הצבא מתנתק מהמילואמיניקים - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הצבא מתנתק מהמילואמיניקים

המלחמה בצפון הוכיחה בצורה כואבת כיצד מאבד הצבא נקודות זכות אצל הכוח הכי איכותי שלו

תגובות

ההתבטאות של אל"מ שלומי כהן, מפקד חטיבת אלכסנדרוני, שהתפרסמה היום ב"ידיעות אחרונות" ממחישה עד כמה המשבר בין חיילי המילואים לבין הצבא עמוק ומסוכן.

בשיחה עם המח"ט כהן שטחו חיילי גדוד הסיור של החטיבה את טענותיהם כלפי הצבא, וכהן איבד את עשתונותיו ואמר להם: "כל מה שעברתם בלבנון זה מה שעושים בשבועיים טירונות בגולני. אתם הגדוד היחיד שבא בתלונות. אני מתבייש בכם אם אלה התלונות שלכם".

הצבא לא הפנים את השינוי המתמשך בקרב כוחות המילואים שלו, ודוגמא בולטת לכך היא הפיקוד הבכיר - שאינו מסוגל להבין את צרכיהם האמיתיים של המילואימניקים, מפני שמעולם לא עזב בית, משפחה, עבודה ומחוייבויות אזרחיות אחרות, ומעולם לא היה צריך לעשות את הסוויץ' הכמעט בלתי אפשרי בין אזרח לבין חייל לוחם בתוך שעתיים מקבלת צו החירום.

אלוף משנה שלומי כהן היה מדריך שלי בקורס מ"פים, וספק אם יש מפקד אחר שאיתו הייתי רוצה להיכנס ללחימה בלבנון. גולנצ'יק בכל רמ"ח אבריו, חדור מוטיבציה וחותר תמיד למגע.

למרות נסיונו הקרבי והפיקודי העשיר, כמו רבים ממפקדים אחרים בצבא הקבע, שבהם נתקלתי בשנים האחרונות בתעסוקות מבצעיות, אימונים וצווים מיוחדים - גם אל"מ כהן אינו מסוגל, להערכתי, להבין את המשמעות העמוקה של התמודדות עם כוח לוחם שהאחריות על חייו האישיים היא גם אחריות על משפחה, עסק ועבודה ואי אפשר, בימים שהתקשורת מאפשרת זאת, להתנתק מאחריות זו כמו חיילי הצבא הסדיר.

הנתק בין הצבא וכוח המילואים ימשיך להעמיק, כל זמן שהצבא לא יפנים את השינויים שחלו בחברה הישראלית בשנתיים האחרונות - שהם תולדה של שינויים מהירים של אמצעי התקשורת, הזמינות והדעתנות.

בעבר הלא רחוק, אנשים היו מצביעים ברחוב על המשתמטים מצבא המילואים. היום ההיפך הוא הנכון. המילואימניקים הם בגדר "עולם הולך ונעלם", ופחות ופחות אנשים עושים היום מילואים. הצבא מאמן פחות את היחידות ומאבד את הלכידות שלהן מדי שנה. אלו שכן מזומנים לשירות מילואים, יחידי הסגולה, מגיעים ממקומות עבודה ומארגונים מסודרים שבהם אוזלת יד, חידלון, חוסר סדר ומשמעת מטופלים בצורה מהירה וחותכת. הפערים שחיילי המילואים, חיילים ומפקדים כאחד, רואים בין התנהלות הצבא לבין המערכת האזרחית רק הולכים וגדלים.

התקשורת ואמצעי התקשורת פתוחים היום כמעט לחלוטין, ולכן הביקורת שפעם נשמעה בשיחות סגורות ובחדרי חדרים של מביני עניין, הפכה בעת האחרונה לשיח ודיון פתוח. מחדלי הצבא בכל הנוגע לשירות המילואים, שהוסתרו מעיני הציבור על ידי המילואימניקים עצמם, מוצאים את דרכם החוצה. אם בעבר, מחדלים בצורות הגיוס ואופי התעסוקה הצבאית שאינה מותאמת ליכולות היחידה, ציוד לקוי ולא עדכני, תנאי אימון והקצאות בלתי אפשריים היו מנת חלקם של המילואימניקים לבדם, הרי שהיום הם נחשפים גם לבני משפחותיהם ובני/בנות הזוג, המהווים את התמיכה העיקרית ביציאה לשירות מילואים.

אם בני הזוג והמשפחות מבינים לתדהמתם שהצבא מתנהג בצורה מחפירה אל היקרים להם, בזמן שאחרים בכלל לא עושים מילואים, אזי הצבא מאבד בבת אחת את הלגיטימציה שלו לתקופת השירות הבאה.

הצבא חייב להתעשת ולארגן את סדרי העדיפויות שלו מחדש, בכל הנוגע לכוח המילואים. הצבא חייב לצייד מחדש את המילואימניקים, ולהבטיח להם תנאי שירות הולמים.

טועה המערכת הצבאית והבטחונית, החושבת שפתרונות מסוג תגמולים כספיים מגוחכים הם אלו שיפתרו את הבעיה. אל תדאגו - הם, המילואימנקים, יבואו גם בלי פרסים! תנו להם רק ציוד מתאים, שעות אימון סבירות והם ימשיכו לבוא. כי הם יבואו תמיד.

השאלה היא, באיזה מחיר.

רועי קורן הוא סמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי של TheMarker וסמ"פ בגדוד מילואים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#