זוכי פרס נובל לכלכלה: פין קידלנד הנורווגי ואדוארד סי. פרסקוט מארה"ב - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

זוכי פרס נובל לכלכלה: פין קידלנד הנורווגי ואדוארד סי. פרסקוט מארה"ב

פיתחו מודלים שהשפיעו על עיצוב מדיניות מוניטרית ופיסקלית במדינות רבות בעולם

פין קידלנד הנורווגי ואדוארד סי. פרסקוט מארה"ב הם זוכי פרס נובל לכלכלה ל-2004 - כך הכריזה האקדמיה השוודית למדעים ולאמנויות. קידלנד הוא פרופסור באוניברסיטת קרנגי מלון שבארה"ב ופרסקוט הוא פרופסור באוניברסיטת אריזונה בטמפה. השניים יחלקו ביניהם פרס של 10 מיליון כתר שוודי (1.37 מיליון דולר).השניים קיבלו את הפרס בשל תרומתם למקרו-כלכלה דינמית: עקביות במדיניות כלכלית והכוחות המניעים מאחורי מחזורים עסקיים. לדברי ועדת הפרס, התיאוריות והמודלים שיצרו השניים השפיעו רבות על עיצוב מדיניות מוניטרית ופיסקלית במדינות רבות בעולם.

בשנה שעברה זכו בפרס האמריקאי רוברט אנגל והבריטי קלייב וו.ג'יי גריינג'ר; אנגל היה האמריקאי הרביעי ברציפות שזכה בפרס מאז 2000.

פרס נובל לכלכלה הוא הפרס היחיד שלא נוסד על ידי אלפרד נובל. פרסים בתחומי הרפואה, הפיסיקה, הכימיה, הספרות והשלום, ניתנו החל ב-1901, ופרס נובל לכלכלה הוכרז לראשונה ב-68' על ידי הבנק המרכזי של שוודיה.

ועדת הפרס נימקה את בחירתה: "הכוחות המניעים מאחורי שינויים במחזורים עסקיים, ותכנונה של מדיניות כלכלית הם תחומי מפתח במחקר מקרו-כלכלי. פין קידלנד ואדוארד פרסקוט הרימו תרומה משמעותית לתחומים חשובים אלה, לא רק עבור ניתוח מקרו-כלכלי, כי אם גם ליישומה של מדיניות מוניטרית ופיסקלית בארצות רבות.

"ככל שמשקי בית מצפים למיסוי גבוה יותר בעתיד, הם חוסכים פחות; ככל שהמדיניות המוניטרית צפויה להיות מרחיבה יותר והאינפלציה גבוהה יותר, יקבעו חברות מחירים גבוהים יותר ושכר גבוה יותר וכן הלאה. זוכי הפרס הראו כיצד ציפיות אלה לגבי מדיניות כלכלית עתידית יוצרות בעיה של עקביות על פני זמן. אם קובעי המדיניות הכלכלית חסרים את היכולת להתחייב מראש לכללי החלטה מסוימים, הם לרוב לא יישמו את המדיניות הכלכלית הרצויה בהמשך.

"קידלנד ופרסקוט הציגו במחקריהם הסבר משותף לאירועים שעד כה נתפשו ככישלונות נפרדים במדיניות, כלומר: שכלכלות נלכדות באינפלציה גבוהה אף שיציבות מחירים היא היעד המוצהר של המדיניות המוניטרית. עבודתם הניחה את היסודות לתוכנית מחקר נרחבת בתחום המדיניות הכלכלית, שאינה עוסקת בצעדי מדיניות מבודדים של מוסדות קובעי המדיניות. שינוי זה השפיע במידה ניכרת על הרפורמות בבנקים מרכזיים ועל התכנון של מדיניות מוניטרית בארצות רבות בעשור האחרון.

"המחקר שערכו הזוכים שינה גם את התיאוריה של מחזורים עסקיים בכך ששילב אותה עם תיאוריית הצמיחה הכלכלית. קידלנד ופרסקוט הדגימו כי זעזועים בצד ההיצע הם בעלי השפעות מרחיקות לכת. במודל המחזור העסקי שלהם, תנודות ריאליסטיות בקצב ההתפתחויות הטכנולוגיות גרמו ליצירת קשר הדוק בין תמ"ג, צריכה, השקעות ושעות עבודה, בדומה לתוצאות בשטח. מודלים קודמים היו מבוססים בעיקרם על ההקשרים ההיסטוריים בין משתנים מקרו-כלכליים. ואולם המודלים שתיפקדו היטב בשנות ה-60 התחילו להתפרק תחת התנאים הכלכליים הסוערים יותר של שנות ה-70, בשל זעזועים שנגרמו מהתייקרות הנפט במקביל לאינפלציה ולאבטלה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#