בשבחי המדידה - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בשבחי המדידה

המדידה וההערכה הן הכלי היחיד שיכריח את עצמנו להשתפר

15תגובות

בחמש השנים האחרונות נותרה אוכלוסיית המורים בישראל, וגם ההכשרה שלהם, כמעט כשהיו. גם אוכלוסיית התלמידים לא השתנה כמעט. למרות זאת, בין 2007 ל–2011 זינקה ישראל 17 מקומות בדירוג הבינלאומי של מבחני המתמטיקה, ממקום 24 הישר למקום 7 בעולם.

מה קרה באותן ארבע־חמש שנים שאיפשר לישראל לנחות במקום השביעי בעולם עוד לפני מדינות מצטיינות כמו פינלנד? ככל הנראה, ההסבר נעוץ בהכנה אינטנסיבית של מערכת החינוך שנועדה לשפר את הציון במבחן של 2011, לרבות הסטתה של שעות רבות ללימודי המדעים והמתמטיקה בכיתות הנבחנות ‏(ז', ח'‏) על חשבון מקצועות אחרים, השתלמויות ספציפיות של המורים בכיתות הנבחנות, מתן הדרכה נקודתית למורים בכיתות הנבחנות ועוד.

משרד החינוך והעומדים בראשו, השר גדעון סער והמנכ"ל לשעבר שמשון שושני, לא בחלו במאמצים ובאמצעים במטרה אחת ויחידה: לשפר את הציון במבחן הבינלאומי. אז הנה, זה קרה. הציון אכן שופר באופן דרמטי, המטרה הושגה. ומה עכשיו?

מטרתה של מערכת החינוך, למיטב הבנתנו, היא להכשיר תלמידים ליהפך לאזרחים מועילים בחברה, ולא להשיג ציונים מעולים במבחנים בינלאומיים. האפשרות שמערכת החינוך השקיעה משאבים עצומים במטרה שהיתה אמורה להיות אמצעי בלבד, ועוד על חשבון השקעה במקצועות חשובים לא פחות, היא מטרידה. במידה רבה, החשש הזה חוזר ומחדד את ההתלבטות הקשה לגבי הצבת יעדים מדידים למערכת מורכבת כמו החינוך, והאם שכרם של היעדים לא יוצא בסוף בהפסדם.

התלבטות זו מלווה את מערכת החינוך בשנים האחרונות, סביב היעד המפורסם ביותר שלה - שיעור הזכאות לבגרות. כל התיכונים בישראל מודדים עצמם בעשור האחרון לפי המדד הזה בלבד, והתוצאה היא תחרות עזה על שיעור הזכאות שהתיכונים יכולים להתגאות בו.

יתרה מזו, גם ראשי ערים מודדים את ההצלחה של מערכת החינוך בעירם במונחי "כמה שיפרתי את שיעור הזכאות לבגרות בקדנציה שלי". מה שאומר שהתיכונים מתוגמלים, במלל וגם בתמריצים, לשפר את שיעורי הזכאות לבגרות באופן ישיר על ידי ראשי הערים.
מערכת החינוך העל־יסודית רוויה בסיפורים על הנזקים שהתחרות הפרועה הזו מעוללת. עיקר הנזק הוא הפחתת איכות הבגרות. מעודדים תלמידים להסתפק במבחן ברמת 3 יחידות, ולא 5, כדי לא להסתכן בכישלון במבחן הבגרות חס וחלילה, ועוד יותר מכך בנזק של הנשרת תלמידים חלשים, כדי לא לקלקל את הציון המושלם של בית הספר.

לפני כמה חודשים פירסמנו כאן נתונים שהראו כי רק 73% מהתלמידים המתחילים את כיתה ז' בתל אביב מסיימים את כיתה י"ב באותו התיכון. 23% מסיימים את הלימודים בתיכונים אחרים בעיר, ספק מבחירה ספק משום שהמערכת הראתה להם את הדלת החוצה ‏(4% נושרים כליל ואינם מסיימים י"ב‏).

אז האם קביעת היעד של "שיעור זכאות גבוה לבגרות" נכשלה? ההערכה הרווחת היא שלא. קביעת היעד הכניסה רוח תזזית בתיכונים, שכל השנים קפאו על השמרים, והפכה את המערכת לתחרותית ולשואפת למצוינות. מערכת לא תשתפר אם לא תשאף לכך, והתחרות על שיעור הזכאות יצרה את השאיפה לכך ללא ספק.

עם זאת, אין גם ספק כי היעד עצמו היה שגוי, משום שלא כלל רכיבים של איכות הבגרות ושיעור ההנשרה מבית הספר. אלה הם רכיבים קשים בהרבה למדידה, ובעיקר לתמרוץ. אפשר לנסות ולדמיין את מצבו של התיכון שיזכה בתואר "התיכון המצטיין בטיפוח תלמידים חלשים". האם האם היהודייה שמשוכנעת שילדה הוא גאון תרצה לשלוח את בנה לשם?

האם היהודייה כמובן טועה כאן לחלוטין, מכיוון שכל המחקרים בעולם מוכיחים שמערכות חינוך שמגיעות להשגים הגבוהים ביותר הן דווקא אלה שמצליחות לטפח את החלשים. כשאין חלשים הגוזלים את זמן המורה ומעכבים את כל הכיתה, הכיתה כולה מתקדמת הרבה יותר מהר, אבל זהו מסר שכנראה יקח זמן להטמיע.

זה לא אומר שאי אפשר לייצר תמריץ לתיכונים להצטיין בטיפוח התלמידים החלשים, למרות היעדר הבנה ציבורית לכך. אפשר לחשוב, למשל, על מימון נסיעה משפחתית לחו"ל על חשבון משרד החינוך לכל צוות המורים של תיכון שהצטיין בקידום התלמידים החלשים.

טיב המדדים כמו טיב התמריצים, גם ברמה הפרטנית של כל מורה, אבל עוד יותר ברמה הבית ספרית, כדי לעודד עבודת צוות בחדר המורים - הם החוכמה של תורת המדידה וההערכה במערכת החינוך.

ספק אם משרד החינוך שולט ברזי החוכמה הזו. ספק אם ההתמקדות במבחן בינלאומי בלבד, על חשבון כל מטרה אחרת, מעידה על שליטה בחוכמה הזו. ואולם את רזי החוכמה ניתן ללמוד, וניתן גם לתקן בדיעבד יעדים שהתבררו כלא מוצלחים. זאת, כל עוד מבינים את חשיבותה של המדידה וההערכה לכשעצמה - הן הכלי היחיד שמאפשר לתת לעצמנו דין וחשבון אמיתי ולהכריח את עצמנו להשתפר. עובדה, הכישלון במבחנים הבינלאומיים הכריח אותנו לעשות מאמץ עליון כדי להשתפר במבחן הבא. זהו כבר צעד קדימה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#