סיכום TheMarker

מי המרוויחים ומי המפסידים בין בתי ההשקעות ב-2013

בתי ההשקעות סיכמו את 2013 עם הכנסות של 3.1 מיליארד שקל, ורווח כולל של 333 מיליון שקל ■ פסגות, בית ההשקעות הגדול ביותר, היה גם היעיל ביותר מבחינת היחס בין הרווח התפעולי להכנסות, ומיטב דש, השני בגודלו, לא הצליח להציג תוצאות דומות

אסא ששון
אסא ששון

בפגישה לפני כמה חודשים סיפר לי מנהל בכיר באחד מבתי ההשקעות הגדולים כי המצב בבתי ההשקעות רחוק מלהיות מלבב. "בוא את אסביר לך מה קורה", ניסה להסביר לי. "בעבר מי שהובילו את בתי ההשקעות היו מנהלי ההשקעות. מנהל השיווק היה בא עם גימיק שיווקי לקרן נאמנות, למשל תהליך השלום עשוי להביא לזרימת כספים לחברות יצואניות ישראליות, אז בואו נקים קרן בשם 'מבט לשלום' שתשקיע בחברות ישראליות שמייצאות יותר מ-40% מתוצרתן לחו"ל. מנהל ההשקעות היה בוחן עד כמה ניהול ההשקעות ישים או בקרן כזו ומחליט אם להקים אותה.

"לפני כמה שנים השתנה המצב, וכיום מי שנותנים את הטון בבתי ההשקעות הם מנהלי השיווק. הם חושבים על גימיק שיווקי, כמו התפרצות של רגשי פטריוטיות אחרי מלחמת לבנון השנייה, ומציעים קרן 'כחול לבן', שתשקיע לפחות 70% מהנכסים שלה באג"ח קונצרניות ישראליות. אף שמנהלי ההשקעות טענו כי לא ניתן לייצר תשואות עודפות ממדיניות השקעות שכזו, הקרן הוקמה".

בימים אלו פירסמו בתי ההשקעות את דו"חותיהם הכספיים ל-2013. ההשוואה בין בתי ההשקעות מורכבת שכן יש שונות במבנה בתי ההשקעות. כך, בפסגות בית ההשקעות הגדול בישראל ניתן למצוא את כל שירותי ניהול הכסף תחת קורת גג אחת, ואילו בבתי השקעות אחרים, כמו מגדל שוקי הון, ניהול החיסכון ארוך הטווח יושב בחברה האם מגדל. בנוסף, חלק מבתי ההשקעות הם חברות ציבוריות כך שהם מפרסמים את דו"חותיהם באופן שוטף, ואילו אחרים נמצאים בשליטת חברות ביטוח ועיקרי הדו"חות שלהם מתפרסמים במסגרת דיווחי חברות הביטוח.

סך ההכנסות ב-2013 של בתי ההשקעות היו כ-3.1 מיליארד שקל - עלייה של 4% לעומת 2012. העלייה נובעת בעיקר מהגידול בנכסים (הן בשל גיוסים והן בשל העליות בשוק ההון), אף שהשנה המשיכו דמי הניהול הממוצעים לרדת במגזרים העיקריים, קופות הגמל וקרנות הנאמנות, ושמרו על יציבות בתחום תעודות הסל. הרווח הנקי שלהם הסתכם ב–333 מיליון שקל, כ-10% מההכנסות. סך הנכסים של בתי ההשקעות בסוף 2013 היה 571 מיליארד שקל - עלייה של 31% לעומת 2012.

ה-EBITDA המצטבר של בתי ההשקעות (ללא בתי ההשקעות של חברות הביטוח) היה 746 מיליון שקל (ירידה של 2%) והרווח הנקי לבעלי המניות היה כ-307 מיליון שקל - עלייה של כ–2%.

רמת ההכנסות של בתי ההשקעות שבשליטת חברות הביטוח - מגדל שוקי הון, הראל פיננסים ומנורה מטחים פיננסים - הסתכמה בכ-520 מיליון שקל, ושיעור הנכסים שהם מנהלים היה כ–100 מיליארד שקל, עלייה של 49%. הרווח התפעולי הכולל של חברות אלו היה כ-30 מיליון שקל, והרווח הנקי - כ-26 מיליון שקל, עלייה של 28%. מגדל שוקי הון הוא בית ההשקעות היחיד שהציג הפסד השנה.

קופות גמל וקרנות פנסיה: פגיעה ברווח

הרפורמה בדמי הניהול בקופות הגמל - שהורידה את התקרה מ–2% לרמה מרבית של 1.1% בתחילת 2013 - הביאה לפגיעה בדמי הניהול של בתי ההשקעות מקופות הגמל וקרנות הפנסיה. את הפגיעה המשמעותית ביותר ניתן לראות בחברות הגמל של בתי ההשקעות אקסלנס ומיטב דש. לעומת זאת, פסגות הצליח למתן משמעותית את הפגיעה בהכנסות באמצעות גיוסים ותשואות טובות.

מבחינת רווחיות ספגה אקסלנס ירידה חדה של כ–48% ברווח התפעולי בחברת הגמל, ובמיטב דש הפגיעה היתה כ–30%. פסגות דיווחה על עלייה של כ–11% ברווח התפעולי - בעיקר בשל התייעלות, ירידה בהוצאות השכר וקיטון בהוצאות התפעול המשולמות לבנקים.

השנה גייס בית ההשקעות אלטשולר שחם 5.8 מיליארד שקל מכספי המתחרים בגמל, ואחריו גייס בית ההשקעות ילין לפידות 2.4 מיליארד שקל מהמתחרים. עיקר הכספים יצאו מבית ההשקעות מיטב דש, שאיבד כ–2 מיליארד שקל. ב–2012 איבדו קופות דש סכום דומה.

גם השנה נמשך הניסיון של בתי ההשקעות הקטנים לזנב בחברות הביטוח השולטות בתחום הפנסיה. כך, 98% מחסכונות הפנסיה של הציבור מרוכזים בידי חמישה שחקנים בלבד. בהקשר זה, אפשר לציין את המבצע האגרסיבי שערך מיטב דש בקרן הפנסיה שלו, ובו הציע דמי ניהול אטרקטיביים של 0.19% מהצבירה ושיעור דומה מההפקדות, אולם הקושי שלו לגייס לקוחות לימד על ריכוזיות הענף. קרן הפנסיה של פסגות היתה הצומחת ביותר מבין בתי ההשקעות יחסית לגודלה, והיא הגיעה בסוף 2013 להיקף נכסים של כחצי מיליארד שקל.

קרנות נאמנות: 
גדלו ב-35%

ענף קרנות הנאמנות סבל גם הוא משחיקה של דמי הניהול, שנבעה בעיקר מההפחתה בעמלות ההפצה שהוביל יו"ר רשות ני"ע, שמואל האוזר. מהלך זה כלל הסכמה מטעם איגוד קרנות הנאמנות להפחית את דמי הניהול בקרנות בשיעור ההוזלה של עמלות ההפצה וכן התחייבות שלא להעלות במשך חצי שנה לפחות את דמי הניהול בקרנות. רפורמה זו הטיבה עם הציבור - ההנחה כולה התגלגלה אל הצרכן. בימים אלה ניתן לראות כי לא מעט קרנות נאמנות מתחילות להעלות את דמי הניהול שלהם.

תעשיית הקרנות המשיכה לצמוח ובסוף 2013 הגיעה ל-230 מיליארד שקל, לעומת 171 מיליארד בסוף 2012. החברה הגדולה בענף, מיטב דש, התאוששה מהמיזוג וחזרה לגייס כספים, אולם חשוב לציין כי 56% מנכסי החברה הן קרנות כספיות, שבית ההשקעות בקושי מרוויח עליהן.

ילין לפידות עמד בראש המגייסים עם 7.6 מיליארד שקל. פסגות סיים במקום השני בגיוסי קרנות מסורתיות עם 4.8 מיליארד שקל. מנגד, הראל פיננסים, שמיזג לתוכו בשנה שעברה את הקרנות של כלל פיננסים, סבל כתוצאה מכך מפדיונות כבדים בחלק מהקרנות ואיבד קרוב למיליארד שקל בקרנות מסורתיות. בסיכום 2013 הראל היה הגוף שרווחיותו נשחקה במידה הרבה ביותר מבין מנהלי הקרנות בתעשייה.

תעודות סל: הראל הכפילה את נכסיה

תחום תעודות הסל המשיך לגדול בקצב משמעותי. בסוף 2013 ניהלו חברות תעודות הסל כ–101 מיליארד שקל - גידול של כ–47%. ב–2013 רכשה פסגות תעודות סל את מיטב תעודות סל, לאחר שהמיזוג בין מיטב לדש חייב את החברה הממוזגת למכור את פעילות תעודות הסל.

שלוש החברות הגדולות בענף - קסם, תכלית ופסגות - צמחו בכ–40%. הראל תעודות סל, החברה הרביעית בגודלה, הכפילה את נכסיה. עיקר הגיוסים ב–2013 היו בתחום תעודות הפיקדון, שגייסו כ–10.6 מיליארד שקל - גידול של 82% - וכן בתחום תעודות על מניות בחו"ל, שגייסו כ–9.2 מיליארד שקל - גידול של כ–85%.

מנהל בכיר בבית השקעות מוביל אמר: "הענף הזה נמצא בתחרות אגרסיבית מאוד. יש בתחום ניהול הנכסים של הציבור ריבוי שחקנים - גם בתי ההשקעות וגם חברות הביטוח שפועלות או דרך בתי ההשקעות שלהם או באופן ישיר למשל בגמל. אין ענף אחר במשק הישראלי שכולם מנסים להוריד לו את רמת ההכנסות.

"זה מתחיל בהתערבות מלמעלה של המחוקק (הרפורמה בדמי הניהול) ונמשך בעול רגולטורי של רשות ני"ע, שמעלה את העלויות. בו בזמן רגולטור אחר (הפיקוח על הביטוח) אוסר מכירה של ביטוחי מנהלים הכוללים מקדם קצבה, ובעצם מקבע בור שומן לחברות הביטוח כי לא ניתן לנייד את הלקוחות בביטוחים אלה".

אותו בכיר ניסה להסביר כיצד למרות האתגרים ניתן לראות כי גופים כמו ילין לפידות דווקא הראו צמיחה ברווחיות שלהם: "אלה גופים שהתמקדו בצמיחה אורגנית ושיטתית עם ביצועים יפים ללקוחות ובניית אמון עמם במצבים של שוק עולה ובמצבים של שוק מזדעזע. התנהלות כזאת מביאה לסטיות תקן נמוכות לתוצאות ומגבירה את הביטחון של הלקוח במנהל הכסף שלו. הם לא רצו לרכוש נכסים, אלא העדיפו להשקיע בניהול כסף, חלקם בלי ניגודי עניינים כמו פעילות נוסטרו או חיתום".

מנהל בכיר אחר בתחום אמר: "כיום בתי ההשקעות הגדולים דוגמת פסגות אינם יכולים לפעול כמו הבוטיקים (ילין לפידות). סכום הכסף הגדול שהם מנהלים אינו מאפשר להם להיכנס להשקעה בחברות קטנות ונישתיות. זה מחייב אופן עבודה אחר. כשהמטרה היא שמירה על הערך הריאלי של הכסף של הלקוח בלי לקחת יותר מדי סיכונים ובסביבת ריבית אפס, זהו אתגר לא פשוט בכלל".

לא מצליחות 
לפרוץ קדימה

ענף בתי ההשקעות מעסיק יותר מ–7,000 אנשים, לא כולל יועצי ההשקעות של הבנקים. מאחר שבניגוד לענפים אחרים במשק זהו המשאב העיקרי שלהם, עלויות כוח האדם הופכות למעשה להיות ההוצאה העיקרית שלהם.

היחס בין הכנסות לעובד - המשקף את יעילות העובדים - הגבוה ביותר הוא בבית ההשקעות ילין לפידות. ההכנסה לעובד בו היא כ–1.4 מיליון שקל. אחריו, מבתי ההשקעות שאינן בשליטת חברות הביטוח, נמצא פסגות עם הכנסות של כמיליון שקל לעובד. אם כוללים גם את בתי ההשקעות שבשליטת חברות הביטוח, פסגות יורד למקום הרביעי. את המקום השני תופס הראל פיננסים ואחריו מנורה מבטחים.

בחינה של הרווח התפעולי לעובד מגלה כי ילין לפידות ממשיך להיות במקום הראשון עם רווח תפעולי לעובד של 445 מיליון שקל. במקום השני נמצא פסגות עם רוווח תפעולי לעובד של 396 אלף שקל. את הרווח התפעולי הנמוך לעובד הציג מגדל שוקי הון ולפניו נמצא בית ההשקעות של מנורה מבטחים עם רווח תפעולי לעובד של 39 אלף שקל.

מדד יעילות נוסף הוא בחינת היחס בין הרווח התפעולי ובין ההכנסות, כלומר כמה מההכנסות אכן מתגלגלות לשורת הרווח. במקום הראשון לפי מדד זה נמצא פסגות, אחריו נמצא ילין לפידות ואקסלנס ממוקם במקום השלישי.

בתשובה לשאלה כיצד בתי ההשקעות הנמצאים בשליטת חברות ביטוח אינם מצליחים לפרוץ קדימה ולהיהפך לענקים, הסביר המנהל הבכיר בבית ההשקעות כי: "חברות הביטוח נהנות מתחרות מוגבלת עם דמי ניהול פנטסטיים בתחום ביטוחי המנהלים, לכן הן יכולות להתנהל בצורה פחות יעילה. זה כנראה מחלחל גם לבתי ההשקעות שלהן. השחקן העיקרי שמצליח הוא חברת הראל פיננסים, אבל זה בסיוע של רכישות (כלל פיננסים, א"ש). בגדול רוב בתי ההשקעות האלה אינם רווחיים.בתחום הזה בלי שאתה רזה מאוד ויעיל אין איך להרוויח".

מנוע הצמיחה 
החדש: ביטוח

ב–2014 ימשיכו בתי ההשקעות להתמודד עם השחיקה בדמי הניהול - לאחר שבתחילת השנה ירדה תקרת דמי הניהול בפנסיה בשיעור נוסף של 0.05%, ל–1.05%. כמו כן, המשך התחרות בין הגופים, העלייה במודעות הציבורית לגובה דמי ניהול והקמפיין התקשורתי של משרד האוצר גורמים לחוסכים לדרוש הנחות בדמי הניהול במכשירי החיסכון השונים.

בתי ההשקעות ימשיכו לחפש אחר מוקדים חדשים להכנסות ולרווח. התחום החם ביותר שאליו מכוונים בתי ההשקעות הוא הביטוח. הסנונית הראשונה היא פסגות, שכבר החל לשווק לקהל לקוחותיו ביטוחי חיים וביטוחי משכנתא. אלטשולר שחם פנה לאחרונה למפקח על הביטוח בבקשה לקבלת רישיון מבטח, מהלך שיארך חודשים ארוכים, ומיטב דש נמצא במגעים מתקדמים עם איילון חברה לביטוח בנוגע לשת"פ בין הגופים שיאפשר לו לשווק ביטוחים ללקוחותיו.

תחום נוסף הוא הייעוץ למשכנתאות, שמוביל אקסלנס. בית ההשקעות מעניק ללקוחותיו או בעבור עמלה ייעוץ אובייקטיבי לבחירת מסלול המשכנתא הטוב ביותר עבורו ועבור מצבו הפיננסי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker