ברן: הפסד של 10 מיליון שקל ברבעון; הפסד של 112 מיליון שקל מאז 2013

ברן סבלה ברבעון מירידה בהכנסות בישראל, כתוצאה מהתחרות העזה בתחום ושינויים רגולטורים שעיכבו פרויקטים של בינוי ותשתיות ■ הכנסותיה של ברן ישראל נחתכו ברבעון ב-29.5% ל-44 מיליון שקל

ערן אזרן

השנתיים האחרונות לא היו פשוטות לברן. חברת ההנדסה התשתיות, שבשליטת אלכסנדר נסיס ומאיר דור, נאלצה להתמודד עם הפסדים עמוקים כתוצאה מקריסת מיזם הרכב החשמלי בטר פלייס, הפסדים בחטיבה הבינלאומית המדממת, עזיבתם של המנכ"ל נחמן צבר ומנכ"ל ברן ישראל דן שנבך - וביטול פרויקט חשמול המסילה מצד רכבת ישראל.

למרות המאמצים הרבים שהושקעו בדו"חות במטרה לשכנע את המשקיעים שברן עומדת בפתחו של מפנה, תוצאותיה הכספיות של ברן מלמדות שהחברה טרם צלחה את המשבר העסקי שבו היא נתונה. מיעוט של פרויקטים בישראל כתוצאה מהתחרות העזה בתחום ושינויים רגולטורים שעיכבו פרויקטים של בינוי ותשתיות, הפיל את הכנסותיה של ברן ברבעון השלישי בכ-11.6% ל-114 מיליון שקל. החברה הציגה הפסד בשני מגזרי הפעילות שלה – ברן ישראל וברן אינטרנשיונאל.

קבוצת ברן, שמנייתה צנחה בכ-50% מתחילת השנה, עוסקת במתן שירותים ופתרונות הנדסיים ומבצעת פרויקטים לתשתיות תקשורת, תחבורה, אנרגיה ופיתוח; וכן בטיפול והולכת מים בישראל ובחו"ל. הקבוצה - שנסחרת לפי שווי שוק של כ-97 מיליון שקל - שולטת ביותר מ-60 חברות, הפועלות בכ-25 מדינות וב-5 יבשות; ומעסיקה כ-1,100 עובדים.

עיקר הפגיעה בתוצאותיה הרבעוניות של ברן הגיעה מהפעילות בישראל. הכנסותיה של ברן ישראל נחתכו ברבעון ב-29.5% ל-44 מיליון שקל. הפעילות הניבה לחברה הפסד תפעולי של 640 אלף שקל. עיקר הירידה קשור לשלושה ענפים מרכזיים שבהם פועלת ברן, ושבהם חלה האטה על רקע הסדרה רגולטורית (רפורמות בענף התקשורת, ועדת "ששינסקי 2" בכיל, ואי הסדרת ענף הגז). השינויים הרגולטוריים מקשים על ברן לקבל פרויקטים חדשים.

מאיר דור, יו"ר ברן
מאיר דור, יו"ר ברןצילום: אייל טואג

למרות הירידה בפעילות בישראל, ברן הדגישה שבסוף הרבעון השני וברבעון השלישי יצאו לדרך פרויקטים משמעותיים, שהשפעתם על הדו"חות עדיין חלקית. יתרה מזו, בברן ציינו כי התקדמות ההליכים הרגולטוריים הם "פתח לאופטימיות ליכולת החזרה להיקפי הפעילות הקודמים מהעבר". כחלק מהניסיון לאושש את פעילותה בישראל, ברן מסרה כי היא מתמקדת בהשגת פרויקטים לטווח הקצר, אך זאת בסביבה מאתגרת הכוללת מתמודדים רבים במכרזים ועבודות.

לצד הקיטון בפעילות בישראל, הכנסותיה של החטיבה הבינלאומית בברן ירדו ברבעון בכ-2.8% ל-68 מיליון שקל. פעילות החטיבה הניבה רווח של 421 אלף שקל – שיפור ביחס להפסד של 4.5 מיליון ברבעון המקביל. לפי ברן, ההכנסות הבולטות ברבעון הגיעו מפרויקטים בתחום התקשורת, אנרגיה חלופית, בינוי ותעשיה בדרום אמריקה, אירופה, ואסיה. במהלך הרבעון הודיעה ברן על סגירת הפעילות המדממת בשווייץ. במקביל, החברה מתכוונת להעמיק את פעילותה ברוסיה.

הירידה בהכנסות הפילה גם את הרווח הגולמי הרבעוני של ברן בכ-17.8% ל-13.4 מיליון שקל. הרווחיות הגולמית (רווח גולמי כשיעור מההכנסות) ירד לכ-12%, בהשוואה לרווחיות גולמית של 16% ו-15% בשני הרבעונים הקודמים. קיטון בהוצאות התפעוליות – כחלק מתהליך ההתייעלות שמיושם בחברה – איפשר לברן למתן את עומק ההפסד התפעולי, שהסתכם בכ-5.5 מיליון שקל; וזאת, בהשוואה לרווח תפעולי של כ-17 מיליון שקל ברבעון המקביל.

ברן מציינת בדוחותיה כי הרבעון השלישי של 2015 מסתמן ככל הנראה כתחילתו של שינוי במגמת ההיחלשות העסקית, שאפיינה את הרבעונים האחרונים. לטענת החברה, הזדמנויות חדשות החלו להבשיל לפרויקטים, בצד התמקדות והתייעלות. בין היתר ברן חתמה באחרונה על הסכם בתחום ההשקיה באפריקה בהיקף של 90 מיליון דולר; עסקה של 50 מיליון שקל עבור פרויקט שיקום באחד ממתקני חברה ישראלית; ופרויקט מים אסטרטגי במערב אפריקה בהיקף של 160 מיליון יורו.

בשורה התחתונה, ברן מסיימת עוד רבעון לא פשוט עם הפסד המיוחס לבעלי המניות של 9.7 מיליון שקל, בהשוואה להפסד של 5 מיליון שקל ברבעון המקביל. מאז 2013 הפסידה החברה כ-112 מיליון שקל. ההפסד שחק את הונה העצמי של ברן ל-101 מיליון שקל, בהשוואה לכ-150 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2014. החברה ייצרה ברבעון גירעון של 31.7 מיליון שקל בתזרים מפעילות שוטפת.

מניית ברן בשנה האחרונה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker