להחליף את הדיסקט בענף החקלאות - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

להחליף את הדיסקט בענף החקלאות

מאחר שהחקלאים העדיפו להעסיק עובדים זולים, השכר והדימוי של העבודה בחקלאות ירדו. הפסקה הדרגתית של יבוא העובדים הזרים תוביל להיפוך המגמה

החל מכיבוש השטחים ב-67', החקלאות בישראל, כמו גם ענף הבנייה וחלק מהתעשייה, התפתחו לכיוון עתיר עבודה זולה. החקלאים נהפכו ברובם מעובדי כפיים למעסיקים התלויים למחייתם באספקה סדירה של עובדים זולים. בעקבות סגירת המעבר של עובדי השטחים לישראל מסוף שנות ה-80, נוצר לחץ חזק של הלובי החקלאי ליבוא עובדים זרים, ובהדרגה כבשה ישראל את המקום השני בעולם (אחרי שווייץ) בשיעור העובדים הזרים בכוח העבודה האזרחי - יותר מ-10%.

הציבור בישראל משלם את מחיר מאות אלפי העובדים הזרים המושכים מטה את שכר העבודה של בעלי ההשכלה הנמוכה, מגדילים את האבטלה, ויוצרים קהילה גדולה של שוהים לא חוקיים ותושבים סוג ב', שתהיה בכייה לדורות.

ח"כ שי חרמש, ראש מטה ההתיישבות ב"קדימה" ובעצמו חבר קיבוץ, כתב ב"ידיעות אחרונות" מאמר בשבחי החקלאות הישראלית, ובעיקר בשבחי העובדים התאילנדים. במאמרו זכה האוצר למחמאות על שבחוק ההסדרים ל-2007 לא צימצם את מספר העובדים הזרים בחקלאות. חרמש מציין שעידן העבודה העברית בחקלאות תם, ודור החקלאים החדש מחפש אתגרים חדשים המאפשרים פרנסה. ואת הפרנסה "מספקים לו בנדיבות רבה אלפי העובדים הזרים".

אם נניח לטענות, שאולי היו רלוונטיות בעבר, על חיוניות ההתיישבות לשמירה על גבולות המדינה, חרמש מעלה טענה כלכלית שראוי להתמודד עמה. ענף החקלאות מייצא בהיקף רחב, וכל עובד זר בחקלאות מייצר, לטענתו, משרות לענפים תומכי חקלאות כגון אריזה, הובלה ואף מחקר. ואולם היכולת להתחרות בהצלחה בתוצרת חקלאית המגיעה מהמדינות העניות תלויה בתשלום שכר שאינו עולה בהרבה על זה הקיים באותן מדינות.

עם זאת לא ברור מה ההבדל בין חקלאות לבין ענפי יצוא אחרים כמו טקסטיל או פלסטיק, המתחרים עם יצואנים מהודו ומסין. גם בענף הטקסטיל כל תופרת פשוטה בשכר מינימום מספקת תעסוקה למעצבים, משווקים, מובילים וכדומה. היעלה על הדעת להחליף את עובדי ענף הטקסטיל בעובדים זרים זולים יותר כדי להקל על התחרות ולהרחיב את היצוא?

אבל אולי עבודה בחקלאות בכל זאת יוצאת דופן? אולי הישראלים פשוט לא מוכנים לעבוד בחקלאות? מאחר שהחקלאים תמיד העדיפו להעסיק עובדים זולים, פלשתינאים או תאילנדים, השכר והדימוי החברתי של עבודה בחקלאות אכן ירדו אל מתחת סף הרצון של הישראלים. הפסקה הדרגתית של יבוא העובדים הזרים תוביל להיפוך המגמה. ענף החקלאות, כמו כל שאר ענפי היצוא, ייאלץ לחפש את הנישה הייחודית ולייצר לעצמו יתרון יחסי שאינו מבוסס על עבודה זולה.

הכותב הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטה העברית ועמית בכיר במרכז שלם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#