למכירה: העיתון של הבועה - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למכירה: העיתון של הבועה

"סן חוזה מרקורי ניוז", העיתון המוביל של עמק הסיליקון, נמכר יחד עם נכסי העיתונות של נייט רידר, והקונה רוצה להיפטר ממנו; סיפורו דומה לסיפורן של חברות הבועה שאותן סיקר

ניו יורק טיימס

כשדן גילמור הגיע לראשונה ל"סן חוזה מרקורי ניוז" ב-94', הוא נזכר, הוא הרגיש כאילו היה "בבטן המפלצת". בתפקידו הקודם, ככתב טכנולוגיה ב"דטרויט פרי פרס", הוא לא הצליח לגרום לעורכים להבין כמה חשוב תפקידה של הטכנולוגיה.

כאשר עבר לעבוד עבור העיתון של עמק הסיליקון, הגיע גילמור ללבה של הכלכלה האמריקאית, במקום שבו העתיד וההיסטוריה נרקמו כל יום מחדש. "היינו אחד העיתונים היחידים שצמחו", אומר גילמור, שיחד עם כמה שחקני רכש של "מרקורי ניוז" סיפק כמה מהסיפורים הטובים של תקופת הבועה. הבועה התפוצצה, אולם עמק הסיליקון עשה קאמבק. "מרקורי ניוז" לא.

ב-13 במארס הודיעה חברת מקלאצ'י כי היא רוכשת את נייט רידר, המו"לית של "סן חוזה מרקורי" ועיתונים נוספים, בעסקה שערכה נאמד ב-4.5 מיליארד דולר, אולם מקלאצ'י גם הודיעה כי תמכור מיידית 12 מ-32 העיתונים של נייט רידר כדי לעזור לממן את הרכישה.

"מרקורי ניוז", המכנה את עצמו "המדריך למשתמש של עמק הסיליקון", היה אמור להיות בין העיתונים הנמכרים, שכוללים עיתונים מקומיים מפילדלפיה, פורט וויין, אינדיאנה ואקרון, אוהיו.

פ. אנתוני רידר, יו"ר נייט רידר, שהעביר את מטה החברה ממיאמי לסן חוזה ב-98' - מעבר ששיקף את היות העיתון חוד החנית של עולם הטכנולוגיה - הביע את תדהמתו. "הייתי בהלם", הוא מצוטט בסיפור שהופיע בעמוד הראשי של מרקורי ניוז ביום שלמחרת. הרגשה זו היתה משותפת כמעט לכל עובדי העיתון.

סיבה אחת לכך שמקלאצ'י החליטה לא להשאיר בבעלותה את "מרקורי ניוז" היא עלויות התפעול הגבוהות של העיתון, אומרים בחברה. שולי הרווח של העיתון, שהיו כ-9%, הם הרבה מתחת לממוצע של כ-12% בעיתוני מקלאצ'י. דאגלס ארתור, אנליסט ענף העיתונים עבור מורגן סטנלי, מעריך כי העיתון מרוויח פחות מ-22 מיליון דולר בשנה על הכנסות של כ-325 מיליון דולר.

הבעיה הדמוגרפית

החלטתה של מקלאצ'י היתה מבוססת גם על גורם שבו לא ניתן היה לשלוט - שיעור צמיחת האוכלוסייה באזור. כעיתון סובל מקיפאון בתפוצה, חשוב במיוחד גידול האוכלוסייה באזור שבו הוא מופץ, כדי שיהיה לו סיכוי רב יותר להגדיל את נתח הקוראים שלו.

עמק הסיליקון, למרות העושר והחדשנות המצויים בו, הוא כה צפוף עד כי אין מקום להתרחבות לפרברים. כתוצאה מכך הוא גדל בקצב אטי יותר מהאזורים שבהם פועלים העיתונים שמקלאצ'י החליטה שלא למכור. סן חוזה צפויה לגדול ב-30% מ-97' עד 2020, על פי תחזיות הממשל. לעומת זאת צפויה סקרמנטו, שבה נמצא מטה מקלאצ'י, לצמוח ביותר מ-50% בתקופה זו.

בתקופת הזוהר שלו, בשלהי שנות ה-90', ניסה "מרקורי ניוז" לפרוץ את המסגרת המסורתית שלו ולחפש קוראים חדשים. הוא ניסה להתרחב לסן פרנסיסקו והקים משרד ליד יוניון סקוור כדי לכסות את הפוליטיקה העירונית, תרבות פופולרית ועסקים. הוא פתח משרד בוויאטנם ויצר גרסאות של העיתון בוויאטנמית וספרדית כדי להגיע לאוכלוסיית המהגרים בעיר. צוות העיתון קיבל הנחיות לטייל ולכתוב סיפורים על טיולים.

"היתה תחושת אופוריה", אומר מייק קאסידי, כותב טורים בעיתון. "הצוות גדל והאמביציות שלנו גדלו. הרגשנו כאילו על סף היותנו עיתון גדול".

נסיגה חפוזה עם פקיעת הבועה

העיתון ניסה להיות חדשני כמו החברות שכיסה. הוא היה אחד העיתונים הראשונים עם אתר אינטרנט, MercuryCenter, ואחד הראשונים לפרסם בלוגים, כבר ב-99'. אולם העיתון החמיץ חידוש אחד, כזה שהיה מזעזע את כל מגזר העיתונות. כאשר חברות הדוט.קום התמוטטו, החברות בעמק הסיליקון החלו לגייס פחות. כאשר הן רצו לאייש משרה מסוימת, הן פירסמו זאת באתרים שלהן או ב-Craigslist.com ובאתרי מודעות הדרושים, כמו Monster.com.

סוזן גולדברג, שהגיעה ב-99' לתפקיד עורכת והפכה לעורכת ראשית ארבע שנים לאחר מכן, הובילה נסיגה חפוזה מסן פרנסיסקו. היא סגרה את המשרד בוויאטנם וכן את ההוצאות המקומיות בספרדית ובוויאטנמית. היא צימצמה את תקציב הטיולים והפסיקה את הדפסת המגזין של יום ראשון. "הסיפור שלנו דומה מאוד לחברות שאנחנו מסקרים", היא אומרת.

בשיאו, ב-2000, היתה לעיתון תפוצה של 326,839 מנויים ביום ראשון, על פי נתוני העיתון. בספטמבר שעבר היו לעיתון 278,470 מנויים, ירידה של כ-15%. הכנסות החברה ממודעות דרושים נפלו ל-18 מיליון דולר בשנה לעומת שיא של יותר מ-118 מיליון דולר, על פי נתוני העיתון. מספר עובדי חדר החדשות ירד מ-404 ל-280, ירידה של 30%.

אפילו עם רווחיות תפעולית של 9%, העיתון עשוי להיות בעל ערך עבור קונים פוטנציאליים. מדיה ניוז, רשת העיתונים מדנוור של וויליאם דין סינגלטון, עשויה להעריך את "מרקורי ניוז" ועיתונים אחרים של נייט רידר, הודות להתאמה שלהם לעיתונים שהיא כבר מחזיקה בצפון קליפורניה. מדיה ניוז ידועה בקיצוצים ניכרים בעלויות, ולכן העובדים במרקורי ניוז חוששים מכך שסינגלטון ירכוש את העיתון.

ג'ורג' ריגס, המו"ל של "מרקורי ניוז", אומר שכל מי שיקנה את העיתון יקבל רכוש במסלול צמיחה. התעסוקה באזור חזרה לרמה שבה היתה בתקופת פקיעתה של הבועה, הוא אומר, והמנהלים הטכנולוגיים שמממשים את האופציות שלהם מזרימים יותר מזומן לכלכלה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#