נקסטקום תקים שתי חוות סולאריות ליד קרית גת עבור EDF ב-30 מיליון שקל

הכנסות נקסטקום, שבשליטת גיא ישראלי, הסתכמו ברבעון הראשון ב-75.9 מיליון שקל, לעומת 78.5 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2019 ■ הרווח הנקי של החברה ירד ברבעון הראשון למיליון שקל, ביחס לרווח של 3 מיליון שקל ברבעון המקביל

ערן אזרן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
לוחות סולאריים של נקסטקום
לוחות סולאריים של נקסטקום

חברת נקסטקום, שבשליטת גיא ישראלי, חתמה על הסכם עם חברות בקבוצת ענקית האנרגיה הצרפתית EDF להקמת שתי חוות סולאריות קרקעיות ליד קריית גת בתמורה לכ-30 מיליון שקל. החברות מנהלות משא ומתן מתקדם לחתימה על הסכם לתחזוקת המערכות על ידי נקסטקום לתקופת ההפעלה של המערכות הסולאריות.

מניית נקסטקום

נקסטקום הודיעה כי החברה הנכדה, נקסטקום אנרג'י, תתכנן ותקים שתי חוות סולאריות קרקעיות בטכנולוגיה פוטו-וולטאית בהספק כולל של כ-25 מגה-ואט. הקמת הפרויקט תימשך כשישה חודשים ממועד צו הכניסה לעבודה. להערכת החברה, שיעורי הרווחיות בפרויקט יהיו דומים לשיעורי הרווחיות בפרויקטי ביצוע עבודות קבלניות.

הפרויקט יתבצע עבור חברת פארק סולארי זוהר וחברת פארק סולארי כוכב מיכאל, מקבוצת EDF אנרגיות מתחדשות ישראל. נקסטקום מנהלת בשנים האחרונות פרויקטי תכנון והקמה של תחנות סולאריות נוספות, פעילות הנחשבת מנוע צמיחה חשוב בחברה.

משרדי הנהלת edf בצרפת
משרדי הנהלת edf בצרפתצילום: Regis Duvignau/רויטרס

נקסטקום, שנסחרת לפי שווי של כ-70 מיליון שקל, עוסקת בתכנון, הקמה ותחזוקה של פרויקטים בתחומי תקשורת, מולטימדיה ואנרגיה מתחדשת. על לקוחות החברה נמנים מרבית מפעילי התקשורת בישראל, המגזר הביטחוני, המגזר המוסדי והמגזר העסקי. הקבוצה מעסיקה כ-350 עובדים ב-15 סניפים.

היום (שלישי) דיווחה נקסטקום על תוצאותיה הכספיות לרבעון הראשון של 2020. הכנסות החברה הסתכמו ב-75.9 מיליון שקל, לעומת 78.5 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2019. הירידה נבעה מקיטון בהיקף פעילות פרויקט במגזר העל-קרקעי, שקוזז בחלקו מגידול בפעילות הסולארית והתקדמות בפרויקט טורבינות הרוח בעמק הבכא.

הרווח התפעולי של נקסטקום ברבעון הסתכם בכ-4.9 מיליון שקל בהשוואה ל-4.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. השיפור נבע מעלייה ברווחיות הגולמית במגזר הפעילות האלחוטי ושמירה על ההוצאות התפעוליות. הרווח הנקי הסתכם ב-1.1 מיליון שקל, לעומת 3 מיליון שקל ברבעון המקביל. הקיטון נבע מגידול בהוצאות מימון נטו, שהושפעו לשליליה משינויים בשווי תיק ניירות הערך בשל הירידות בבורסה, בעקבות משבר הקורונה.

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת הסתכם ברבעון ב-4.8 מיליון שקל. ההון העצמי נכון לסוף מארס, הסתכם ב-70.6 מיליון שקל, כ-34% מסך המאזן, בהשוואה להון עצמי של 61.3 מיליון שקל, כ-28% מהמאזן בסוף מארס 2019.

החברה ציינה כי נכון למועד הדו"ח, אין לה אינדיקציות על פגיעה מהותית בפעילויות כתוצאה ממגפת הקורונה. "החברה עושה מאמצים רבים על מנת לבצע את העבודות כסדרן ולצמצם את ההשלכות השליליות האפשריות של האירוע", נמסר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker