בזן מזהירה מירידה משמעותית בביקוש לסולר ובבנזין בשל משבר הקורונה

החברה מציינת שלהתרסקות מחיר הנפט הגולמי עלולה להיות השפעה מהותית לרעה על תוצאות הרבעון הראשון של 2020 ■ ה-EBITDA המנוטרל של החברה ירד ב-40% ברבעון הרביעי של 2019 ■ המנכ"ל שלומי בסון: "בשבועות האחרונים יש ביקוש גובר לחומרי הגלם שלנו. נכנסים למשבר עם מינוף נמוך יותר ונזילות משופרת"

יורם גביזון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מפעלי בזן בחיפה
מפעלי בזן בחיפהצילום: רמי שלוש

"על רקע החמרת הצעדים נגד נגיף הקורונה תיתכן ירידה משמעותית בביקוש המקומי לסולר ולבנזין וירידה נוספת בביקוש לדלק סילוני", כך כותבת חברת בתי זיקוק (בזן) שבשליטת החברה לישראל מקבוצת עופר (33%). בזן מעדכנת כי מתחילת הרבעון הראשון של 2020 ועד אתמול לא הורגשה ירידה משמעותית במכירות מוצרי חברות הקבוצה, למעט בביקוש לדלק סילוני שמהווה 8% מתפוקת מגזר הדלקים של החברה - וגם לגביו יש גמישות יחסית בהתאמת תמהיל המוצרים.

בזן, שמנוהלת על ידי שלומי בסון, מציינת שנכון לאתמול לא ניכרה ירידה בביקוש לפולימרים שהחברה מייצרת. אם תתממש התחזית לירידה בביקוש לסולר בנזין ודלק סילוני, היא תנסה להגדיל את הייצוא ולצמצם את יבוא הבנזין. במקרה זה תידרש בזן להקטין את הייצור המקומי ואת רמות המלאי, ולגרום בכך לירידה בייצור של החברות הבנות כרמל אולפינים וגדיב.

בזן מזכירה את התרסקות מחיר הנפט הגולמי לרמה של 30 דולר לחבית ומציינת שאם מחיר זה יישאר גם בסוף מארס 2020 עלולה להיות לכך השפעה מהותית - אך לא תזרימית - על מלאי הנפט הגולמי שהיא אינה מגדרת את מחירו, וכתוצאה מכך על הרווח הנקי של החברה. מאידך, לירידת מחיר הנפט הגולמי עשויה להיות השפעה חיובית על ירידה בהוצאות על אובדנים ועל מימון ההון החוזר.

בסון ציין שמשבר הקורונה גרם לעלייה בביקוש המקומי לחומרי הגלם לתעשיית הפלסטיקה, שמייצרת החברה הבת כרמל אולפינים (כאול). לדבריו, חברות שנהגו לייבא חומרי גלם אלו ישירות פנו אל החברה בבקשה לחתום על חוזי אספקה רב שנתיים, נוכח הקושי לייבא שנוצר במשבר הקורונה.

אנה ברנשטיין, סמנכ"ל הכספים, הכלכלה והתקשוב של בזן, מסרה שהחברה נכנסת למשבר במצב פיננסי משופר לאחר שהקטינה את החוב הפיננסי ב-113 מיליון דולר ב-2019 ל-855 מיליון דולר; ולאחר שגייסה 200 מיליון דולר בריבית נוחה, והאריכה בתוך כך את משך החיים הממוצע של החוב הפיננסי של החברה. ברנשטיין ציינה גם שהחברה משכה בשבועות האחרונים 193 מיליון דולר ממסגרות האשראי שלה והעלתה את שיעור הניצול שלהן עד ל-96%, נוכח החשש לירידה בזמינות האשראי בשל משבר הקורונה.

ירידה במרווחי הזיקוק והרעה ניכרת בעסקי הפולימרים (חומרים גלם לתעשיית הפלסטיק) והארומטים (חומרי גלם לתעשיית הביגוד ולבקבוקי פלסטיק) העבירו את חברת בתי זיקוק להפסד מנוטרל של 14 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2019, בהשוואה לרווח נקי מנוטרל של 40 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2018. הרווח הנקי המנוטרל מנכה מהרווח הנקי הוצאות או הכנסות שנבעו משינוי בערך מלאי הנפט הגולמי שבזן אינה מגנה עליו, הפרשות לירידת ערך מלאי לשווי השימוש שלו בסוף הרבעון המדווח, ושינויים בשווי ההוגן של עסקות גידור שמגנות על שווי מלאי הנפט הגולמי.

הרווח התפעולי התזרימי (EBITDA) המנוטרל של בזן ירד ב-40% ברבעון הרביעי של 2019 בהשוואה לרבעון המקביל ב-2018, והסתכם ב-37 מיליון דולר. הירידה ב-EBITDA המנוטרל הוא תוצאה של ירידה של 24 מיליון דולר במרווח הזיקוק - כלומר הפער בין מחיר הסולר, הבנזין, הקרוסין והמזוט לסוגיו שהחברה מוכרת, לבין מחיר הנפט הגולמי שהחברה רוכשת ומהווה חומר גלם לייצור תזקיקי הנפט.

הירידה במרווח הזיקוק נבעה בעיקר מירידה דרמטית במרווח המזוט שתכולת הגופרית בו 3.5%, על רקע הירידה בביקוש למזוט מסוג זה עקב כניסתו לתוקף של תקן IMO2020. התקן מחייב אוניות להשתמש במזוט שתכולת הגופרית בו אינה עולה על 0.5%. מרווח הזיקוק נפגע מירידה של 1.6 דולר לחבית במרווח הסולר ברבעון הרביעי של 2019 בהשוואה למקביל ב-2018, כתוצאה מחולשה בביקוש על רקע החורף החם יחסית באירופה ובצפון אמריקה. בזן נפגעה גם מאובדן רווח של 7 מיליון דולר בשל טיפולים תקופתיים וטיפולי אחזקה מתוכננים.

גורם מהותי לירידה ב-EBITDA המנוטרל של בזן ברבעון החולף היה הרעה נוספת בעסקי הפולימרים של החברה הבת כרמל אולפינים (כאול). ה-EBITDA המנוטרל של כאול ירד ב-40% ברבעון החולף בהשוואה למקביל ב-2018, והסתכם ב-23 מיליון דולר. זאת, כתוצאה מירידה במרווח שבין הפוליפרופילן והפוליאתילן, שהם חומרי הגלם לתעשיית הפלסטיק שהחברה מייצרת ומוכרת, לבין הנפטא, שהוא חומר הגלם לייצורם. ירידה זו גרעה 7 מיליון דולר מה-EBITDA של כאול ברבעון החולף בהשוואה למקביל ב-2018.

הירידה של 28% במרווח הפוליפרופילן נבעה מעודף היצע בעולם בעקבות הקמת מתקני ייצור חדשים במזרח אסיה וייבוא פוליפרופילן לאירופה. הירידה של 18% במרווח הפוליאתילן ברבעון הרביעי של 2019 בהשוואה למקביל ב-2018 נבעה מעודף היצע והתגברות ייצור הפוליאתילן על בסיס אתילן שמיובא לאירופה מארה"ב - שם הוא מיוצר בעלות נמוכה משמעותית מעלות הייצור של כאול, כתוצאה משימוש בגז טבעי מפצלי שמן. ההרעה בסביבה התחרותית אחראית ככל הנראה גם לירידה הכמותית במכירותיה של כאול, שגרעה עוד 6 מיליון דולר מה-EBITDA של החברה ברבעון החולף.

בסון ציין שבשבועות האחרונים חלה פתיחת מרווחים בשוק הפולימרים בשל הקריסה במחיר הנפט והירידה בהיצע בשוק העולמי. לדברי ברנשטיין, מרווח הפוליפרופילן עלה ב-32% בשבועות האחרונים ל-739 דולר אתמול; ומרווח הפוליאתילן עלה ב-44% לרמה של 720 דולר אתמול.

עסקי הארומטים של בזן, שמרוכזים בחברה הבת גדיב, חוו גם הרעה משמעותית ועברו ל-EBITDA שלילי של 2 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2019, בהשוואה ל-EBITDA חיובי של 6 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2018. עסקי הארומטים של החברה מייצרים חומרי ביניים תעשייתיים כמו בנזן (לתעשיית הקלקר ולוחות פוליקרבונט), טולואן (לייצור פוליאוריטן לתעשיית קצף לבידוד) ופראקסילן (חומר ביניים לייצור פוליאסטר לתעשיית הביגוד ולתעשיית ניפוח בקבוקי פלסטיק).

המעבר להפסד של גדיב ברבעון החולף נבע בעיקר מירידה של 50% בתפוקה, כתוצאה מפעולות אחזקה מתוכננות שבוצעו ברבעון הרביעי של 2019; וכן בשל גידול בהיצע הפראקסילן, שהוא המוצר המרכזי של גדיב, כתוצאה מהקמת מתקני ייצור חדשים במזרח אסיה, בערב הסעודית ובארה"ב.

בזן סיימה את הרבעון הרביעי של 2019 באיזון על פי כללי החשבונאות, בדומה לרבעון המקביל ב-2018. שורת הרווח הנקי הושפעה לרעה מהפרשה של 12 מיליון דולר לירידת פרויקט להגדלת כושר ייצור הפוליפרופילן בחברה הבת כרמל אולפינים, באמצעות התקנת מתקן מסוג ספליטר (מפצל) בשל שינוי באומדן כלכליות הפרויקט.

שורת הרווח הנקי הושפעה לטובה מרישום הכנסה חד פעמית של 16 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2019, כתוצאה משינוי בתנאי הלוואה שקיבלה החברה מקבוצת בנקים - שעיקריו הם הפחתת הריבית שהיא משלמת בעקבות הירידה בסיכון הפיננסי של החברה, ופרישה ארוכה יותר של לוח הסילוקין. על פי כללי IFRS 9, על בזן להכיר בהכנסה חד פעמית בשל השינוי המהותי בתנאי ההלוואה.

עלות שכרו של המנכ"ל שלומי בסון הסתכמה ב-1.7 מיליון שקל ב-2019; ושל היו"ר עובדיה עלי ב-1.9 מיליון שקל.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker