רק בישראל: הבנקים הקואופרטיביים יוקמו לפי מודל ייחודי - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רק בישראל: הבנקים הקואופרטיביים יוקמו לפי מודל ייחודי

בחודשים האחרונים בחן בנק ישראל את המודלים האמריקאיים והאירופיים להקמת בנק קואופרטיבי, אך החליט לא לאמץ אף אחד 
מהם במלואו ■ אף שהבנק תומך בהקמת בנקים קואופרטיביים, הוא לא צפוי לתת להם הקלה רגולטורית משמעותית

27תגובות

הפיקוח על הבנקים, משרד האוצר ורשם האגודות השיתופיות מנסחים בימים אלה שורה של תיקוני חקיקה שנועדו להגדיר את המסגרת החוקית שעל פיה יפעלו הבנקים הקואופרטיביים - בנקים ללא מטרת רווח שבעלי המניות בהם הם הלקוחות עצמם. ההערכה היא כי הליך ניסוח תיקוני החקיקה יימשך עוד כמה חודשים.

באופן תיאורטי, בנק ישראל רשאי כבר כיום להעניק רישיון בנקאי לאגודה שיתופית, אך הדבר יוצר קונפליקטים בין הוראות חוק שונות. הכוונה היא להסדיר את פעילותם של בנקים קואופרטיביים במסגרת של חקיקה ראשית, כדי לאפשר יישום של המלצות הצוות להגברת התחרות במערכת הבנקאות שבראשו עמד המפקח על הבנקים, דודו זקן.

הצוות המליץ, בין היתר, לעודד הקמת בנקים קואופרטיביים שיעוררו את התחרות במערכת הבנקאות במגזר לקוחות משקי הבית והעסקים הקטנים. בתרחיש האופטימי, הליכי החקיקה יסתיימו בתוך שנה.

דודו בכר

על המפקח להתמודד עם עשרות סוגיות העולות ביחס לבנקים הקואופרטיביים שיוקמו, וכל החלטה שכזו עלולה להיות בעלת השלכות דרמטיות על ההיתכנות הכלכלית של בנקים קואופרטיביים בישראל. אנשי הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל ערכו בחודשים האחרונים פגישות עם אנשי רגולציה בתחום הבנקאות הקואופרטיבית באירופה ובארה"ב, כדי לבחון את המודל הרגולטורי המתאים לאימוץ בישראל. בסופן של הפגישות עם אנשי הרגולציה האמריקאים והאירופים, מסתמן כי בבנק ישראל התקבלה החלטה לא לאמץ אף מודל כפי שהוא, אלא ליצור מודל ייחודי לפעילות של בנקים קואופרטיביים שיוקמו בישראל.

המודל האירופי 
יציב יותר

בעולם יש שני מודלים מרכזיים שלפיהם פועלים בנקים קואופרטיביים. בשני המודלים העיקרון הבסיסי הוא שחברי הקואופרטיב מכוונים את פעילותו באמצעות האסיפות הכלליות, שבהן לכל חבר יש קול אחד בהצבעה.

כמו כן, בבסיס הבנקים הקואופרטיביים עומד העיקרון שמאחר שזהו אינו בנק למטרת רווח, הרי שהלקוחות חוסכים לעצמם חלק מדמי התיווך הפיננסי שהבנקים גוזרים על פעילות הפיקדונות והאשראי. לפי המודל הקואופרטיבי האמריקאי, לקוחות הבנק הם אך ורק אלה המשתייכים לקבוצה סגורה שעליה נמנים חברי הקואופרטיב (למשל, עובדי תעשיית הרכב או עובדי אוניברסיטה מסוימת). כמו כן בנקים אלה מציעים שירותים בסיסיים ביותר לבעלי החשבונות, ודרישות ההון הרגולטוריות מהבנק הן מופחתות.

מנגד, הבנקים הקואופרטיביים במודל האירופי מציעים ללקוחות את כל מגוון השירותים הבנקאיים, וכל אדם רשאי לפתוח חשבון בבנק גם ללא שיוך קבוצתי לקואופרטיב ומבלי להיות בעל מניה בקואופרטיב. בניגוד למודל האמריקאי, לפי המודל האירופי הבנק לא נהנה כמעט מהקלות רגולטוריות.

נראה כי הרקע להחלטת בנק ישראל שלא לאמץ את המודל האמריקאי הוא הסטטיסטיקה הבעייתית שלפיה שיעור גבוה יחסית מהבנקים הקואופרטיביים החדשים הקמים בארה"ב קורסים בפרק זמן של שנים ספורות מיום הקמתם.

בעוד שבארה"ב קיים ביטוח פיקדונות המאפשר לציבור להישאר, במידה מסוימת, אדיש לקריסתו של הקואופרטיב, הרי שבישראל המצב שונה - שכן אין כאן ביטוח ממשלתי על פיקדונות הבנקים. המודל האירופי נראה בעייתי בשל הדרישות הרגולטוריות המלאות מהקואופרטיב, שיוצרות חסמי כניסה גבוהים להקמת בנק קואופרטיבי.

גם בבנק ישראל צפויים לדרוש שהבנקים הקואופרטיביים יעמדו בכל דרישות הרגולציה החלות על הבנקים המסחריים, מתוך תפישה כי כללי הרגולציה נועדו לשמור על יציבות הבנק ועל המינהל התקין בו - ולכן דרישות אלה צריכות לחול גם על קואופרטיב חדש שיוקם - ובנק ישראל לא מתכוון להקל בעניינים אלה.

עם זאת, הכוונה היא שבנקים קואופרטיביים שיירצו להפחית מעצמם את נטל הרגולציה - כדי שיוכלו לגלגל את החיסכון בעלויות אל ציבור הלקוחות - יוכלו להימנע מפעילות הנתפשת בעיני בנק ישראל כבעלת פרופיל סיכון גבוה, כמו פעילות בנגזרים, פעילות בני"ע בתיק הנוסטרו של הבנק, שלוחות בחו"ל ועוד.

בכיר לשעבר במערכת הבנקאות טוען כי אם בנק ישראל לא יעניק הקלות רגולטוריות משמעותיות הרבה יותר, הבנקים הקואופרטיביים יתקשו לשמש אלטרנטיבה תחרותית לבנקים הקיימים. לדבריו, הרגולציה הנוכחית מכבידה באופן לא סביר גם על בנקים בסדר גודל של בנק אגוד ובנק ירושלים, שלהם בסיס לקוחות רחב בהרבה מזה שצפוי להיות לבנקים הקואופרטיביים בשנותיו הראשונות.

הבכיר מעריך כי ללא הקלות משמעותיות, הבנקים הקואופרטיביים יסבלו מעודף עלויות רגולציה שיקשה עליהם להציע שירותים בנקאיים אטרטקטייביים לציבור, במיוחד אם בסיס הלקוחות של בנק קואופרטיבי יסתכם בעשרות אלפי לקוחות בודדים.

אופק ממשיכה לגייס

עד שהמסגרת החוקית והרגולטורית לא תוכרע, יתקשו יזמי הבנקים הקואופרטיביים לגבש תוכניות עסקיות מפורטות. הערכה זו מעוררת שאלות סביב החלטת אופק, שיצאה כבר בימים אלה לגייס כספים מחברים שיצטרפו לקואופרטיב. זאת, מבלי שיש לאופק יכולת להעריך אם התוכנית העסקית שגיבשה לעצמה היא בת מימוש.

אופק, הפועלת בימים אלה להקמת בנק קואופרטיבי, השיקה בשבוע שעבר מערכת ממוחשבת שבאמצעותה יכול הציבור להיכנס כבר היום לאתר האינטרנט שלה ולרכוש באמצעות כרטיס אשראי מניית חברות בבנק הקואופרטיבי ב–3,000 שקל.

לפי הערכות, אופק גייסה עד כה מאות בודדות של חברים, מתוך יעד גיוס שקבעה לעצמה של 30 אלף חברים. אופק מקיימת חוגי בית ופעילויות נוספות במטרה להמשיך בגיוס כספים בקצב מוגבר.

עם זאת, גיוס החברים על ידי אופק מדרבנת את הפיקוח על הבנקים לקדם את החקיקה והרגולציה במרץ, כדי לא לעכב יותר מדי את היוזמה להקמת הבנק.

בכך, למעשה, מי שרוכש כיום מניה באופק, עושה זאת במידה מסוימת כאקט תמיכה ברעיון הקואופרטיבי, וסביר להניח כי אם כמות החברים תהפוך משמעותית, יגבר הלחץ על המפקח על הבנקים לספק סביבה רגולטורית שתאפשר את קיומו של המיזם.

עם זאת, גורמים המכירים את עבודת הפיקוח על הבנקים טוענים כי הסיכויים לכך שאנשי הפיקוח יגלו פתיחות ויעניקו לקואופרטיביים הקלות שונות הם אפסיים, שכן בנק ישראל רואה לנגד עיניו יציבות המערכת לפני כל שיקול אחר. זו הסיבה, לטענתם, שגיוס כספים על ידי אופק בשעה שהתשתית הרגולטורית עדיין לא הוכרעה טומנת בחובה סיכונים שעלולים להתמשש על חשבון החברים הטריים בקואופרטיב.

מלבד אופק יש שני מיזמים נוספים להקמת בנקים קואופרטיביים, הממתינים להתבהרות התמונה הרגולטורית בטרם יחלו במאמצי גיוס חברים וגיוס כספים לקראת הקמת הבנקים. עם זאת, היוזמה להקים בישראל בנקים קואופרטיביים עלתה במסגרת הצוות להגברת התחרות במערכת הבנקאות על ידי המפקח על הבנקים עצמו, כך שאפשר להניח כי הוא מחויב ליוזמות בנושא.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#