יותר מבשוק האפור: הריביות הגבוהות של חברות כרטיסי האשראי

תחום האשראי הצרכני גדל ב-25% - וממשיך להיות מנוע הצמיחה העיקרי של החברות ■ לאומי קארד, שפירסמה אתמול דו"חות טובים לרבעון, מובילה את הצמיחה בתחום עם רווח נקי של 52 מיליון שקל

מיכאל רוכוורגר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

חברת כרטיסי האשראי לאומי קארד, שבשליטת בנק לאומי (80%) וקבוצת עזריאלי (20%), נעלה אתמול את עונת הדו"חות של חברות כרטיסי האשראי, הנמצאות בשליטת הבנקים — לאחר שישראכרט, שבבעלות בנק הפועלים, וויזה כאל, המוחזקת על ידי בנק דיסקונט והבינלאומי, פירסמו אף הן את דו"חותיהן לרבעון השלישי.

הדו"חות מתפרסמים בתקופה סוערת בענף כרטיסי האשראי: מלבד הגזרות הרגולטוריות המוטלות על החברות ופוגעות בהכנסותיהן, לפחות שתיים מהחברות הגדולות — ישראכרט ולאומי קארד צפויות לעבור בעלות בשנים הקרובות, וייתכן שייהפכו לחברות ציבוריות שנסחרות בבורסה. זאת, בעקבות המהלכים שמקדמים המפקחת על הבנקים, ד"ר חדווה בר, והוועדה להגברת התחרות בתחום אשראי הצרכני, בראשות דרור שטרום.

שלוש החברות סיימו את הרבעון השלישי עם רווח נקי מצטבר של 160 מיליון שקל — בדומה לרבעון המקביל ב–2014. הרווחים של כל אחת מהן הושפעו גם מגורמים חד־פעמיים, כמו עיתוי מבצע צוק איתן בעזה, חגי תשרי, וכן אירועים ספציפיים, כמו רווח ממכירת מניות מאסטרקארד על ידי ישראכרט, השפעה לרעה של רישום חשבונאי של החזקה בדיינרס על ידי כאל, או הוצאות שכר גבוהות מהרגיל בלאומי קארד בעקבות הסכם קיבוצי שנחתם עם העובדים.

בסך הכל, בזכות גידול בהיקף הפעילות — שתורגם לעלייה במחזור השימוש בכרטיסים המונפקים על ידי חברות כרטיסי האשראי לצד המשך גידול בהיקף הפעילות בתחום האשראי הצרכני החוץ־בנקאי שהוא רווחי יותר — החברות הצליחו לקזז את ההשפעות השליליות של ירידה בעמלת סליקה צולבת ובעמלות נוספות ושמרו על רווחיות ברבעון השלישי דומה לזו שברבעון המקביל. את תשעת החודשים הראשונים של השנה סיימו החברות עם רווח מצטבר של 460 מיליון שקל — ירידה של כ–6.3% לעומת התקופה המקבילה.

חגי הלר
חגי הלרצילום: רפי דלויה

לדברי בכירים בחברות כרטיסי האשראי, "אנחנו עובדים באינטנסיביות רבה כדי לשמור לפחות על הקיים".

הריבית הדרקונית הגדילה את הרווחיות

לאומי קארד, המנוהלת על ידי חגי הלר, סיימה את הרבעון השלישי עם רווח נקי של 52 מיליון שקל — השני בגודלו בענף, אחרי ישראכרט — בדומה לרבעון המקביל ב–2014. הכנסות החברה מעסקות בכרטיסי אשראי הסתכמו ב–275 מיליון שקל — גידול של 6.2% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

לעומת זאת, התוצאות של לאומי קארד הושפעו לרעה מגידול בהוצאות (בעיקר תפעול) שהסתכמו ברבעון השלישי ב-203 מיליון שקל — עלייה של כ–8.6% לעומת הרבעון המקביל ב–2014. הרווח הנקי של לאומי קארד מגלם תשואה להון (יחס בין רווח נקי להון עצמי) של 12% במונחים שנתיים, לעומת 14.6% בתקופה המקבילה.

ההון העצמי של לאומי קארד הגיע בסוף ספטמבר ל–1.62 מיליארד שקל, בעוד ששוויה הכלכלי מוערך ב–3 מיליארד שקל, כך שאם בנק לאומי ימצא קונה ללאומי קארד לפי שווי זה, הוא יוכל ליהנות מרווח נאה שיגדיל את הונו בטווח הנראה לעין.

הוצאות החברה בינואר־ספטמבר, שכללו גם הוצאות שכר בגין ההסכם הקיבוצי שנחתם עם העובדים, הסתכמו ב–588 מיליון שקל — עלייה של 7.7% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בהתאם לכך, הרווח הנקי בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכם ב–142 מיליון שקל — ירידה של 8.4% לעומת התקופה המקבילה.

מחזור השימוש בכרטיסי אשראי של לאומי קארד הסתכם ברבעון השלישי ב–17.7 מיליארד שקל — גידול של 8.2% לעומת הרבעון המקביל ב–2014. בינואר־ספטמבר הסתכם מחזור השימוש בכרטיסי אשראי של לאומי קארד בכ–50.3 מיליארד שקל — גידול של כ–5.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

לאומי קארד ממשיכה להוביל מבין חברות כרטיסי האשראי את תחום מתן האשראי הצרכני החוץ־בנקאי ללקוחות פרטיים, המוערך כיום ב–7.5 מיליארד שקל — עלייה של כ–25% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. היקף תיק האשראי הצרכני של לאומי קארד היה נכון לסוף ספטמבר כ–3.54 מיליארד שקל — עלייה של כ–12% מתחילת השנה. הריבית הממוצעת שגבתה לאומי קארד על אשראי זה — שנחשב לרווחי יותר וניתן לרוב ללא ביטחונות — היתה כ–6.3%.

עם זאת, אם מנטרלים מסכום זה אשראי בסך 1.18 מיליארד שקל שלאומי קארד נותנת עבור רכישת כלי רכב המשמשים ביטחונות, ובשל כך הריביות הנגבות מהלוואות מסוג זה נמוכות יותר (פריים בתוספת 0.5%), יוצא כי עבור תיק אשראי צרכני של כ–2.35 מיליארד שקל גובה לאומי קארד ריבית משוקללת של 8.8%.

אם עושים חישוב דומה לגבי ישראכרט, עולה כי היא גובה ריבית דומה — 8.8% — בעוד שכאל גובה מלקוחותיה החוץ־בנקאיים ריבית דרקונית של 13.1%, בנטרול אשראי לכלי רכב. כך, אם כאל היתה גובה ריבית דומה לזו של לאומי קארד וישראכרט, הרווחיות שלה היתה קטנה בכ–100 מיליון שקל. מדובר בריביות גבוהות משמעותית מ–7.67% — הריבית המותרת לגבייה באשראי חוץ־בנקאי שלא על ידי חברות כרטיסי אשראי, אך שיעור זה צפוי לעלות.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker