פז יוצאת מרבעון הקורונה בנזק קל של 4 מיליון שקל

מבנה המחירים בשוק הזיקוק הציל את פז מהפסדי עתק ■ חברות התעשייה פזגז ופזקר הציגו גידול ברווח התפעולי

יורם גביזון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
תחנת דלק פז
תחנת דלק של פזצילום: ColorMaker / Shutterstock.com

אחד הרבעונים הגרועים בשוק האנרגיה, שכלל נפילה של עשרות אחוזים בביקוש לדלק וקריסה במרווחי הזיקוק, הסתיים בנזק קל יחסית לבעלי מניותיה של חברת פז. ברבעון השני של 2020 הפסידה החברה 4 מיליון שקל, לעומת רווח של 49 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2019.

הרווח הנקי המתואם ירד ב-67% ברבעון החולף בהשוואה למקביל ב-2019, והסתכם ב-8 מיליון שקל. הרווח הנקי המתואם מנטרל את הפרשי העיתוי שבין מועד הרכישה של הנפט הגולמי למועד מכירת התזקיקים, כתוצאה מההגנה הכלכלית, וכן הפסדים או רווחים על מלאי נפט גולמי שהחברה אינה מגדרת, והפרשה לירידת ערך מלאי.

מניית פז

הגורם העיקרי למעבר להפסד נקי על פי כללי החשבונאות היה מגזר הזיקוק, שספג את השפעת הקריסה במרווחי הזיקוק העולמיים כתוצאה מירידת הביקוש לנפט בשל משבר הקורונה והסגר שהוטל בעקבותיו. מרווח זיקוק מוגדר כפער המחיר בין תוצרי הזיקוק של הנפט לבין חומר הגלם.

בית הזיקוק של החברה באשדוד, שהועמד למכירה, ספג הפסד תפעולי מתואם של 66 מיליון שקל ברבעון השני של 2020, בהשוואה להפסד תפעולי של 52 מיליון שקל במקביל ב-2019. זאת כתוצאה מירידה של 50% בביקוש לסולר ולבנזין באפריל 2020, וירידה בתפוקת בית הזיקוק ל-70% ברבעון החולף.

ניר שטרן, מנכ"ל פזצילום: עופר וקנין

ההפסד התפעולי המדווח של מגזר הזיקוק קפץ ל-76 מיליון שקל ברבעון החולף, לעומת הפסד של 22 מיליון שקל במקביל ב-2019. זאת כתוצאה מהפרשה לירידת ערך המלאי הלא מוגן של החברה, שקוזזה בהשפעת רווחים שזקפה פז ממבנה השוק, כאשר מחיר השוק העתידי גבוה משמעותית ממחיר הנפט הגולמי למסירה מידית. מבנה זה מאפשר לחברה לזקוף רווח מידי של  29 מיליון שקל ברבעון השני, כאשר היא מוכרת במכירה עתידית את הנפט הגולמי שהיא רוכשת.

המבנה גם מסביר כיצד מרווח הזיקוק של החברה ברבעון השני של 2020 היה 3.8 דולר לחבית, ומרווח הייחוס KBC היה 1.1 דולר לחבית – בזמן שברבעון המקביל ב-2019 המרווח של בית הזיקוק באשדוד היה 3.3 דולר, ומרווח הייחוס היה 4.6 דולר.

מגזר הקמעונות והמסחר, שכולל את תחנות התדלוק ברשת פז, את רשת חנויות הנוחות Yellow ואת המכירות הישירות של תזקיקי הנפט לחברות וארגונים ולרשות הפלסטינית, ספג ירידה של 60% בהכנסות ברבעון החולף בהשוואה למקביל, והגיע לרמה של 815 מיליון שקל. הירידה נבעה מהנפילה במחיר הנפט, ומקיטון כמותי של 32% בכמויות הדלק ששיווקה פז הן בתחנות התדלוק והן בשיווק הישיר לחברות ולרשות הפלסטינית.

בית הזיקוק של פז באשדודצילום: אילן אסייג

תיירות הפנים הצילה את Yellow

רשת החנויות Yellow הציגה עמידות מפתיעה יחסית להרעה הניכרת בתחנות התדלוק, ומכירותיה ירדו ב-2.4% בלבד, ל-246 מיליון שקל. תחנות התדלוק ורשת חנויות הנוחות נהנים מביקוש מוגבר באוגוסט 2020, בשל העלייה החדה בתיירות הפנים.

הרווח התפעולי של מגזר הקמעונות והמסחר ירד ב-30% ברבעון השני של 2020 בהשוואה למקביל, והסתכם ב-57 מיליון שקל - זאת בשל הירידה הכמותית במכירות והפסד מלאי של 8 מיליון שקל, שקוזזו חלקית בצעדי התייעלות שהחברה נקטה. מגזר התעשייה של פז - שכולל את חברת פזגז, שמשווקת גז פחממני מעובה לפרטיים ולשוק המוסדי; חברת פז שמנים ופזקר, שמייצרת חומרי איטום, ואת חברת פז שירותי תעופה, שמשווקת דלק סילוני בנתב"ג – חווה רבעון טוב יחסית.

הכנסות המגזר אמנם ירדו ב-22% ל-264 מיליון שקל בשל הירידה הדרמטית בטיסות, אך הרווח התפעולי גדל ב-9% ל-47 מיליון שקל. זאת הודות לעלייה של 15% ברווח התפעולי של פזגז, ל-31 מיליון שקל, כתוצאה מגידול בביקוש לגז במשקי הבית, שקיזז את הירידה בביקוש מצד מסעדות ובתי מלון. חברת פזקר שיפרה את רווחיותה הודות לביקוש רחב לחומרי איטום, בשל עלייה בעבודות תשתית.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker