השביתה גרמה לכיל נזק של 112 מיליון דולר ברבעון השני

החברה צופה גידול במכירות וברווחיות של מגזר האשלג כבר במחצית השנייה — כתוצאה מגידול של 10% בתפוקה וקיטון של 10% בעלויות. התועלת הכלכלית שתצמח מההתייעלות תסתכם ב–170 מיליון דולר

יורם גביזון

סיום מוקדם מהצפוי של השביתה והבשלת תהליכי ההתייעלות במגזר הפוספט ודשני הפוספט — איפשרו לכיל (חברת כימיקלים לישראל) להציג עלייה ברווח התפעולי וברווח התפעולי המתואם ברבעון השני של 2015, ולחלק דיווידנד של 53 מיליון דולר. הרווח הנקי של כיל הסתכם ב–75 מיליון דולר ברבעון השני של 2015 — גידול של 10% בהשוואה לרבעון המקביל ב–2014. הרווח הנקי המתואם של כיל ירד ב–7% ברבעון החולף בהשוואה לרבעון המקביל ל–177 מיליון דולר.

הרווח הנקי המתואם מנטרל מהרווח החשבונאי המדווח את נזקי השביתה במפעלי ים המלח ותרכובות ברום ברבעון השני של 2015 בהיקף של 112 מיליון דולר, וכן הפרשה חד־פעמית של 145 מיליון שקל בגין הפסד במשפט על תגמולים על מכירות בתרכובות ברום ברבעון המקביל ב–2014.

הפגנת עובדי כילצילום: אליהו הרשקוביץ

הכנסותיה של כיל ירדו ב–22% ברבעון השני של 2015 לעומת הרבעון המקביל ב–2014 והסתכמו ב–1.2 מיליארד דולר. הירידה בהכנסות נובעת מהשביתה במפעלי ים המלח ובתרכובות ברום, שגרעה 253 מיליון דולר מההכנסות; וכן מכירת נכסים, בעיקר במגזר מוצרי התכלית, והתחזקות הדולר. אלה הפחיתו את ההכנסות ב–100 מיליון דולר וב–127 מיליון דולר בהתאמה. שני נתונים אלו קוזזו בגידול כמותי במכירות במגזר הפוספט ומוצרי התכלית, וכן ברכישת שתי החברות פוסברזיל ופרולקטל, שהוסיפו 122 מיליון דולר, ובהעלאת מחירים, שתרמה 19 מיליון דולר למכירות.

מגזר האשלג, שהוא מרכז הרווח העיקרי של החברה, ספג את מרבית הפגיעה מהשביתה. ההכנסות ירדו ב–48% ברבעון השני של 2015 לעומת הרבעון המקביל ב–2014 ל–201 מיליון דולר, כתוצאה מהשביתה, שהקטינה את כמות האשלג שנמכרה ב–48% ל–650 אלף טונה, וגרעה 179 מיליון דולר מהמכירות. הרווח התפעולי של מגזר האשלג נפל ב–92% ל–11 מיליון דולר ברבעון השני של 2015, כתוצאה מהשבתת מפעלי ים המלח, שהקטינה את הרווח התפעולי ב–93 מיליון דולר.

סטפן בורגס, מנכ"ל כיל, ציין בשיחת ועידה שהחזרה לתפוקה מלאה במפעלי ים המלח היתה מהירה מהצפוי, והיא תוגבר ל–4 מיליון טונה בשנה. הוא העריך שהרווחיות של מגזר האשלג תשתפר במחצית השנייה של 2015, כתוצאה מגידול של 10% בתפוקה וירידה של 10% בעלויות הייצור עקב ירידה במספר העובדים. באחרונה ביקשו עוד 30 איש במפעלי ים המלח לנצל את אופציית הפרישה המוקדמת, וכתוצאה מהגמישות הניהולית הרבה יותר בחברה זו — צפויה עלייה בתפוקה ובפריון. להערכתו, החברה תחזיר לעצמה את מלוא אובדן התפוקה בתוך שלוש שנים בשל עודף כושר ייצור, והעובדה ששיקוע האשלג בבריכות האידוי נמשך בתקופת השביתה. להערכת כיל, הערך הנוכחי הנקי של השביתה, שגרמה לנזק של 250 מיליון דולר, יהיה 170 מיליון דולר.

בניגוד לרבעונים קודמים לא נהנתה כיל מתרומה משמעותית מהחברה הבת קליוולנד, שכורה אשלג ודשן רב מינרלי (פוליסולפט) בשל השבתה של ארבעה שבועות. כיל צופה הרחבת כושר הייצור של המכרה בקליוולנד, וכן גידול במכירות הפוליסולפט.

הרווח מהפוספט הוכפל

הירידה החדה ברווחי מגזר האשלג מותנה כתוצאה מהכפלת רווחי מגזר הפוספט, שעבר כבר בתחילת 2014 את תהליך ההתייעלות המכאיב שעוברים האשלג והברום כיום. מכירות המגזר, שמייצר סלע פוספט ודשנים על בסיס פוספט, צמחו ב–6.5% ברבעון החולף לעומת הרבעון המקביל ב–2014 ל–430 מיליון דולר, כתוצאה מגידול כמותי, שנבע מאיחוד מכירותיה של פוסברזיל (שנרכשה ב–2014 מחברת Vale) — שתרמו מכירות של 65 מיליון דולר, וקוזזו בהשפעה שלילית של שערי חליפין — מה שהפחית את ההכנסות ב–43 מיליון דולר. זאת למרות ירידה בביקושים ברוסיה ובאוקראינה, ותחרות מחירים בשוק הסיני.

המגזר שמאוגד תחת חברת רותם רשם רווח תפעולי של 41 מיליון דולר ברבעון השני של 2015 — כפול מרמתו ברבעון המקביל ב–2014. זאת כתוצאה מהעובדה שהמפעל עובד בראשונה מעל לכושר הייצור המותקן שלו מצד אחד, כשמספר עובדיו ירד ב–9% מצד שני. הרווח התפעולי היה גבוה ב–10 מיליון דולר אלמלא הפרשה לנזקי שריפה שפרצה ביוני 2015 במתקן הייצור הדשן SSP.

המגזר השני שהיה מעורב בשביתה — המוצרים התעשייתיים מבוססי הברום, כמו מעכבי בעירה ותמיסות צלולות לאיזון לחצים בקידוחי נפט וגז — רשם הפסד תפעולי של 15 מיליון דולר ברבעון החולף, בהשוואה להפסד תפעולי של 113 מיליון דולר ברבעון המקביל. הרווח התפעולי המתואם, שמנכה את נזקי השביתה מצד אחד ואת ההפרשה בגין התמלוגים על מוצרי ההמשך מבוססי הברום ברבעון המקביל ב–2014 מצד שני, נותר ברמה של 31 מיליון דולר.

מכירות המגזר ירדו ב–31% ל–247 מיליון דולר ברבעון, כתוצאה מהשביתה, שגרעה 65 מיליון דולר, וחולשה בביקוש של תעשיית האלקטרוניקה למעכבי בעירה, שהקטינה את המכירות ב–33 מיליון דולר. שני גורמים אלו מותנו בהעלאת מחירי הברום האלמנטרי בסין ב–20%. מגזר זה יחזור לרמות הייצור שאיפיינו אותו לפני השביתה רק בסוף הרבעון השלישי.

הרווח התפעולי של מגזר מוצרי התכלית — מלחי מזון על בסיס פוספט ותוספים מתקדמים על בסיס חומצה זרחתית לבנה — ירד ב–27% ברבעון החולף לעומת הרבעון המקביל ב–2014 ל–38 מיליון דולר. המכירות ירדו ב–11% ל–364 מיליון דולר. השחיקה ברווח נבעה מירידה בביקוש למלחי מזון לתעשיית הבשר ברוסיה, ותחרות מחירים גוברת בארה"ב בתחום החומצה הזרחתית, כתוצאה מיבוא סיני, שקוזזה בעלייה בביקוש למונעי ומעכבי שריפות על בסיס פוספט. בתחום זה כיל היא השחקן המוביל בעולם ו"נהנית" ממספר גדול של שריפות יער בארה"ב. השיפור ברווח הנקי המדווח הסתייע בירידה חדה של 73% בהוצאות המימון ל–14 מיליון דולר ברבעון השני של 2015, כתוצאה מרווחים מעסקות גידור על החשיפה השקלית של החברה, שאינן מוכרות בידי החשבונאות כעסקות הגנה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker