התעשייה האווירית מציגה הכנסות שיא: כיצד ישפיע המשבר על תקציבי הביטחון בעולם?

הכנסות החברה שברו שיא - 4.1 מיליארד דולר ב-2019 ■ הרווח התפעולי הסתכם ב-121 מיליון דולר - פי עשרה מב-2018 ■ עם זאת, התפשטות נגיף הקורונה ברחבי העולם מטיל אי-ודאות על תוצאות החברה בהמשך

חגי עמית
חגי עמית
שיגור לווין מתוצרת התעשייה האוויריתצילום: אריאנספייס

זמן שהמשק הישראלי נמצא תחת סגר, ואיש אינו יודע להעריך את גודל הפגיעה במשק כתוצאה ממגפת קורונה - התעשייה האווירית פירסמה הבוקר (חמישי) את דו״חותיה הכספיים ל-2019. בהנהלת החברה היו מי שהשוו בינה לבין קבוצת הכדורגל ליברפול שעמדה בפני זכייה באליפות הליגה האנגלית לאחר שני עשורים – ונאלצה לראות את הליגה סוגרת את שעריה, דווקא ברגע השיא שלה.

ההשוואה הזו נסמכת על כך שהחברה הממשלתית הציגה זינוק של 11% בהכנסותיה לעומת 2018. הכנסותיה שברו שיא של 4.1 מיליארד דולר, והרווח התפעולי הסתכם ב-121 מליון דולר, פי עשרה מאשר ב-2018. הרווח הנקי שנרשם ב-2019 הוא 90 מיליון דולר, לעומת הפסד בסך 44 מיליון דולר בשנה שקדמה לה. החברה עקפה את יעד ההכנסות שהציבה לעצמה - 3.94 מיליארד דולר - ואת יעד הרווח הנקי, 56 מיליון דולר.

שיעור הרווח התפעולי מההכנסות הוא 3% - בדומה לשיעור הרווח שהציגה ב-2017. שיעור הרווח הנקי הוא 2% מההכנסות - הרחק מהבנצ'מארק העולמי של חברות דומות: 8%-7% מההכנסות. עם זאת, הנהלת החברה המובלת על ידי יו״ר הדירקטוריון, הראל לוקר, ומנכ״ל החברה, נמרוד שפר, מעריכה כי בעקבות התוכנית החמש שנתית שהחלה בשנה שעברה היא תגיע לשיעור רווחיות של 8%-7% עד 2023.

הראל לוקר
יו״ר דירקטוריון התעשייה האווירית, הראל לוקרצילום: עופר וקנין

למרות התחזיות, מצב העולם כפי שהוא מתואר בדו"ח שונה מהמצב שעמו תאלץ החברה להתמודד בשנים הקרובות. הגדרת החברה כמפעל חיוני אמנם הביאה לכך שהיא רשאית להעסיק 50% מעובדיה, אך המגבלות שהוטלו כחלק מהמאץ לצמצום התפשטות הקורונה פוגעות בכושר הייצור של החברה. כדי להתמודד עם המצב החברה מפעילה משמרת שנייה שבה עובדים כ-20% מהעובדים, אך בשורה התחתונה מאז 18 במארס כ-35% מעובדיה נמצאים בחופשה בתשלום.

בדו״חות מתייחסת החברה בקיצור להשלכות משבר הקורונה על פעילותה, על פי הכתוב החברה תתמקד ב"פרויקטים בעלי חשיבות גבוהה ומאפיינים של דחיפות". עוד נכתב כי "נכון למועד זה, לא ידוע לחברה על ביטול של חוזים או על עיכובים משמעותיים באספקות של חומרי גלם או בביצוע אבני דרך על ידה. עם זאת, המשך קיומן של המגבלות בארץ ובחו"ל עלול להביא לפגיעה בביצוע התקשרויות על ידי החברה ובעמידתה ביעדי ההתקשרויות לשנה הקרובה. עקב אי הוודאות השוררת ביחס להתמשכות והתפשטות המגפה וההשלכות הנובעות מכך, אין החברה יכולה להעריך באופן ודאי את ההשפעה שלה על עסקיה".

מנכ"ל התעשייה האווירית, נמרוד שפר
מנכ"ל התעשייה האווירית, נמרוד שפרצילום: כפיר זיו

נדמה שהשאלה הגדולה בנוגע להשלכות הסגר הכלכלי על החברה נוגעת לתהליכים שהיא תצטרך להתמודד עמם ביום שאחרי המשבר. החברה לא תוכל להתחמק ממצב שבו מדינות העולם מקצצות בתקציבי הביטחון שלהן עקב מיתון עמוק. החברה אמנם עובדת על פרויקטי ביטחון ארוכי טווח ונהנית מצבר הזמנות 13.4 מיליארד ד', מה שימתן עבורה את השלכות המיתון הצפוי בטווח הקצר. עם זאת, צבר ההזמנות  נמוך ב-150 מיליון דולר משהיה בסוף 2018.

בחברה נסמכים על הפיזור של לקוחותיה ברחבי העולם ועל כך ששליש מהכנסותיה מגיעות מאסיה ורבע  מישראל - זאת מתוך הנחה שהסטה של תקציבי הביטחון להשקעות ברווחה תתרחש ברובה במדינות מערב אירופה. בחברה לא חוששים מקיצוץ בהשקעה העולמית בביטחון, ועדיין, מיתון עולמי ייפגע ביכולת של מדינות העולם להשקיע בביטחון. וכפי שמגדירה זאת החברה "צמצום בתקציב הביטחון הישראלי, ככל שיוביל לצמצום בתקציבי הרכש וההצטיידות של משרד הביטחון, עלול להשפיע לרעה על תוצאות החברה ותזרים המזומנים שלה״.

אף עתידה של פעילות היצור של מטוסי המנהלים לוט בערפל. במשבר הפיננסי ב-2008 ספג תחום זה מכה קשה. במשבר הנוכחי התעשייה האווירית ושותפתה האמריקאית לפעילות, חברת גולף סטרים, מקוות שהחשש מפני הידבקות במחלות בטיסות אזרחיות יביא לצמיחה בביקוש למטוסי מנהלים. עם זאת, כפי שמגדיר זאת הדו״ח: "להערכת החברה, היחלשות הכלכלות שמחוץ לארה"ב תשפיע באופן שלילי על מגזרי מטוסי המנהלים הגדולים, לפחות בטווח הקצר, בעוד שהתחזקות הכלכלה האמריקאית תשפיע לחיוב על הפעילות במגזר מטוסי המנהלים הבינוניים".

תעשייה אווירית
רחפן מתוצרת התעשייה האוויריתצילום: תומר אפלבאום

חטיבת התעופה, המייצרת את מטוסי המנהלים בחברה ומעסיקה יותר משליש מהעובדים, כ-5,000 איש, הציגה ב-2019 רווח תפעולי אפסי כמעט - מליון דולר בלבד - בעוד שהכנסות עמדו על יותר מ-1.4 מליארד דולר. בחברה אוהבים להדגיש כי מדובר בהישג לאור הפסדי החטיבה בעבר אבל מדובר בשיעור רווחיות תפעולית נמוך בהשוואה ליותר מ-11% בחטיבת כלי הטיס הצבאיים, רווחיות תפעולית של 8% בחטיבת מערכות הטילים והחלל ו-6% בחטיבת האלקטרוניקה הצבאית.

בחברה שבה 8,000 מהעובדים משתכרים יותר מ-20 אלף שקל בחודש, ברוטו, 3,000 משתכרים יותר מ-30 אלף שקל בחודש, 1000 משתכרים יותר מ-40 אלף שקל בחודש ו-300 משתכרים יותר מ-50 אלף שקל בחודש  – לא יהיה מנוס מהמשך ההתייעלות בחטיבת התעופה כדי לשפר את שיעור הרווח שלה.

כמו כן, סימן שאלה גדול של ניצב מעל גם תוכניות ההנפקה של החברה. המשבר הכלכלי והעמקת הגירעון עשוי להוביל לכך שהממשלה תשאף לקדם את הנפקת 25% ממניות החברה בהתאם לתוכניות. עם זאת, אם המשבר בשוקי ההון יימשך – התמורה להנפקה עשויה להתכווץ בעשרות אחוזים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker