המגזר הצומח של ישראכרט: הלוואות ללקוחות פרטיים

ישראכרט סיימה את הרבעון השלישי עם רווח נקי של 66 מיליון שקל בדומה לרבעון המקביל ■ מחזור העסקות בכרטיסי אשראי: 
28.2 מיליארד שקל - עלייה של 7.6% לעומת הרבעון המקביל ■ ישראכרט: "לשורת פיגועי הטרור עלולה להיות השפעה על הצריכה"

מיכאל רוכוורגר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

ישראכרט, חברת כרטיסי האשראי הגדולה בענף, הנמצאת בבעלות בנק הפועלים, פתחה אתמול את עונת הדו"חות של חברות כרטיסי האשראי לרבעון השלישי של 2015. אלה מתפרסמים כמה שבועות לפני פרסום דו"ח ביניים של ועדת שטרום, שאמורה לטפל בהגדלת התחרות בתחום האשראי הצרכני. אחת המסקנות הבולטות שלה אמורה להיות הפרדה של חברות כרטיסי אשראי משני הבנקים הגדולים — הפועלים ולאומי.

ישראכרט פירסמה תוצאות פושרות לרבעון השלישי של 2015 שבו הציגה רווח נקי של 66 מיליון שקל — רווח הדומה לזה שהציגה ברבעון המקביל ב–2014, ונמוך ב–17.5% לעומת הרווח הנקי ברבעון השני של 2015.

הרווח ברבעון השלישי כולל השפעות חד־פעמיות מול התקופה המקבילה — כמו מלחמת צוק איתן — ועיתוי שונה של חגי פסח וסוכות. צוק איתן, ביולי־אוגוסט 2014, השפיע לרעה על התוצאות אך בספטמבר 2014 חל גידול בהעסקות שחיפה על החולשה בחודשי המלחמה. הרווח הושפע לרעה מגידול של 11.1% בהוצאות (לא כולל תשלומים לבנקים) שהסתכמו ב–220 מיליון שקל. מדובר בעיקר בגידול בהוצאות התפעול, המכירה והשיווק עקב גידול בתחרות והצורך בשימור וגיוס לקוחות חדשים.

התוצאות הושפעו לרעה מירידה ניכרת ברווח הנקי במגזר הסליקה שהסתכם ב–4 מיליון שקל לעומת 11 מיליון שקל ברבעון המקביל — נסיגה שנבעה מירידה בעמלה הצולבת. הרווח ממגזר ההנפקה של הכרטיסים שמר על יציבות והסתכם ב–38 מיליון שקל.

המגזר הצומח ביותר בישראכרט (וגם בחברות כרטיסי אשראי אחרות) הוא מתן אשראי צרכני חוץ־בנקאי, שהיקפו בישראכרט היה בסוף הרבעון השלישי 1.3 מיליארד שקל — גידול של 76% לעומת הרבעון המקביל. עם זאת, תיק האשראי החוץ־בנקאי של ישראכרט עדיין קטן, ומהווה כשליש מהתיק של לאומי קארד.

רונן שטיין, מנכ"ל ישראכרט
רונן שטיין, מנכ"ל ישראכרטצילום: סיוון פרג'

הגידול בתיק האשראי הצרכני תורגם לכך שמגזר המימון סיים את הרבעון השלישי עם רווח נקי של 21 מיליון שקל — עלייה של 91% לעומת הרבעון המקביל ב-2014. הרווחיות הגבוהה באשראי הצרכני שבו סכום ההלוואה המוצעת הוא 15–20 אלף שקל, נובעת מהריביות הגבוהות שגובות חברות כרטיסי אשראי עבור אשראי שאמנם מפוזר — אך ניתן ללא ביטחונות. כך, ישראכרט גבתה במגזר זה ריבית של כ–8% בעוד שויזה כאל, למשל, גבתה נכון לסוף יוני ריבית של 10.7%.

מחזור העסקות בכרטיסי אשראי המונפקים הסתכם ב–28.2 מיליארד שקל — עלייה של 7.6% לעומת הרבעון המקביל. עלייה זו יכולה להיות מוסברת באמצעות נתוני צריכה פרטית חיובית או קיטון שימוש באמצעי המזומן. נכון לסוף ספטמבר 2015 היו לישראכרט כ–4 מיליון כרטיסי אשראי — עלייה של 11.1% לעומת סוף ספטמבר 2014.

הרווח הנקי בתשעת החודשים הראשונים של 2015 הסתכם ב–202 מיליון שקל — ירידה של 7.8% לעומת התקופה המקבילה. התשואה להון היתה 12% נכון לסוף ספטמבר 2015, לעומת 14.8% בסוף ספטמבר 2014. מדובר ברווח נקי בקצב שנתי של כ–270 מיליון שקל, כשבענף חברות כרטיסי אשראי מעריכים את שוויין לפי מכפילי רווח של 10–13.

הרווח הנקי ירד בין השאר בשל העובדה כי ברבעון הראשון של 2014 היה לישראכרט רווח חד־פעמי של 9 מיליון שקל ממכירת מניות של חברת מאסטרקארד. כמו כן, התוצאות הושפעו מכך שברבעון השני של 2015 היתה צמיחה אפסית, וכן בשל גידול של 8.6% לעומת התקופה המקבילה בהוצאות (לפני תשלומים לבנקים) שהסתכמו ב–621 מיליון שקל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker