עלייה של 30% באשראי שהעניקו חברות כרטיסי האשראי לצרכנים

הגידול בהיקף הפעילות ובאשראי הצרכני סייעו לחברות לקזז השפעות שליליות של ירידה בעמלות סליקה והנפקה ולהציג רווח מצרפי של 575 מיליון שקל, המהווה עלייה של 23% כאל, היחידה שלא תופרד מהבנק, ממשיכה לגבות מלקוחותיה ריבית דו־ספרתית

מיכאל רוכוורגר
כרטיסי אשראי
כרטיסי אשראיצילום: בלומברג
מיכאל רוכוורגר

שלוש חברות כרטיסי האשראי בישראל נהנו מתוצאות חיוביות בתשעת החודשים הראשונים של 2016 - הן מעלייה בשימוש בכרטיסי אשראי, והן מעלייה בהכנסות וברווח הנקי. התשואה להון (היחס בין הרווח הנקי להון העצמי) שרשמו שלוש החברות היתה בשיעור דו־ספרתי.

ישראכרט ולאומי קארד פירסמו אתמול את תוצאותיהן הכספיות לרבעון השלישי, ובכך הצטרפו לכאל, שתוצאותיה פורסמו ביום ראשון. מהדו"חות עולה כי התוצאות הנאות הושגו בזכות גידול בפעילות, ובעיקר מעלייה במתן האשראי הצרכני ללקוחות פרטיים, שהוא רווחי יותר מסוגי אשראי אחרים - ולמרות העלייה בהפרשה להפסדי אשראי והירידה בעמלות במגזרי הסליקה וההנפקה.

שלוש החברות הציגו רווח מצרפי ומנוטרל אירועים חד-פעמיים (כמו הכנסות כאל ממכירת מניות ויזה אירופה, או הפרשה של כאל בגין סיום פרשת סליקת אתרי פורנו), של 575 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של השנה - צמיחה של 23% לעומת התקופה המקבילה ב-2015. היקף השימוש בכרטיסי אשראי עלה בכ-9% בינואר־ספטמבר ל-211 מיליארד שקל, וההכנסות עלו ב-17% לכ-3.7 מיליארד שקל.

תחום האשראי הצרכני ללקוחות פרטיים המשיך להיות מנוע הצמיחה העיקרי של חברות האשראי, ונכון לסוף ספטמבר 2016 היקף האשראי הצרכני של שלוש החברות הסתכם ב–9.67 מיליארד שקל. מדובר אמנם בצמיחה של כ-29% בתוך 12 חודשים, אך שוק זה נשלט עדיין בידי הבנקים, המחזיקים ביותר מ-90% ממנו.

הריבית הממוצעת שגבו שלוש החברות בגין אשראי צרכני הסתכמה ב-8.5%, לעומת 8.7% בסוף יוני 2015. מנגד, אם מנטרלים כרבע מהתיק - הכולל הלוואות לרכישת כלי רכב, אשראי שניתן עם ביטחונות ובריביות נמוכות יותר - מדובר בריביות שמגיעות במקרים רבים לשיעור דו־ספרתי.

.
.

ישראכרט עם הרווח הנקי הגבוה בענף

ישראכרט, החברה הגדולה בענף, סיימה את תשעת החודשים הראשונים של 2016 עם הרווח הנקי הגבוה ביותר, 224 מיליון שקל - עלייה קלה של 1% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. את הרבעון השלישי של 2016 חתמה ישראכרט עם תוצאות טובות יותר לעומת הרבעון השני, והציגה בו רווח נקי של 86 מיליון שקל - עלייה של 16% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

החברה, ש-99% ממנה מוחזקים בידי בנק הפועלים, מייצרת רווח שנתי שמוערך ב-300 מיליון שקל. בנק הפועלים ישאף למצוא לה קונה לפי שווי הגבוה יותר מהונה העצמי, שהיה בסוף ספטמבר כ–3 מיליארד שקל. בבנק ינסו לפצות על אובדן תרומה משמעותית לרווח שמגיעה מישראכרט - 8%–10% מהרווח הכולל השנתי של הבנק.

דורון ספיר, מנכ"ל כאל
דורון ספיר, מנכ"ל כאלצילום: עופר וקנין

ישראכרט רשמה בתוך שנה גידול של 48% בתיק האשראי הצרכני, שעליו היא גובה ריבית של כ-8.1%, והיקפו בסוף ספטמבר היה 2.1 מיליארד שקל. תיק האשראי הצרכני תרם לעלייה של כ–38% בהכנסות ממימון בינואר־ספטמבר 2016 ל-172 מיליון שקל - אך הביא גם לקפיצה של 186% בהוצאות להפסדי אשראי ל-60 מיליון שקל.

גם בנק לאומי, המחזיק ב-80% מלאומי קארד (20% הנותרים מוחזקים בידי קבוצת עזריאלי) צפוי להיפגע ממכירת החברה, אך בשל הבדלים בהיקף הלקוחות וברווחיות, הפגיעה תהיה קשה פחות מזו שתיגרם לבנק הפועלים.

רון וקסלר
רון וקסלר צילום: סיון פרג'

לאומי קארד הציגה שיפור עקבי ברבעון השלישי, ללא תנודות חדות בפעילות הליבה של הנפקה וסליקה, והמשך גידול בתיק האשראי הצרכני. כך, החברה סיימה את תשעת החודשים הראשונים של 2016 עם רווח נקי של 148 מיליון שקל - עלייה של 4% לעומת התקופה המקבילה ב-2015.

לאומי קארד ממשיכה להוביל את הענף בתחום האשראי ללקוחות פרטיים, שהסתכם נכון לסוף ספטמבר בכ-4.17 מיליארד שקל - צמיחה של 18% ב-12 החודשים האחרונים. שיעור הגידול של לאומי קארד מתון יותר מזה של ישראכרט וכאל, ונובע מהחלטה אסטרטגית לגדול בתיק זה בצורה שמרנית ולהעניק אשראי בהיקפים גדולים, אך ללקוחות בסיכון נמוך. כך, כ-30% מהתיק הוא אשראי לרכישת כלי רכב, דבר שמוריד את הריבית הממוצעת שהחברה גובה ל-6.3% (כ-8% בנטרול כלי רכב).

רון פאינרו
מנכ"ל לאומי קארד, רון פאינרוצילום: בני גמזו

הריבית הנמוכה פגעה מעט בהכנסות ממימון של לאומי קארד, שהיו 138 מיליון שקל בינואר-ספטמבר - עלייה של 7% לעומת התקופה המקבילה. מצד שני, לאומי קארד הציגה את תיק האשראי הסולידי בענף, ורשמה את ההוצאות להפסדי אשראי הנמוכות בענף בתשעת החודשים הראשונים של השנה - 24 מיליון שקל.

כאל, ממשיכה להיות החברה הבולטת בענף בגביית הריבית הממוצעת הגבוהה ביותר מלקוחותיה הפרטיים - 11%. כך, תיק האשראי הצרכני של כאל גדל בין ספטמבר 2015 לספטמבר 2016 בכ-33% ל-3.4 מיליארד שקל, וסייע לה ליהנות מצמיחה של 24% בהכנסות ריבית נטו בתשעת החודשים הראשונים של השנה, ל-265 מיליון שקל - כ-20% מסך ההכנסות של החברה.

הגידול בהיקף הפעילות באשראי צרכני אמנם הוביל את כאל לעלייה של כ-160% בהוצאות להפסדי אשראי בינואר־ספטמבר, אך סייע לה להציג רווח נקי מנוטרל של 153 מיליון שקל - עלייה של 32% לעומת התקופה המקבילה. הרווח של כאל גדל בכ-20 מיליון שקל לאחר שרכשה בשנה שעברה 49% נוספים של דיינרס ישראל מידי שותפתה המדממת דאז, אלון רבוע כחול.

למה כאל ודיסקונט קיבלו סוכריה?

הדו"חות של חברות כרטיסי האשראי מתפרסמים זמן קצר לפני אישורו בכנסת של החוק להגברת התחרות במערכת הבנקאות, בגרסתו הסופית המבוססת על המלצות ועדת שטרום. אחד הסעיפים העיקריים בחוק קובע כי חברות כרטיסי האשראי ישראכרט ולאומי קארד יופרדו מהבנקים המחזיקים בהם (הפועלים ולאומי, בהתאמה), בתוך שלוש־ארבע שנים מכניסתו לתוקף. כאל, לעומת זאת, תוכל להישאר בשליטת הבנקים דיסקונט (71.8%) והבינלאומי (28.2%), למשך ארבע שנים נוספות לפחות.

בדו"חות אין התייחסות פרטנית של חברות כרטיסי האשראי להשפעה האפשרית של מסקנות ועדת שטרום עליהן. החשש בקרב מנהלי חברות כרטיסי האשראי, הוא מניגודי עניינים שעלולים להיווצר בתקופת הביניים - מאישור החוק ועד יישומו - בין הבנקים לחברות כרטיסי האשראי שמיועדות למכירה. הבנקים אולי ייאלצו לבחור בין התועלת הכלכלית לבנק, לבין זו של חברת כרטיסי האשראי. סיכון נוסף הוא למהלך מצד הבנקים שיותיר את חברות כרטיסי האשראי מוחלשות ביום שאחרי ההפרדה.

ההערכה בענף היא כי לאחר הפרדתן של חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, פעילות האשראי הצרכני שלהן תגדל ותהווה תחרות לבנקים. ואולם יש חשש מעליית הריביות שייגבו חברות כרטיסי האשראי מאנשים פרטיים - מכיוון שהחברות המופרדות יצטרכו לגייס מקורות מימון יקרים יותר והבעלים החדשים שלהן ישאפו להחזיר את ההשקעה. זאת, בניגוד לכוונות של חברי ועדת שטרום, שנראה כי המטרה העיקרית שלה כעת היא החלשת הבנקים הגדולים באמצעות מתן אלטרנטיבה לצרכני האשראי.

בנוסף, עדיין לא ברור מדוע כאל, הגובה מלקוחותיה ריבית דו־ספרתית - ודיסקונט, הסובל מחוסר יעילות תפעולית קשה - קיבלו "סוכריה" מהמפקחת על הבנקים, חדוה בר, ומנגידת בנק ישראל, קרנית פלוג. השתיים החליטו לתת לדיסקונט להמשיך להחזיק בשליטה בכאל (התורמת כ-15% לרווח השנתי של דיסקונט), ולא להכניס לה שותף פיננסי שיחזיק 20%–25%, כפי שהוצע בוועדה.

נראה כי בטווח הקצר לפחות, כאל ודיסקונט ייהנו מהמלצות ועדת שטרום, שכן נתח השוק של כאל צפוי לגדול על חשבון ישראכרט ולאומי קארד - והחברה גם תוכל ליהנות מנגישות למקורות מימון בנקאיים זולים יותר מחלופות אחרות, כמו שוק ההון.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker