כמה מרוויחה קופיקס מכל כוס קפה שהיא מוכרת ב-5 שקלים?

בתי הקפה של הרשת מכרו ב–36 מיליון שקל, וייצרו רווח של 2 מיליון שקל ברבעון השני. קופיקס הפסידה 28 מיליון שקל בעקבות הפרשה של 29 מיליון שקל בגין עלות הרישום למסחר

יורם גביזון
יורם גביזון

הוצאה של 29 מיליון שקל על רישום למסחר בבורסה של מניותיה העבירה את רשת קופיקס להפסד של 28 מיליון שקל ברבעון השני של 2015. הכנסותיה של קופיקס, שבשליטת אבי כץ ובתו חגית שינובר, צמחו ב–116% לעומת הרבעון המקביל ב–2014 והסתכמו ב–27 מיליון שקל. קצב הצמיחה ברבעון השני של השנה בהשוואה לרבעון הראשון הגיע ל–8.8%.

הכנסותיה של קופיקס נובעים מארבעה מקורות: מכירת מוצרים לסניפים, דמי ניהול חודשיים מהזכיינים שמפעילים את הסניפים, מכירת זיכיונות ומכירות במרכולים של הרשת סופרקופיקס. קופיקס הפעילה 78 סניפים של בתי קפה, לעומת 20 סניפי בתי קפה בסוף הרבעון המקביל ב–2014 ושני סניפי סופרקופיקס נכון לסוף יוני 2015. קופיקס קבעה כיעד להגיע ל–110 סניפים של בתי קפה עד לסוף 2015.

הכנסותיה של קופיקס מבתי קפה, כולל דמי ניהול שהיא מקבלת מזכייניה, צמחו ב–263% ברבעון השני לעומת הרבעון המקביל ב–2014 וב–30% לעומת הרבעון הראשון של 2015 והסתכמו ב–21.7 מיליון שקל. המכירות של קופיקס לצרכן הסופי הסתכמו ב–36 מיליון שקל ברבעון השני, והמכירות של הרשת לזכייניה הסתכמו ברבעון החולף ב–20.6 מיליון שקל — כך שזכייני החברה רשמו רווח גולמי של 42.3% על מכירות מוצרים ב–5 שקלים למוצר.

הכנסותיה של קופיקס מהקמת סניפים ירדו ב–37% ברבעון השני של 2015 בהשוואה לרבעון המקביל וב–50% ביחס לרבעון הראשון של 2015 והגיעו ל–4.1 מיליון שקל. הירידה נובעת משינוי מודל המכירה של הזיכיונות, כך שחלק מהסניפים מוקמים עצמאית בידי הזכיינים. הכנסותיה של סופרקופיקס, שמפעילה שני מרכולים בתל אביב, הסתכמו ב–1.2 מיליון שקל ברבעון השני של 2015. הרווח הגולמי של קופיקס גדל ב–89% ברבעון החולף לעומת הרבעון המקביל ב–2014 והסתכם ב–4.6 מיליון שקל, שהם 17.1% מהמחזור, לעומת 19.5% מהמחזור ברבעון המקביל ב–2014 ו–13% מהמחזור ברבעון הראשון של 2015.

אבי כץ בסופר קופיקס
אבי כץ באחד מסניפי סופר-קופיקסצילום: תומר אפלבאום

הרווח הגולמי בתחום בתי הקפה הסתכם ב–3.7 מיליון שקל ברבעון השני של 2015, שהם 17.2% מהמחזור, לעומת רווח גולמי של 1.3 מיליון שקל ברבעון המקביל, שהם 22.6% מהמחזור. שיעור הרווחיות הגולמית ללא דמי ניהול ירד ל–12.9% מהמחזור ברבעון החולף, בהשוואה ל–20.7% מהמחזור ברבעון המקביל. הירידה בשיעור הרווחיות הגולמית נבעה מהמעבר למודל זכיינות, בעוד בתחילת 2014 מרבית הסניפים הופעלו בידי החברה והמכירות בוצעו ישירות לצרכן הסופי. שיעור רווחיות גולמית זה מלמד שמכירה של מוצר ב–5 שקלים לצרכן הסופי הניבה רווח של 2.1 שקלים לזכיין ורווח של 37 אגורות לקופיקס, לא כולל דמי הניהול ששילמו הזכיינים לקופיקס.

הרווח הגולמי מהקמת סניפים ירד ב–45% ברבעון השני של 2015 לעומת הרבעון המקביל ב–2014 וב–32% לעומת הרבעון הראשון של 2015 והסתכם ב–600 אלף שקל. הירידה ברווח הגולמי מהקמת סניפים נבעה מהמעבר החלקי למודל של הקמת סניפים בידי זכיינים, ודחייה בהכרה בהכנסות של 1.1 מיליון שקל על שימוש בזיכיון. הדחייה בהכרה בהכנסות נובעת מהתקן החשבונאי, שמחייב לפרוש את דמי הזיכיון שמקבלת קופיקס מזכייניה על פני אורך חייו של  הזיכיון — חמש שנים.

הדו"חות הכספיים של קופיקס מגלים שהרווח הגולמי של רשת סופרקופיקס, שמתמחה במכירת מוצרים שמחירם 5 שקלים, הגיעה ל–271 אלף שקל, שהם 23% מהמחזור — שיעור רווחיות שגבוה משיעור הרווחיות של רשת רמי לוי.

הרווח התפעולי של קופיקס ברבעון השני של 2015 הגיע ל–1.2 מיליון שקל, שהם 4.6% מהמחזור, לעומת 0.9% מהמחזור ברבעון הראשון של 2015, ואיזון תפעולי ברבעון המקביל ב–2014. הגידול ברווח התפעולי הוא תוצאה של עלייה בהכנסות מהפעלת בתי קפה, כולל דמי ניהול שהחברה גובה מזכייניה, ולמרות הפסד תפעולי של 111 אלף שקל מהפעלת שני סניפים של רשת סופרקופיקס ברבעון השני של 2015. "אלו תוצאות פנטסטיות", אמר אבי כץ, יו"ר קופיקס, "משום שמשמעותן היא שאף על פי שעלות הפעלת המטה של הרשת הועמסה על שני סניפים בלבד, רשת סופרקופיקס הפסידה 111 אלף שקל בלבד — כך שסביר להניח שלאחר שנפתח עוד שלושה סניפים, כפי שמתוכנן, עד סוף 2015 נעבור לרווח".

קופיקס זקפה הפרשה של 28.8 מיליון שקל כעלות הרישום למסחר בבורסה בעקבות רכישת השלד הבורסאי אגרי בידי הרשת באמצעות הקצאת 5 מיליון אופציות לא סחירות שניתנות למימוש למניותיה של קופיקס תמורת 10 אגורות לאופציה, וכן הקצאת אופציות ליועצים חיצוניים כחלק מהעסקה שבה נכנסה קופיקס לשלד בורסאי. חיים אהרון, מנכ"ל קופיקס, מסביר כי אף על פי שמבנה העסקה הוא רכישת קופיקס באמצעות השלד הבורסאי אגרי תמורת הקצאת 90% ממניותיו לבעלי קופיקס, החשבונאות רואה את העסקה כאילו קופיקס רכשה את השלד הבורסאי אגרי לצורך רישומה למסחר בבורסה.

הפער של 20 מיליון שקל בין המחיר ששולם עבור אגרי (שווייה הבורסאי ביום סגירת העסקה) לבין הונה העצמי של אגרי נחשב על ידי החשבונאות כעלות הרישום למסחר, ונזקף מיידית כהוצאה ברבעון השני. קופיקס רשמה גם הוצאה של 8.3 מיליון שקל, שהיא שווי האופציות שהוקצו ליועצים חיצוניים על פי הערכת שווי של גיזה זינגר אבן.

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ