הציבור מבשל יותר, אבל בבתי המלון ובמסעדות הצריכה חזרה רק ל-70%-60%

סופרגז סיימה את הרבעון השני עם עלייה של 33% ברווח הנקי, אך עם ירידה בהכנסות ■ מנכ"ל סופרגז: "בעזריאלי היינו בן חורג"

ערן אזרן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
כפיר נבון
כפיר נבון, מנכ"ל סופרגזצילום: תומר יעקובסון

"סופרגז  מעניינת כיום את הבעלים שלה, דני ומייקי זלקינד, הרבה יותר מאשר בתקופה שנשלטה על ידי קבוצת עזריאלי — וזה לטובה. בקבוצת עזריאלי היינו בן חורג, ואילו אצל הזלקינדים סופרגז היא בן מן המניין, כך שהעברת השליטה מורגשת בחברה", כך אומר כפיר נבון, מנכ"ל חברת סופרגז אנרגיה.

סופרגז פירסמה ביום ראשון את הדו"חות הכספיים הראשונים שלה כחברה ציבורית. החברה דיווחה על גידול של 33% ברווח הנקי ברבעון השני של השנה לעומת הרבעון המקביל ב–2019 — ל–12 מיליון שקל. במחצית הראשונה של השנה הרווח הנקי צמח בכ–5% לעומת התקופה המקבילה — והסתכם ב–41 מיליון שקל. הצמיחה נרשמה בעקבות עלייה בכמויות הגפ"מ (גז בישול) שנמכרו למשקי הבית — וקיזזו את החולשה במכירות לשוק המוסדי — ולמרות הירידה במחירי המכירה של הגפ"מ והגז הטבעי, כתוצאה מהירידה במחירי הנפט. החברה תחלק דיווידנד בסך 24 מיליון שקל.

מניית סופרגז

סופרגז עוסקת בשיווק תחליפי אנרגיה — דוגמת גפ"מ, גז טבעי וגז טבעי דחוס — המשמשים להפעלת מבערים בתעשייה, להפעלת תנורים, לחימום מוסדות, ולבישול והסקה במשקי בית. בנוסף, בשנה האחרונה התחילה סופרגז בייזום פרויקטים להקמת תחנות קוגנרציה, המוזנות בגז טבעי, אצל לקוחות תעשייתיים (בזכיינות), לצורך ייצור חשמל ואנרגיה תרמית. החברה דיווחה על ירידה של 10% בהכנסות ברבעון השני של השנה לעומת הרבעון המקביל ב–2019 — ל–120 מיליון שקל. לדברי נבון, הירידה במכירות נבעה מקיטון בכמויות שרכשו צרכנים מסחריים, כמו בתי מלון, מסעדות, בתי קפה ומכוני כושר, בגלל מגפת הקורונה. "חלק מהלקוחות הפסיקו לחלוטין לקנות גפ"מ ברבעון השני, ואחרים הקטינו בצורה משמעותית את הרכישות. כרגע, הצריכה של השוק המוסדי חזרה לרמה של 60%–70% לעומת התקופה שלפני הקורונה. בנוסף, מחזור המכירות נבע מהירידה במחיר הנפט, שמשפיע בשני אופנים. בתחום הגז הטבעי, מחיר המכירה ללקוחות ומחיר הקנייה מושפע ממחיר הנפט, כי החוזים צמודים אליו בדרך כלל. בשל הירידה במחיר הנפט, הגענו למחירי הרצפה בחוזים. בתחום הגפ"מ, מחיר האנרגיה משפיע על רכש הגז מבתי הזיקוק — ובהתאמה, גם על מחיר המכירה ללקוחות".

הנפקת סופרגז

סופרגז השלימה לפי כחודשיים הנפקה ראשונית (IPO), שבה גייסה כ–270 מיליון שקל, לפי שווי גבוה יחסית של 872 מיליון שקל (לפני הכסף). ההנפקה היתה הישג עבור משפחת זלקינד, שכן היא רכשה את סופרגז מעזריאלי חודשים ספורים קודם לכן, בשווי הנמוך במחצית. מעט לאחר ההנפקה, גייסה סופרגז עוד 210 מיליון שקל באג"ח.

בית הזיקוק בחיפה
בית הזיקוק בחיפהצילום: עומר כרמון

סופרגז שלאחר ההנפקות נהפכה לחברה נזילה. התמורה שנכנסה לקופתה מוערכת בכ–600 מיליון שקל, כולל 45 מיליון שקל שהתקבלו ממימוש אופציות למניות על ידי הפניקס (מחזיקה בכ–6.8% מסופרגז) ו–50 מיליון שקל שהוחזקו ככרית ביטחון לסדרת אג"ח פרטית שהנפיקה בעבר החברה ונפרעה מכספי ההנפקות. נכון לסוף יוני, לחברה יתרות נזילות של כ–350 מיליון שקל.

"גיוס האג"ח איפשר לנו להחליף חוב ישן, שעליו שילמנו ריבית פריים צמודה למדד בתוספת 4.9%, בחוב זול. ההנפקות סייעו לחזק את מצבה הפיננסי של החברה, ויש להן השפעה אדירה; הוצאות המימון הקודמות הכבידו, כך שהגיוסים שיחררו את החברה. ראינו את זה כבר ברבעון הזה — ונראה את זה גם ברבעונים הבאים. החברה כיום מרגישה חופשיה, ומשוחררת לרוץ לכל כיוון ללא מגבלות פיננסיות", אמר נבון.

הקטנת המינוף והרחבת הפעילות

ההכנסות

חלק משמעותי מתמורת ההנפקה שימש את סופרגז להקטנת המינוף, שעלה בעקבות חוב שהעמיסה משפחת זלקינד על החברה בעת רכישתה מעזריאלי. חלק אחר מהתמורה ישמש את סופרגז להרחבת הפעילות בתחום תחנות הכוח — מנוע הצמיחה לשנים הבאות. במסגרת הפעילות מקימה סופרגז תחנות כוח ללקוחות, ולאחר מכן מוכרת להם חשמל לתקופות ארוכות של 15–20 שנה.

נבון סיפר על התוכניות בתחום: "עד עכשיו דיווחנו על שבעה הסכמים להקמת תחנות כוח, שהם כבר פרויקטים שרצים. תחנות הכוח מוקמות על חשבוננו, ולאחר מכן אנחנו מוכרים את החשמל בהנחה גדולה ביחס למחיר היח"פים (יצרני חשמל פרטיים). הלקוחות גם מקבלים הנחה על הקיטור שאנחנו מייצרים. הצפי שלנו הוא לסיים הקמה של שבע תחנות, בהספק של 20 מגה־ואט, עד סוף 2021. שתיים יחלו לפעול כבר השנה".

צוברת

בנוסף לתחום הקמת תחנות הכוח, סופרגז חתמה באחרונה על שת"פ אסטרטגי עם חברת הקלינטק אוגווינד, שפיתחה מערכות לאגירת אנרגיה באמצעות אוויר דחוס. סופרגז קיבלה זיכיון בלעדי להפצה בישראל של מערכת האגירה AirSmart, המשמשת להתייעלות אנרגטית ולחיסכון בחשמל. "אנחנו משווקים את מערכת ה–AirSmart ללקוחותינו בתחומי הגז הטבעי והקוגנרציה, וגם ללקוחות שאינם שלנו. אנחנו מקווים שנחתום על מכירה של עשרות מערכות כאלה בשנים הבאות. גם במקרה הזה, התוכנית שלנו היא לממן את התקנת המערכות על חשבוננו, ולחתום על הסכמים ארוכי טווח מול הלקוחות. הלקוח ישלם לנו על החיסכון באנרגיה או לפי מנגנון אחר. אנחנו מוכרים בעצם אוויר דחוס בהנחה על מה שעולה היום קוב אוויר", אומר נבון.

"התחרות בשוק ערה ומתגברת"

ההנפקה של סופרגז חשפה את סביבת הרווחיות הגבוהה שבה פועלות חברות הגז הביתי, על רקע התחרותיות הנמוכה בענף. כיום, שוק הגז הביתי נשלט בידי שלוש ספקיות גדולות, המחזיקות ב–75% מהשוק, ומתאפיין בחסמי תחרות קשים, שכבר הביאו לפרשת קרטל אחרת (ולהרשעות) לפני כ–15 שנה. במהלך הרבעון השני של השנה הרווחיות של סופרגז הסתכמה בכ–10% (מההכנסות), במחצית הראשונה של השנה הרווחיות שלה היתה 13% וב–2019 — 12%.

"יש לחץ רגולטורי כל הזמן, אבל אני לא מבחין בלחץ מיוחד בנושא התחרות", אומר נבון. "התחרות בשוק הגפ"מ ערה ומתגברת. הרווחיות שלנו יפה, אבל העסק מורכב ומלא בסיכונים, ויש גם עסקים עם שיעורי רווחיות גבוהים יותר. עסקי הגפ"מ אינם פשוטים כלל; יש הסדרות רגולטוריות שלא קשורות לכסף, אלא לבטיחות ולשיקולי הנדסה. פה הרגולציה משחקת בין לשמור על הבטיחות של הענף לבין הרצון לאפשר תחרות גבוהה. החקיקה כיום מייצרת איזון לא רע".

מה תעשו אם יסגרו בעתיד את בתי הזיקוק של בזן בחיפה?

"אם בתי הזיקוק יפסיקו או יקטינו את ייצור הגפ"מ בעוד חמש או עשר שנים — אז נייבא יותר. ההשפעה לא תהיה מהותית. כיום, אנחנו מייבאים בערך 20% מהגפ"מ מספקים חיצוניים, כי בישראל יש מחסור בחורף. הגפ"מ מגיע מטורקיה, שהיא ההאב האזורי. מקורותיו של הגפ"מ בטורקיה הם בים השחור, בים הצפוני וכעת הוא מגיע לטורקיה בעיקר מתוניס".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום