רוצה אשראי? פתח פיקדון! - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רוצה אשראי? פתח פיקדון!

התניית שירות בשירות היא עבירה פלילית, אך את הבנקים זה לא מרשים והם ממשיכים להעמיד עשרות אלפי לקוחות בסיטואציות שגורמות להם הפסדים כבדים

נניח שחשקה נפשכם בקניית טלוויזיה חדשה. אתם הולכים לחנות למוצרי חשמל ובוחרים את הטלוויזיה הרצויה. אתם ניגשים לקופה שלופי כרטיס אשראי. "מצטערת", אומרת לכם הבחורה בקופה, "אתם יכולים לקנות את הטלוויזיה רק אם תקנו גם מיקסר". "אבל אנחנו לא יודעים לבשל", אתם עונים לה ויוצאים זועמים מהחנות שלא על מנת לחזור.

אבסורדי ככל שזה יישמע, התנייתה של קניית טלוויזיה ברכישת מיקסר היא סיפור שכיח למדי בסניפי הבנקים השונים, רק שהבנקים לא עושים את זה עם טלוויזיות ומיקסרים, אלא עם מוצריהם: אשראי ופיקדונות. קוראים לזה התניית שירות בשירות. "סעיף 7 לחוק הבנקאות", מסביר עו"ד דורון צברי, "קובע כי הדבר אסור וכי עבירה זו על החוק היא עבירה פלילית ששנת מאסר בצידה".

למרבה הצער, את הבנקים זה לא ממש מרשים והם ממשיכים להעמיד עשרות אלפים מלקוחותיהם בסיטואציה של התניית שירות בשירות שגורמת ללקוחות הפסדים כבדים.

הגיעו לידינו עשרות עדויות של לקוחות שנפגעו מהשיטה, אך אף אחד מהם לא היה מוכן להזדהות בשמו, בדרך כלל מכיוון שהם נמצאים במהלך של התדיינות עם הבנק, ולכן שמות הבנקים המעורבים שמורים במערכת.

מה היא התניית שירות בשירות?

כיצד הלכה למעשה הבנקים מתנים שירות בשירות? לא מדובר במזימה אפילה שנרקמת במרתפי הבנק, כי אם בהליך פשוט שמרביתנו נחשפנו אליו בדרך זו או אחרת: אנחנו חפצים לקבל מהבנק הלוואה או אשראי. אנחנו הולכים לפקיד הבנק ושוטחים בפניו את בקשתינו. הוא מצדו אומר לנו באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי כדי לקבל את מבוקשינו אנחנו צריכים לפתוח פיקדון שישמש כביטחון לאשראי שהבנק מעמיד לנו.

מכיוון שאנחנו רוצים את האשראי, שלא נאמר זקוקים לו בדחיפות, אנחנו נעתרים לבנקאי שחיש קל מחתים אותנו על הטפסים הנחוצים. כך אנו מוצאים עצמנו במלכודת דבש ארוכת טווח. "במקרים רבים הבנקים מנצלים את התלות של הלקוח הקטן בבנק ומחייבים אותו לפתוח תוכניות חיסכון ללא שום היגיון כלכלי", מסביר עו"ד אופיר צברי ממשרד צברי-יובל, המתמחה בתביעות מול בנקים.

לדברי מנכ"ל חברת שגיא חישובי ריבית, אמנון שוורץ, הבנקים נוהגים איפה ואיפה ומבצעים התניות בעיקר בחשבונות של לקוחות בינוניים וקטנים, ולא בחשבונות של לקוחות גדולים. כל זאת, "למרות פסיקות בתי המשפט שקבעו מפורשות שאין לבצע התניות כאלו".

עוד מספר שוורץ כי בתקופה האחרונה חל גידול בכמות הלקוחות המגישים תלונות ותביעות בעניין של התניית שירות בשירות. לדבריו, הבעיה קיימת בכל הבנקים ללא יוצא מן הכלל. החדשות הטובות הן שב-90% מהתיקים, הבנקים מתפשרים עם הלקוחות מחוץ לכותלי ביהמ"ש, וזאת בשל הפסיקות הקיימות בתחום.

החדשות הבעייתיות יותר הן שמרבית האנשים שנכווים מהתניית שירות בשירות - עשרות אלפים בשנה להערכת מומחים - כלל לא מודעים לכך שזה לא חוקי, ואם הם כבר מודעים לכך, הם חסרי אונים מול הבנק. "ההפסד שלהם הוא אלפי או עשרות אלפי שקלים" מסביר עו"ד דורון צברי, "אבל עלות שכירת עו"ד ומומחה לבדיקת חשבונות יכולה להגיע לעשרות אלפי דולרים."

"ישנן מאות בודדות של תביעות בשנה על התניית שירות בשירות", מסביר שוורץ, "הרבה אנשים לא מתלוננים או תובעים כי הם תלויים בחסדי הבנק".

למה הבנקים עושים זאת?

"בדרך כלל המניע להתנייה האסורה של שירות בשירות נובע מניסיון של סניף מסוים או מנהל סניף מסוים, להגדיל את הצלחת הסניף", מסביר עו"ד אופיר צברי, "זאת מכיוון שבבנקים קיימת תחרות בין הסניפים בקשר לרווחיותם, וכן בקשר לביצוע של מטלות שיווק שההנהלה מטילה עליהם: כך למשל, כאשר קיים אינטרס של הבנק להגדיל את הפיקדונות במט"ח למשל, מונחים הסניפים לפעול ולשווק ללקוחות השקעת כספים בפיקדונות במטבע זר, או בתוכניות חיסכון או באפיקי השקעה אחרים שההנהלה חפצה בייקרם באותה עת".

הלקוח מפסיד

הבנק, טוענים עורכי הדין השונים שרואיינו לכתבה זו, מציע שירות שהמרוויח הגדול ממנו הוא הבנק עצמו, ואילו מי שיוצא הכי פחות נשכר הוא, איך לא, הלקוח הקטן: "כאשר הבנק מתנה מתן אשראי בכך שהלקוח יפריש כספים לפיקדון", מסביר עו"ד גלעד נרקיס, "הוא מרוויח שלוש פעמים: הוא מקטין את רמת הסיכון שלו, מרוויח על האשראי שלנו ומרוויח על הפיקדונות שלנו".

הלקוח לעומת זאת, מפסיד מהפער בין הריבית הגבוהה שהוא משלם על האשראי שהבנק נתן לו, לתשואה הנמוכה שנושא הפיקדון אותו אולץ להפקיד. יתרה מכך, הלקוח מפסיד מכיוון שבמקום לצמצם את הגירעון שלו ולשלם ריבית פחותה, הוא נאלץ לסגור את כספו בפיקדון ממנו הוא מרוויח מעט. ההפסד הנגרם לו יכול להגיע לאלפי שקלים.

ואולם, לא רק הפסד כספי צפוי למי שייכנע למהלכים הלא כלכליים של הבנקים, התוצאה יכולה להיות גרועה אף יותר: "אם אדם מיצה את מסגרות האשראי שהבנק נתן לו, הבנק לא יהסס להחזיר לו צ'קים, כשכל אותה העת הוא לא יפסיק לכבד את הוראת הקבע לפיקדון שאילץ את הלקוח להפקיד", מסביר עו"ד נרקיס. יתרה מכך, הוא לא יסכים לממש את הפיקדון שמשמש לו כערבות לאשראי.

זיהוי והתגוננות מפני התניה

לדברי אמנון שוורץ, ההתניה מתקיימת אם אין קשר עסקי סביר בין המוצרים שהבנק כורך ביניהם. "אם אתה מבקש מהבנק הלוואה או אשראי לרכישת מוצר, והבנק אומר לך בסדר אבל תחתום על הוראת קבע לתוכנית חיסכון, או תגדיל את סכום ההלוואה ותפקיד חלק מהסכום בפיקדון, או שתקנה אתו הוראת קבע לקרנות נאמנות - זוהי התניית שירות בשירות".

כחלופה לבקשה של הבנק להפקיד כספים בפיקדונות, הלקוח יכול להציע לבנק ביטחונות שאינם יוצרים לו נזק: ערבויות אישיות של חברים או משפחה, שיעבוד המוצר שרכש בכספי ההלוואה, שיעבוד נכס כלשהו, או כל ביטחון אחר שלא נוצר מתוך אשראי. אם זה לא עוזר, כדאי להסביר לפקיד שאתה לא מוכן ליצור לעצמך נזק בעבור האשראי אותו אתה מקבל. "במקרים כאלה", מסביר שוורץ, "סביר להניח שהפקיד יירד משיטת המצליח ויחפש קורבן תמים יותר".

"אין אכיפה"

"בעבר הבנקים עשו התניית שירות בשירות בצורה הרבה יותר בולטת", אומר פינקל, "אז היה גל ענק של תביעות נגד הבנקים שפסקו לטובת הצרכנים". לדבריו, הבנקים היום ממשיכים לנהוג כך, אבל בצורה מוסווית הרבה יותר. קשה היום יותר מתמיד להוכיח התניית שירות בשירות. "שיא האבסורד", הוא מסביר, "שהבנקים מחתימים את הלקוחות על מסמך סטנדרטי בו מצוין כי הוסבר ללקוח שמדובר בצעד לא כלכלי".

ומה עושים בפיקוח על הבנקים? לטענת עורכי הדין המתמחים בתחום, לא הרבה: "כבר הפסקתי לשלוח לקוחות להתלונן בפיקוח על הבנקים", מספר עו"ד אופיר צברי, "מכיוון שהתשובה של המפקח על הבנקים על הדברים הללו היא שצריך להוכיח את הדברים". לדבריו, הפיקוח על הבנקים הפך לכלי אכיפה שאין לו רצון או יכולת לפסוק בעצמו והוא שולח מקרים כאלה לבית המשפט. "בבית משפט מוציאים ללקוח את המיץ. אין אכיפה של החוק בעניין והנזק ללקוחות נע בין אלפי לעשרות אלפי שקלים".

מהפיקוח על הבנקים נמסר כי מתקבלות פניות בודדות בעניין. לדבריהם, סוגיית התניית שירות בשירות היא משהו שקשה להכריע בו במסגרת של פניות ציבור, ובד"כ זה מגיע לבית המשפט.

המקרה של ח' ונ'

ח' ונ', זוג סטודנטים בשנות העשרים לחייהם, חפצו לקחת הלוואה בסכום של 50 אלף שקל באחד הבנקים. הבנק התנה את מתן ההלוואה בהפקדה לצורך חיסכון. הנזק הכספי שנגרם לשניים נאמד ב-10 אלף שקל, וכעת הם תובעים את הבנק באמצעות עורך דין.

"באוגוסט 2004, לאחר שביקשנו הלוואה על סך 50 אלף שקל לצורך לימודים ושכירת דירה, קיבלנו מכתב מהבנק כי אנו זכאים לקבל את ההלוואה", מספרים בני הזוג. "שמחנו מאוד. היינו זקוקים לכסף. פנינו לבנק, מסרנו פרטים, ופקידי הבנק אמרו לנו כי בעוד יום או יומיים יקבלו אישור אם אנו זכאים לקבל את ההלוואה, וכי העניין דורש אישור של מנהל הסניף. לאחר כיומיים צלצלו אלינו, והודיעו לנו לשמחתנו, כי אנחנו יכולים לקבל אותה. הגענו לסניף לחתום על טפסי ההלוואה.

"מיד עם הגיענו נאמר לנו כי במקביל לקבלת ההלוואה עלינו להפקיד כספים לתוכנית חיסכון בשם "נצבר וזמין". פקידת הבנק שטיפלה בי וסגן מנהל הסניף, התלבטו ביניהם מהו הסכום שעלי להפקיד כל חודש. בסופו של דבר, סגן מנהל הסניף אמר לנו כי מדובר בסכום של 1,000 שקל, כי הבנק זקוק לכסף הזה לצורך ביטחונות הלוואה.

"לא רצינו לעשות זאת. היה לנו ברור שהדבר אינו כדאי. כמו כן, היה לנו ברור כי הטענה שמדובר בביטחונות היא אבסורדית, משום שאין כל משמעות לביטחון של 1,000 שקל ביחס להלוואה של 50 אלף שקל. אמרנו להם זאת. גם אמרנו להם שכבר אישרו לנו את ההלוואה ללא תנאים כאלה. הם הבהירו לנו שהתנאי לקבלת ההלוואה הוא שנסכים להפקדות האמורות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#