תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רבי עקיבא פינת רוטשילד: כך מצטרפים החרדים לאחד המקצועות הנחשקים במשק

לכתבה

שיעור התעסוקה המטפס במגזר החרדי ומגמת ההשכלה יצרו התנגדות חריפה בקרב חרדים אדוקים, שמנסים להגביה את החומות. במרכז בני ברק נמצא הפתרון החדש: שילוב של בית מדרש עם בית תוכנה, שמספק שירותים לחברות ענק

54תגובות

נהג המונית שהסיע אותי לבני ברק היה משוכנע שטעיתי בכתובת. "אם את צריכה אני יכול לחכות פה רגע", הוא קרא לעברי כשיצאתי מהדלת. "הנה, אני מפסיק את המונה". עצרנו בפתח בניין מגורים בלב לבה של העיר החרדית. הרחוב המקביל הוא הרחוב המרכזי רבי עקיבא. כמה מאות מטרים ממזרח ניצב בית הכנסת איצקוביץ', שהוא אחד מבתי הכנסת הפעילים בעולם. "פה אין חברת היי־טק", פסק הנהג בביטחון מוחלט.

בשביל הכניסה נשמעו צעקות עמומות — ויכוח סוער שהתנהל בבית המדרש שבקומה הראשונה בין תלמידים סביב סוגיה תלמודית כלשהי. לא היה כל סימן או שלט שיסגיר כי בקומה למעלה יושבים כ–50 גברים חרדים ובונים אפליקציות מובייל ו־ווב.

ברוך השם, תודה לאל: למה חזרנו להיות דתיים? | לגאול את הסטטוס קוו: על חילונים ודתיים - ומה שביניהם | מונופול מתחת לחופה: היום המאושר בחיינו יכול להיראות אחרת | גאדג'ט של שבת: כשהמאה העשרים ואחת מחלחלת למאה שערים | מי שלא טרח לקדם תחבורה ציבורית בשבת - יעמוד בפקק כל השבוע | למה אף מדינה לא מצליחה להפריד את הדת? | מאבק נשות הכותל: הקטר שיוביל לשוויון | עוצמים עין: באיזו מידה נאכף איסור פתיחת העסקים בשבת? | קרב לא לו: צה"ל נקלע לקו האש בין השקפות העולם השונות בציבור  | "במקום שיעורי החברה מגיע נציג של עמותה דתית ומסביר לתלמידים על חשיבות האמונה באל"

עד לפני ארבע שנים, רבים מהם לא ידעו אנגלית או מתמטיקה ברמה בסיסית. ואולם כעת הם חלק ממודל המשלב לימודי גמרא בשעות הבוקר עם עבודה בתכנות החל בצהריים, ומאפשר לחרדים להשתלב באחד הענפים הנחשקים בשוק העבודה תוך שמירה על אורח חיים תורני.

המקום נראה הכי רחוק משדרות רוטשילד בתל אביב, שם שוקקת סצנת הסטארט־אפים הישראלית. אבל מהמשרדים בבני ברק יוצאים חרדים שעובדים עם מרכזי הפיתוח של חברות גדולות כמו EMC, צ'ק־פוינט והבנק האמריקאי סיטי, לצד סטארט־אפים צעירים כמו Screenovate ,ActivePath Cooladata, ו–HiPark.

אחת ההשלכות החמורות של קשרי דת ומדינה בישראל היא האי־תעסוקה של חלקים נרחבים במגזר החרדי. בעקבות הסכמים פוליטיים מימי קום המדינה, צעירי המגזר החרדי מקבלים דיחוי משירות צבאי כל עוד הם יושבים על תלמודם ואינם יוצאים לשוק העבודה.

כתוצאה מכך, יותר מ–100 אלף תלמידי ישיבות רשומים בישראל, רובם אברכים נשואים שאמורים גם לפרנס משפחות, אך נותרים מחוץ לשוק העבודה. גם כשהם כבר מעוניינים להתפרנס בכבוד, חוסר ההשכלה הבסיסי באנגלית ובמתמטיקה מקשה עליהם למצות את פוטנציאל ההשתכרות שלהם. בשנים האחרונות, עם פריחת המכללות והמכונים המקצועיים, לצד מדיניות ממשלתית נכונה, חל אמנם שיפור בשיעור התעסוקה של הגברים במגזר ל–50%, אך פוטנציאל התעסוקה עדיין גבוה.

אחד הגורמים לשינוי האיטי הוא ההתנגדות בקרב קהלים אדוקים בחברה החרדית להשכלה והשתלבות במקומות עבודה חילוניים. החרדים האדוקים חוששים מהשפעות זרות, ולכן בתגובת נגד מנסים להגביה עוד יותר את חומות הבידול. כאן בדיוק נכנס הפתרון של אנשי רבטק. הם מנסים להכניס את החרדים לשוק העבודה, אך אין להם כל יומרה להוציא אותם מחרדיותם. להיפך, הם נשארים בחממה בבני ברק ואף מציעים לחברים במסלול מסגרת לימודית קבועה.

אייל טואג

רבטק הוא בית תוכנה שהקים הרב דוד לייבל ומוגדר עסק חברתי, פועל בסמוך לאברטק, עמותה שמפעילה מכללה להכשרת גברים חרדים למקצועות התוכנה. תוכנית הלימודים כוללת הכשרה בת עשרה חודשים עד שנה, בהתאם לסוג ההתמחות ולרמה האישית הראשונית. 15 השבועות הראשונים הם מכינה שבה התלמידים מגיעים לרמה של שלוש יחידות לימוד במתמטיקה ובאנגלית, עם התמקדות בצרכים של עולם התוכנה, ובפתיחתה מועברים נושאים בסיסיים במיוחד כמו לוח הכפל.

ורד מור
מנהלת רבטק בית תוכנה למתכנתים חרדים
מגורים: שורש
תפקידים קודמים: ניהול תוכניות ופרויקטים חינוכיים במכון ברנקו וייס, ניהול מערך גיוס במשרד רוה"מ
אהרון ספראי
מנהל אברטק, בית ספר להכשרת למפתחי תוכנה חרדים
מגורים: אלעד
תפקידים קודמים: ניהול כולל של 400 אברכים באלעד, ניהול לשכת רב העיר

החלק השני של ההכשרה הוא התמחות בתוכנה עם אוריינטציה לעולם העבודה, פרקי מבואות, ולאחר מכן חלוקה למגמות: פיתוח מובייל (iOS ואנדרואיד), פיתוח ווב (פייתון, ג'אווה סקריפט ו–PHP) ופיתוח ל–DevOps (אוטומציה, סייבר וענן).

בתקופת ההכשרה התלמידים מקבלים מלגת קיום בסך 2,000 שקל בחודש, המשתווה לזו שקיבלו כתלמידי כולל, ובנוסף סבסוד מלא של הלימודים. בתום ההכשרה רבטק מבטיחה תעסוקה למשך 30 חודשים בשכר של 5,000–5,500 שקל בחודש.

"כשהם מסיימים את 30 החודשים יש ברשותם הכלים והניסיון להתמודד על כל משרה בחוץ, או להמשיך לפתח את בית התוכנה החרדי", אומרת ורד מור, שמנהלת את בית התוכנה. "אם הם ממשיכים אצלנו, השכר נקבע בהתאם ליכולות ולתפקיד של כל אחד מהם. ממוצע השכר הוא 11.5 אלף שקל בחודש עבור שלושת רבעי משרה".

התוכנית של רבטק נותנת מענה בפרק זמן קצר יחסית ללימודים אקדמיים של שלוש־ארבע שנים שבהן הגברים מתקשים להתפרנס. היא מכשירה את תלמידיה למקצועות מבוקשים בהיי-טק, ולמצטיינים שבהם תהיה אפשרות להתקדם במקצוע ובשכר.

בית תוכנה חרדי
אייל טואג

איך מכשירים אדם שלא למד מתמטיקה ואנגלית לתכנות?

מור: "התוכנית לא פשוטה, היא עוטפת מאוד, אבל היא אינטנסיבית ובנויה בהסתכלות קונקרטית על כך שבסוף השנה הם צריכים לייצר. זה לא תוכנית לימודים, אלא תוכנית של עבודה. שיעור הנשירה בשנה הראשונה הוא 30%, אבל עם כל מחזור אנחנו לומדים לסנן טוב יותר את המועמדים ולמתן את האכזבה הזאת".

קודם מגייסים — ורק אחר כך מוצאים עבודה

"מי שיוצא מהכולל לא מוצא את עצמו, ואנשים אומרים, 'תראה איך הוא נראה'. לא כל אחד יכול לחיות בעוני, ומי שיכול זו זכות גדולה, כל הכבוד לו. אך המקום שהקמנו מראה שאפשר לצאת לעבוד ולעבוד את השם כמו שצריך" אהרון ספראי, מנהל אברטק

כאשר המיזם יצא לדרך, לפני שלוש שנים, גם מנהליו לא היו מסוגלים לחזות עד כמה עובדי רבטק יהיו מוכשרים ומבוקשים בשוק העבודה, אך כיום הם יכולים להסתכל לאחור בגאווה. לקוחות שעמם שוחחנו הפגינו שביעות רצון מהרמה הטכנית של צוות המפתחים.

"כשהחלטנו על פרויקט בניית ממשק משתמש עבור מערכות הלמידה שלנו, ידענו שאנחנו צריכים לספק תוצאות טובות בזמן קצר", אומר גלעד גרובר, סמנכ"ל בכיר במעבדת החדשנות של בנק סיטי. "צוות הפיתוח שאני מוביל מונה 60 מפתחים, אבל לא היו לי מספיק אנשים פנויים למשימה. הבעיה היא שהרבה מחברות הקבלן שאליהן אנחנו פונים פועלות במודל של קודם עבודה ואז גיוס עובדים מתאימים עבורה, ולא יכולנו להרשות לעצמנו להמתין עם זה. הרמה הטכנית ורמת שיתוף הפעולה של עובדי רבטק היו מרשימות. עבדנו אתם במוד מאוד אג'ילי (מתודולוגיית פיתוח זריזה, ר"ל). עשינו אתם סבבי אפיון ותכנון אחת לשבועיים. החבר'ה האלה מפוקסים, וזה התקדם בדיוק בקצב שציפינו ושהובטח לנו".

אפשר לעבוד בהיי־טק עם מגבלה של 6.5 שעות עבודה ביום?

"קראתי ספר על מתכנתים שניסה להעריך את מספר השעות שהם יכולים לעבוד באופן אפקטיבי. הוא מצא שבין שש לשבע שעות, ואחריהן הם מעבירים זמן", אומר גרובר.

יעקב קליין, 28, אב לשניים ובוגר המחזור הראשון של רבטק מלפני ארבע שנים, מוסיף: "לעובדים יש אחריות להצלחה של החברה, וכשצריך נשארים גם עד 2:00 בלילה. זה מה שתנאי השוק והתחרות עם בתי תוכנה אחרים גוזרים עלינו, אבל זה בשוליים. ככל שעובר הזמן מגיעים אלינו פרויקטים מורכבים יותר. באופן כללי, אני חושב שאפשר להשיג מעובדים יותר כשמגלים כלפיהם התחשבות".

קליין נחשב למודל להצלחה עבור אברטק. הוא הגיע מישיבת פוניבז' — ספינת הדגל של עולם הישיבות הליטאי. אחר כך היה אברך בכולל. לדברי אהרון ספראי, מנהל אברטק: "יעקב הוא בן תורה אמיתי שהגיע מלב הקהילה עם אפס השכלה רלוונטית למחשבים. הוא שמר על הזהות החרדית לחלוטין והצליח להיות מתכנת בכיר שכל חברת היי־טק היתה מתגאה בו".

קליין סבור שיש קשר ישיר בין גמרא לתכנות. "המהלך המחשבתי דומה לניתוח סוגיה", הוא מסביר. "יש פאזל גדול שצריך להרכיב. כשלומדים גמרא יושבים הרבה לבד, יורדים לפרטים הקטנים, מתרכזים ומפעילים את הראש".

רבטק בית תוכנה חרדי
אייל טואג

כששואלים אותו מהו הקושי הגדול ביותר בהכשרה, הוא נחרץ למדי — האנגלית. "הקושי עם האנגלית עדיין מלווה אותי. מתמטיקה אפשר לצלוח בקלות עם ראש טוב, אבל שפה חדשה זו משימה אחרת".

היית רוצה שהילדים שלך ילמדו אנגלית?

קליין: "אני לא רואה פסול בלימודי חול. להבנתי, גם למיינסטרים החרדי אין בעיה עם זה. מבחינה מעשית זה הרבה יותר מורכב".

"ברור לי שאני נמצא בתחום שצריך כל הזמן לחקור, וכשאני עושה משהו אני רוצה לעשות אותו הכי טוב שאפשר - לא כמשימה מהצד שאחריה אני הולך הביתה. אבל כשיש לי זמן פנוי אני לא קורא מאמרים ובלוגים טכנולוגיים, אלא לומד תורה" יוסי כאהן, מתכנת ברבטק וראש כולל

"לא לכל אחד מתאים ללמוד כל היום"

החשיבות של המיזם של אברטק ברורה — הוא צמח בלב החברה החרדית. "ניסיונות שנעשו על ידי גורמים חיצוניים ליצור מהלכים כאלה ואחרים לטובת שילוב החרדים בתעסוקה הצליחו רק בשוליים", אומרת מור. "מהלך משמעותי היה חייב לבוא מתוך בחירה של אותה ליבה למצוא את הדרך להתמודד עם סוגיה ספציפית — הפרנסה.

העובדים ברבטק לא מרגישים שהם צריכים להשתלב בתעסוקה, אלא פשוט לעבוד ולהתפרנס. החברה החרדית שונה מאוכלוסיות אחרות שנתפשות כ'נזקקות'. היא לא תופשת את עצמה ככזאת, ובצדק. במיוחד לא אלה שהם הליבה. מדובר באנשים מוצלחים וכישרוניים בעיני הקהילה ובעיני עצמם".

אז מדובר באילוץ, או שהעובדים רואים בעבודה פה ערך בפני עצמו?

רבטק
אייל טואג

ספראי: "אני לא חושב שכל מי שנמצא פה היה מעדיף להישאר בכולל. לא לכל אחד מתאים לשבת וללמוד, וצריך לדאוג לאנשים האלה. מי שיוצא מהכולל לא מוצא את עצמו, ואם הוא יוצא מהכולל אנשים אומרים, 'תראה איך הוא נראה'. לא כל אחד יכול לחיות בעוני, ומי שיכול זו זכות גדולה, כל הכבוד לו. אך המקום שהקמנו מראה שאפשר לצאת לעבוד ולעבוד את השם כמו שצריך.

"הייתי רוצה שהבן שלי יישאר בכולל וילמד בישיבה הכי טובה, אבל מה אם הוא לא יכול? מנגד, המקום הזה נועד לאלה שאם היו נותנים להם להישאר בכולל באותו השכר הם היו נשארים".

"לפי חברת הייעוץ הכלכלי פארטו, כל חרדי שנוסף לשוק התעסוקה מוסיף 93 אלף שקל בשנה לתוצר המקומי. כל עובד שאנחנו מכשירים עובר ממצב של מינוס, שבו המדינה משקיעה בו מלגת קיום, לפלוס — שבו הוא חלק מכוח העבודה" ורד מור, מנהלת רבטק

ויש לזה ערך לפריון במשק.

מור: "נכון. לפי חברת הייעוץ הכלכלי פארטו, כל חרדי שנוסף לשוק התעסוקה מוסיף 93 אלף שקל בשנה לתוצר המקומי. כל עובד שאנחנו מכשירים עובר ממצב של מינוס, שבו המדינה משקיעה בו מלגת קיום, לפלוס — שבו הוא חלק מכוח העבודה".

אתם לא רואים בעיה עם זה שהמודל הזה משאיר את הקהילה בתוך עצמה, במקום ליצור מקומות עבודה מעורבבים יותר עם חילונים וחרדים.

ספראי: "יש אנשים שבאים לראיון ומרכינים ראש, הם לא מסתכלים על ורד. אבל זה משתנה, מכיוון שיש להם פה שלוש שנים שלמות לעבוד אתה. חלק מהלקוחות שלנו יושבים פה שעות עם המתכנתים, לחלק מהם אנחנו יוצאים אחת לשבוע כדי לעבוד מהמשרדים שלהם. אז העובדים שלנו אמנם לא נטמעים בחברה החילונית, אבל אופי העבודה חושף אותם אליה בצורה בלתי פוסקת".

סיפרתם לנו שכאשר פניתם לעובדים לקבל את הסכמתם להתראיין לעיתון, היה מי שענה שהוא לא יכול לקחת על עצמו את האחריות לייצג קהילה שלמה. יכול להיות שעל אף שפה זו חממה בתוך המגזר החרדי, זה מגדיר אותם כסוג ב'?

ספראי: "זה לא המקרה. הם רוצים להיות מודל לחיקוי בתוך הקהילה, ולא מחוצה לה. הם מוכיחים שאפשר להתפרנס ולהיות בן תורה בכל פעם שחברים רואים אותם בבית הכנסת ומופתעים שהם עובדים כמתכנתים — מקצוע נחשק גם בתוך הקהילה החרדית. אבל להתראיין ל–TheMarker זה כבר צעד אחד קדימה".

תעסוקה שכר ושביעות רצון במגזר החרדי

ראש כולל ומתכנת

הרבגוניות ברבטק גדולה. העובדים משתייכים לזרמים שונים בעולם החרדי — חסידים, ליטאים וספרדים, המתגוררים ביישובים שונים כמו בני ברק, קרית ספר, ירושלים, אשדוד, נתניה ואלעד. וגם ההזדמנות ויכולת ההשתכרות שמספקת רבטק הן רבות. קליין, למשל, העתיק את מקום מגוריו מבית שמש לבני ברק.

אייל טואג

לא כל העובדים של רבטק קיבלו את ההכשרה בתוך החברה, ויש מקרים שבהם הפנייה לבית התוכנה היתה כמעט האופציה היחידה עבור בוגרי אוניבריסטה שרוצים לשמור על אורח חיים תורני. כך במקרה של יוסי כאהן, 37, שהגיע לרבטק לאחר שסיים תואר ראשון במדעי המחשב בשלוחה החרדית של אוניברסיטת בר אילן. "היו לי ציונים טובים, אבל כשחיפשתי עבודה הבנתי שבלתי אפשרי לעבוד בהיי־טק ובמקביל להמשיך ללמוד. גם לא מצאתי משרות סטודנט מתאימות, ועזבתי את התחום לגמרי", הוא מספר. "רבטק היתה הזדמנות ראשונה עבורי לחזור".

הרבגוניות ברבטק גדולה. העובדים משתייכים לזרמים שונים בעולם החרדי — חסידים, ליטאים וספרדים, המתגוררים ביישובים שונים כמו בני ברק, קרית ספר, ירושלים, אשדוד, נתניה ואלעד

איך אתה מציג את עצמך כיום - תלמיד חכם או מתכנת?

כאהן: "כשאנחנו רושמים את הילדים לבתי ספר שואלים מה אנחנו עושים, ויש משבצת אחת שאני מחלק לשניים. אני כותב ראש כולל / מתכנת".

במקצועות ההיי־טק צריך להתעדכן כל הזמן, איך זה מסתדר עם הרצון ללמוד גמרא בכל זמן פנוי?

כאהן: "זו שאלה כואבת. ברור לי שאני נמצא בתחום מסוים שצריך כל הזמן לחקור אותו. כשאני עושה משהו אני רוצה לעשות אותו הכי טוב שאפשר, ולא כמשימה מהצד שאחריה אני הולך הביתה. כשיש לי זמן פנוי אני לא קורא מאמרים ובלוגים טכנולוגיים, אלא לומד תורה. אבל אני חושב שמפגש עם לקוחות חדשים מאלץ אותנו ללמוד טכנולוגיות חדשות ולהתפתח במסגרת זמן העבודה. כשהלקוחות דורשים זאת, רבטק ממן לנו הכשרה נוספת".

הראיון עם הרב מנבא את כישורי התכנות

שמה של אברטק נהפך למוכר יותר משנה לשנה. עדות לכך ניתן למצוא במספר הפניות שהחברה מקבלת לפני כל מחזור לימודים — מכ–150 קורות חיים שנשלחו אליה לקראת המחזור הראשון ב–2013 ליותר מ–600 קורות חיים במחזור הרביעי.

איך אתם מסננים את המועמדים?

ספראי: "בהתחשב ברקע שלהם בבחינות מהסוג הזה, קשה לנבא את זה מראש. המבחן הפסיכוטכני מזהה מי מוכשר בצורה יוצאת דופן, ומי ככל הנראה חסר את היכולות הנדרשות. אבל עם השנים מצאנו שהראיון עם הרב מזהה בצורה איכותית יותר את היתר".

מה לגבי מי שלא מעוניין ללמוד בבית המדרש במקביל? תקבלו גם אותו אם הוא יהיה עובד טוב שיכול לסייע לעסק?

ספראי: "אנחנו לא רוצים אותו. מי שמגיע לעשות עלינו סיבוב נפלט. בסופו של דבר זה עולה לנו כסף (העלות לרבטק להכשרת עובד בודד היא 120 אלף שקל, ר"ל). אנחנו לא מחפשים אנשים שמסוגלים ללכת לאוניברסיטה. אנחנו גם לא מרכז תעסוקה של המדינה".

אייל טואג

פתחתם סניף נוסף בירושלים — זה אומר שהעסקים טובים. אתם מצליחים גם להרוויח?

מור: "הפתיחה בירושלים עדיין לא מייצגת הצלחה כלכלית, אבל בהחלט הצלחה של המודל, כי אנחנו יכולים לראות כבר באופק את האפשרות שהרווחים מרבטק יממנו מחזורים נוספים של אברטק. עדיין יש לנו צורך במימון פילנתרופי. חשוב לציין שבכל מקרה מדובר בעסק חברתי שבו 50% מהרווחים העתידיים יחזרו לטובת קיום הפעילות".

מה גורם לכם להיות לא מאוזנים?

מור: "אנחנו מכניסים כל שנה 20 אנשים חסרי ניסיון לחברה. חברות השמה כמו מטריקס או נס מגייסות את האנשים עבור פרויקטים, אבל אצלנו התהליך הפוך — אני מקבלת בכל שנה את האנשים ומחויבת לשלם להם משכורת במשך 30 חדשים ולמצוא להם תעסוקה. השלב שבו הם מתחילים להחזיר את ההשקעה הוא אחרי שנה. אז מדי שנה אני נכנסת לבור תקציבי של 120 אלף שקל לאדם".

כלומר, אתם פנויים לקבל עוד פרויקטים.

מור: "עכשיו יש גרעין של אנשים איכותיים שיכולים להתמודד עם פרויקטים ולחנוך את הצעירים שהגיעו אחריהם".

כמה מהעובדים שלכם בחרו לעזוב בסוף התקופה לתנאים המפנקים של ההיי־טק החילוני. איך אתם מרגישים עם זה?

ספראי: "אני לא משתמש בדת לצרכים שלי. נתתי לתלמיד את האפשרות להיות אחרי שנתיים וחצי שווה ערך לכל מתכנת בשוק שצבר ניסיון, ומכאן להחליט מה הוא רוצה. אם הוא רוצה הרבה כסף, לא לראות את הבית וכמעט לא ללמוד גמרא, הוא יכול ללכת ולשבת בחברה כזאת או אחרת. ברור שהוא יצטרך לוותר על משהו, כי פה הוא עובד 6.5 שעות ביום".

מה ייחשב בעיניכם כהישג?

מור: "אנחנו רוצים להמשיך לגדול, לשלב אלפי חרדים בתעשיית ההיי־טק. ואנחנו רוצים שהמודל שלנו ישוכפל ויקומו עוד חברות מתחרות".

הרב לייבל בחר באשה חילונית לנהל את העסק. מה זה אומר?

מור: "אני מניחה שזה חלק מהבחירה שלו לשווק כלפי חוץ שמה שחשוב זה האדם, ולא מה שהוא מייצג".

מה לגבי הפוליטיקאים החרדים, הם בטח ישמחו לקחת חסות על פרויקט כזה, לא?

"אין תגובה".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות