את תחנת הכוח הראשונה בעולם המפיקה חשמל מאנרגיה סולארית במדבר מוהבי שבקליפורניה. אלה היו הימים שלאחר מלחמת איראן-עיראק, שבה האמיר מחיר חבית נפט ל-42 דולר (90 דולר במונחים של ימינו), כאשר התחזיות דיברו על המשך התייקרות הנפט ועל הצורך במציאת חלופות משתלמות יותר.

בניגוד לתחזיות, התרסקו ב-85' מחירי הנפט וירדו ל-10-12 דולר לחבית. עד מהרה איבד העולם עניין בהמשך קידום הטכנולוגיה התרמו-סולרית (ובאנרגיות מתחדשות בכלל), עד שניעור שוב עם הזינוק החד במחירי הנפט בחמש השנים האחרונות.

כלומר, עם כל הכבוד למודעות הגוברת להתחממות כדור הארץ ולפעילות האינטנסיווית להפחתת פליטת דו-תחמוצת הפחמן, בסופו של דבר היה זה שוב מחיר חבית הנפט שהחזיר את העניין העולמי במקורות אנרגיה חלופיים. כיום, כשהנפט נסחר במחירים הגבוהים פי ארבעה ממחירי הנפט ב-2002, החלו להישמע גם קולות הקוראים להקטין את התלות באספקת הנפט מהמזרח התיכון, החולש על 66% מן הרזרוות בעולם, ובאספקת הגז הטבעי מרוסיה, שבשטחה נמצאים 40% ממאגרי הגז העולמיים.

חוות סולאריות החלו לצוץ בארה"ב ובספרד, חברת לוז, שנהפכה בינתיים לחברת סולל הציבורית, החלה לעשות חיל ברחבי העולם, ורק בשבוע שעבר התבשרנו שבית הנבחרים האמריקאי יעביר הטבות מס בשווי 16 מיליארד דולר ממגזר הנפט לטובת פיתוח מקורות אנרגיה מתחדשת.

בישראל, לעומת זאת, שלאור יכולותיה המדעיות המוכחות ולנוכח האינטרסים הגיאו-פוליטיים המובהקים של קברניטיה, היתה צריכה לעמוד בחזית הפיתוח הטכנולוגי וההשקעה בתחום, הדברים די מדשדשים. את היעד הראשון שקבע משרד התשתיות לחדירת האנרגיות המתחדשות למשק החשמל (2% מכלל ייצור האנרגיה עד 2007) כבר פספסנו.

מה הן אפוא האנרגיות המתחדשות שאמורות למלא אחר היעד החדש שנקבע ל-2020 - 10% מסך ייצור האנרגיה?

אנרגיה סולרית

אם התברכה ישראל במשאב טבעי בולט אחד, הרי זהו אור השמש השוטף את הארץ מרבית ימות השנה. בתחום ניצול השמש מוכרות כיום שתי טכנולוגיות עיקריות: הסולארית-תרמית והפוטו-וולטאית. הטכנולוגיה הסולארית-תרמית (שבה פועלת כאמור חברת סולל) מסתכמת למעשה במודל הקלאסי של חימום מים ליצירת קיטור, המפעיל טורבינה שמייצרת חשמל. במקום לחמם מים באמצעות שריפת דלקים עושה הטכנולוגיה שימוש באור שמש. אלפי מראות במבנה פרבולי, הנפרשות על פני שטח מישורי נרחב, עוקבות אחר השמש, קולטות את הקרניים וממקדות אותן בצינור נירוסטה העובר במרכזן. הצינור הטובל במים מוליך שמן מיוחד שחומו מגיע ל-350-450 מעלות צלזיוס וגורם לרתיחת המים ולייצור קיטור המניע טורבינה לייצור החשמל.

יתרונותיה של הטכנולוגיה התרמו-סולארית ברורים: ניצול משאב טבע לייצור חשמל נקי ביכולת מוכחת. החסרונות: עלות הפקה גבוהה (כפול מייצור חשמל בתחנות פחמיות), צורך בשטחים פנויים נרחבים (1,600-1,800 דונם לכל 100 מגה-וואט), אחוז ניצולת בעייתי (15%) ותחזוקה יקרה.

את הפתרון לבעיית הקרקע הנרחבת הגו דווקא במסגרת פרויקט החלל. הטכנולוגיה הפוטו-וולטאית, שיש המסמנים אותה כעתיד הפיתוח הסולרי, פותחה בעבור השוהים בחלל ומאפשרת המרה ישירה של קרינת השמש ליצירת חשמל באמצעות מעבר דרך תאי סיליקון ייחודיים, ללא צורך בפרישה רחבה וללא מתקנים תרמיים מתווכים. מיליון גגות בגרמניה כבר מכוסים לוחות פוטו-וולטאים, המספקים לכל בית מגורים את צריכת החשמל הדרושה לו. עד 31 בדצמבר תקבע גם הרשות לחשמל בישראל את ההסדרים הדרושים להתקנת לוחות מעין אלה בבתי המגורים בישראל. החיסרון הבולט של השיטה נעוץ בעלותה הגבוהה - עד 5,000 דולר לקילוואט - אם כי זו נמצאת במגמת ירידה מתמשכת.

אנרגיית הרוח

אנרגיית הרוח היא הסקטור הצומח ביותר בתעשיית האנרגיה המתחדשת בעולם (גידול שנתי של 25%). בשנה שעברה הסתכמו ההשקעות בעולם בסוג זה של אנרגיה ב-30 מיליארד דולר. אין איש נותר אדיש נוכח שדות ענק ירוקים שבהם מוצבים מאות או אלפי להבים הסובבים בכיוון הרוח. אותם עמודים שבראשם שלושה להבים מפעילים בכוח הרוח טורבינה המייצרת חשמל בשיעור ניצולת סביר (25%) ובעלות נמוכה יחסית (1,000-1,200 דולר לקילוואט). בישראל עושה שימוש באנרגיה זו רק היזם אברהם מלמד, המפעיל ברמת הגולן 10 טורבינות המספקות יחד כ-6 מגוואט חשמל בלבד. עם זאת, בקשות כבר מונחות במשרד התשתיות להרחבת היוזמה ולהקמת נוספות בערבה, בגולן ובהר חברון. הפוטנציאל בישראל, כך מעריכים גורמים מקצועיים, לא חוצה את 600 מגה-וואט, ומכל מקום, לא על הרוח יקום וייפול משק החשמל הישראלי.

ביו-מסה

בשבוע שעבר הודיעה חברת GES מקבוצת גרנית הכרמל כי השקיעה 40 מיליון שקל בהקמת מתקן לשריפת צואה של 12 אלף הפרות ביישובי עמק חפר, שיטפל ב-600 טון צואת פרות ביום ויספק חשמל בהספק 2-3 מגה-וואט. ברשות לחשמל מונחות כיום עוד בקשות לרישיונות קבועים להפקת חשמל באמצעות הביו-מסה.

הרעיון שבבסיס מסלול זה נעוץ בניצול חומר אורגני מן החי והצומח ליצירת אנרגיה. שריפת פסולת, כמו כל בעירה אחרת, מאפשרת הפעלת קיטור ליצירת חשמל ובמקביל מסייעת בפתרון מפגעים סביבתיים. מה עוד שהימצאות גזים, בעיקר מתאן, בין מרבציה, אף מגבירה את יעילות השריפה עד כדי שליש מן האנרגיה הנפלטת משריפת פחם. בישראל מוערך פוטנציאל הביו-מסה לייצור חשמל ב-500-600 מגה-וואט בלבד, באמצעות שריפת אשפה גולמית, פסולת חקלאית או פסולת בעלי חיים. אך עיקר תועלתה (וכדאיותה הכלכלית) נעוצה בפתרון הבעיות הסביבתיות ובתמריצים הנלווים לכך. מכירת החשמל היא למעשה רק בונוס.

גרעין

לא ברור על איזה רקע צמחו כותרות הימים האחרונים בדבר הכוונה להקים בישראל תחנת כוח גרעינית, אך כדאיות הפרויקט אינה משוללת היגיון (אף שאין מדובר באנרגיה מתחדשת). טכנולוגיית הגרעין מאפשרת תגובת שרשרת שתכליתה חימום מים ליצירת קיטור ולהפעלת טורבינות חשמל בהליך ייצור נקי יחסית, עלות דלק זולה, אחוז נצילות סביר (30%) אם כי בעלויות נלוות יקרות יחסית (2,000 דולר לקילוואט). אלמלא קשיי המימון, הבטיחות, האבטחה והתכנון הסטטוטורי הכרוכים בפרויקט מעין זה, היינו חוזים בהקמת תחנה מעין זו עוד בדורנו.

אנרגיה הידרו-אלקטרית וגיאו-תרמית

על אף תועלתן הרבה, תחנות הידרו-אלקטריות משמעותיות לא יקומו בישראל בגלל היעדר מקורות מים שוצפים המסוגלים להניע טורבינות לייצור חשמל. כיום מפעילות חברות מקורות ואפיקי מים תחנות הידרו-אלקטריות זעירות המספקות חשמל למתקנים נקודתיים בהספק נמוך. מקור נוסף הנעדר ממחוזותינו הוא החום הטבעי האצור תחת קרום כדור הארץ. התפרצות החום מעל פני השטח (פעילות וולקנית, לרוב בצורת גייזרים) מאפשרת הפעלת קיטור ליצירת חשמל. גם אם אינו מיושם בישראל, הטיפול באנרגיה מסוג זה מהווה מקור גאווה לאומי בזכות חברת אורמת, שבבעלות בני הזוג ברוניצקי.

אגירה שאובה לא ירוקה

לא כל הנוצץ זהב ולא כל אנרגיה המשלבת מים וטבע היא אנרגיה ירוקה. הפקת חשמל בשיטת האגירה השאובה מבוססת על שאיבת מים ממאגר נמוך אל מאגר גבוה בשעות הלילה והחזרתם בשעות היום, תוך ניצול אנרגיית הזרימה להפקת חשמל. למעשה, מדובר בשינוע מים לשם ניצול הפרשי תעריפי החשמל בין שעות השפל לשיא. זאת כאשר השאיבה מתבצעת באמצעות שריפת דלק, וודאי שאינה תורמת לאיכות הסביבה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#