אפקט הקורונה משפיע על מגדל: תיק הנוסטרו איבד 800 מיליון שקל

תיק הנוסטרו מנהל נכסים בסך כ-44 מיליארד שקל ■ מנכ"ל מגדל, רן עוז: "החברה חזקה, יציבה ויכולה גם לספוג מהמורות עסקיות מבלי למהר ולשלוח עובדים הביתה כשקשה"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
בית מגדל ביטוח
בית מגדל ביטוחצילום: יעל אנגלהרט

אפקט משבר הקורונה יתחיל לתת את סימניו בדו"חות הכספיים של החברות רק ברבעון הראשון של 2020. ואולם כבר כיום, בעת פרסום הדו"חות השנתיים של 2019, ניתן לראות כיצד הוא משפיע על מצבן הפיננסי של החברות.

חברת הביטוח מגדל היא הראשונה לפרסם את הדו"ח הכספי שלה ל-2019 ובו היא מגלה כי משבר הקורונה גבה בשלב זה (ברבעון הראשון של 2020) ירידת ערך בתיק ההשקעות הסחיר שלה (הנוסטרו), שאינו מוחזק כנגד התחייבויות תלויות תשואה, המוערך בסך של כ-800 מיליון שקל לפני מס.

מניית מגדל ביטוח

בנוסף, צפויה ירידת ערך בתיק הלא סחיר, ובשלב זה מגדל ביטוח לא יכולה לאמוד את היקפה. תיק הנוסטרו של החברה הוא בסך של כ-44 מיליארד שקל מתוכו כ-23 מיליארד הן אג"ח מיועדות - לכן 21 מיליארד שקל חופשיים. הפסד של 800 מיליון שקל הוא למעשה הפסד של 3.6% - בתקופה כזו, זה הפסד סביר מאוד.

הסיבה לכך הוא שאת 2019 החברה סיימה עם חשיפה של 0% מניות בנוסטרו, וחשיפה נמוכה באג"ח קונצרניות והרבה אג"ח ממשלתיות שבעיקר משמשות לגידור ההתחייבויות הביטוחיות. לכן כל ההפסדים מגיעים מאג"ח קונצרניות ומאג"ח ממשלתיות.

משיחה עם מקורבים לחברה הם ציינו: "בחודש האחרון אנחנו מטייבים את התיק, מנצלים את הירידות ואת ההזדמנויות כדי לרכוש אג״ח של חברות טובות בתשואות גבוהות - מה שבעתיד יניב תשואה גבוהה. זהו גם אופן הפעולה בתיקי הלקוחות. החלק הזה יחזור עם ריבית. כי יש אג"חים של חברות טובות עם תשואות גבוהות״.

עוד מציינת החברה כי בסמוך למועד פרסום הדו"חות הכספיים, סך הנכסים המנוהלים ע"י הקבוצה - החסכונות במסגרת פוליסות תלויות תשואה, בקרנות הפנסיה, במגזר הגמל ובקרנות הנאמנות - ירד בכ-33 מיליארד ש"ח. הנתון משקף ירידה של כ-%13 לעומת סוף 2019. בהתאם לכך, צפויה ירידה משמעותית בדמי הניהול מנכסים.

הקורונה יוצרת תנודתיות בשווקיםצילום: אוהד צויגנברג

את ירידת ערך הנכסים ניתן לחלק לשני חלקים: הירידה בסך 25 מיליארד שקל היא הירידה בתיק הביטוח פנסיה וגמל של החברה, ואלה בעיקר ירידות ערך. בשלב זה היקף הפדיונות אינו שונה מפדיונות בימים רגילים. מקורב לחברה ציין כי: "בקרנות ההשתלמות והגמל שבהן מנהלים כ-20 מיליארד שקל, יש בכל יום רגיל פדיונות בסך של 4 מיליון שקל. הפדיונות גדלו כעת ל-6-5 מיליון שקל - כלומר זו תוספת של 30-20 מיליון שקל מעבר לתנועה הרגילה. הסיבה לכך היא תנועה ערה מאד של מעברים בין מסלולים: ממנייתי לסולידי. עכשיו יש רגיעה. לעומת זאת במגדל שוקי הון יתרת הירידה היא 8 מיליארד שקל - שילוב של ירידת ערך ופדיונות כי בקרנות הנאמנות היה גל פדיונות מסיבי״.

ב-2019 מגדל גבתה דמי ניהול משתנים בסך של 850 מיליון שקל. ואולם מתחילת 2020, יש תשואות שליליות בביטוחי החיים - נוצר בור של 1.3-1.2 מיליארד שקל על תיק של כ-70 מיליארד שקל, כלומר הפסד של 1.7%. כל עוד לא תושג תשואה ריאלית חיובית שתכסה את הפסדי ההשקעות שנצברו לחובת המבוטחים, לא תוכל מגדל ביטוח לגבות דמי ניהול משתנים. 

התנודתיות בשווקים משפיעה על עתודות ההון

התנודתיות החדה בשווקים גם משפיעה על עתודות ההון של החברה. ירידה ניכרת של עקום הריבית ועדכון הנחות אקטואריות נוספות הביאו להגדלת ההפרשות בביטוח חיים ולקיטון ברווח בסך של 1.5 מיליארד שקל (לאחר מס) ובביטוח סיעודי בסך של כ-452 מיליון שקל (לאחר מס). במארס 2020 ,פירסם הממונה על שוק ההון, טיוטת תיקון לעניין מדידת התחייבויות - בדיקת נאותות העתודה. בחברה ציינו כי הטיוטה צפויה להקטין את ההתחייבויות בכ-900 מיליון שקל.

בנוסף בחברה מציינים כי "תחת טיוטת מתווה ההון הרגולטורי החדש ועל בסיס פרישת התחייבויות עד ל-2032 ,לא צפויה השפעה מהותית". מקורב למגדל ציין כי :"תחת התקונות החדשות, מגדל היא חברה מאד יציבה שתוכל לעמוד בהתחייבויות עשרות שנים קדימה".

בשיחה עם בכיר בתחום הביטוח, הוא הסביר את התנודתיות הגדולה בחישוב הבטוחות לאור התנודיות בשווקים: "את העתודות בונים לפי האג"ח הממשלתיות החסרות סיכון. לפני שבוע, מגדל יכלה להחזיר כמיליארד שקל לפי מחירי האג"ח, לפני ארבעה ימים הסכום עמד על 500 מיליון, וביום חמישי הוא עמד על 300-200 מיליון שקל. אי אפשר בכזאת תנודתיות להגיד משהו חכם על השינוי בעתודות".

מנכ"ל מגדל, רן עוזצילום: פזית עוז

נכון להיום מגדל היא חברת הביטוח היחידה מבין הגדולות שלא שלחה את עובדיה לחל״ת. רן עוז, מנכ"ל מגדל, מסביר את הסיבה: "מגדל היא היחידה שכרגע לא נגעה בכוח האדם שלה. אם אני הייתי מנכ"ל של כל חברה אחרת שחיצונית סגרו אותם אז אין להם ברירה אז כנראה שהייתי עושה משהו דומה. לעומת זאת, מגדל נדרשת להמשיך לעבוד, להמשיך לשרת את הלקוחות והסוכנים, ולנהל את הכסף בצורה הטובה ביותר ובתקופה הכי מסוכנת. המטרה שלנו היא שכולם יעבדו. מי שלא יעבוד ירשום יום חופש וכולם נמשיך להיות ברשימת מקבלי השכר של מגדל. צמצמנו את העבודה במשרדים אבל עובדים מהבית - 80%-70% כל יום".

עוז הוסיף ואמר: "יש כיום יותר עבודה בשירות לקוחות ובתפעול ולכן מאוד חשוב שהחברה תמשיך לשדר שגם כשיש לחץ לא קרה כלום. אם שוק ההון ירד והתיק ירד ב-12% אז אני מבין את ההגיון של קיזוז שכר, אך אני לא קונה את זה, כי לא העלתי לעובדים את השכר כשהיה טוב בשוק. כמו שאנחנו אומרים ללקוחות: צריך להסתכל לטווח הארוך, ככה זה גם עם העובדים. עשינו סוויץ' כדי לתמוך בעובדים, בלקוחות ובסיכונים. זה עניין של תפישה, אני מסתכל קדימה: מגדל היא חברה חזקה ויציבה שיכולה גם לספוג מהמורות עסקיות, מבלי למהר ולשלוח עובדים הביתה כשנעשה קשה".

הרווח הכולל (לאחר מס) ב-2019 הסתכם בכ-137 מיליון שקל לעומת רווח כולל של כ-111 מיליון שקל ב-2018. הרווח הושפע בעיקרו מעלייה ניכרת ברווחים מהשקעות, על רקע עליות באפיקי המניות ואגרות החוב. כמו כן הרווח הושפע מאימוץ מודל הערכה מחדש של שווי קרקעות ובנייני משרדים בבעלות החברה, אשר השפעתו על הרווח הכולל הסתכמה בכ-375 מיליון ש"ח (לאחר מס). בנוסף, הרווח הושפע מעדכון באומדני החברה בענפי רכב חובה וחבויות בעקבות פסיקת בית המשפט העליון, לפיה שיעור ריבית ההיוון של הפיצויים בשל נזק גוף יישאר על 3%. בהתאם לכך קטנו ההפרשות בענפים אלה וגדל הרווח בסך כ-92 מיליון ש"ח (לאחר מס).

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום