ישראכרט מדווחת על האטת קצב הצמיחה ל-5% ושחיקה ברווח הנקי

החברה פירסמה את דו"חותיה הכספיים לרבעון השלישי של השנה ■ הרווח הנקי מסתכם ב-90 מיליון שקל ■ הרווח הנקי בענף הסליקה ירד ב-47% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ■ מנכ"ל ישראכרט דב קוטלר: "השורה התחתונה היא שקצב הצמיחה נמוך יותר מאשר בשנה שעברה, מצד שני הצמיחה היא חיובית"

סיון איזסקו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
סיון איזסקו

חברת ישראכרט פירסמה הבוקר (ג') את דו"חותיה הכספיים לרבעון השלישי של השנה ובהם ניכרת האטה בקצב הצמיחה. ברבעון השלישי של השנה, לקוחות ישראכרט הגדילו את הצריכה באמצעות כרטיסי ישראכרט ב-5% בלבד ביחס לרבעון המקביל אשתקד, וזאת בשעה שחברת כאל דיווחה בשבוע שעבר על צמיחה של 7.5% בשימוש בכרטיסים המונפקים על ידה.

דב קוטלר, מנכ"ל ישראכרט, ציין כי באוקטובר כבר ניכרת עלייה משמעותית יותר בהיקפי הצריכה. ואולם להערכתו קצב הצמיחה ב–2013 אכן יהיה נמוך יותר מזה שנרשם ב–2012. "השורה התחתונה היא שקצב הצמיחה נמוך יותר מאשר בשנה שעברה, מצד שני הצמיחה היא חיובית ולכן אנחנו מסתכלים גם על הצד החיובי".

יש לציין כי הגידול בהיקף הצריכה בכרטיסי אשראי אינו נובע רק מעלייה בהוצאות הצרכנים אלא גם ממעבר לשימוש בכרטיסי אשראי במקום מזומן.

דב קוטלר, מנכ"ל ישראכרטצילום: עופר וקנין

ברבעון השלישי ישראכרט העבירה עמלות לבנקים (כנגזרת מהשימוש שלקוחות הבנקים עשו בכרטיסים האשראי שהבנקים שיווקו והנפיקו ללקוחות) בהיקף של 109 מיליון שקל.

לאחר העברת התשלומים לבנקים, הסתכם הרווח הנקי של ישראכרט ברבעון השלישי ב–90 מיליון שקל. זה כולל רווח של 11 מיליון שקל בגין מכירת מניות מאסטרקארד במהלך הרבעון. זו עלייה של 6% ברווח הנקי ביחס לרבעון המקביל אשתקד, אולם בניטרול הרווח ממכירת המניות, החברה הציגה שחיקה של 7% ברווח הנקי.

השחיקה ברווח נבעה בעיקר במגזר הסליקה, שבו הרווח הנקי ירד ב–47% מ–17 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד ל–9 מיליון שקל ברבעון הנוכחי. הירידה ברווח נרשמה משילוב של ירידה בשיעור של 12% בהכנסות מפעילות הסליקה לצד עלייה בהוצאות התפעול של מגזר זה.

הירידה בהכנסות מבתי עסק בפעילות הסליקה נובעת הן מהפחתת עמלת הסליקה הצולבת, שגררה אחריה ירידה בעמלות הנגבות מבתי עסק, והן כתוצאה מחוק ישראכרט ששבר את המונפול שהיה לחברה בסליקת כרטיסי "ישראכרט מקומי" שהונפקו על ידה.

החברה רשמה גידול של 2.5% בהיקף האשראי שהיא העמידה למחזיקי כרטיסי האשראי שהסתכם בסוף הרבעון השלישי בכ–705 מיליון שקל. בגין אשראי זה גבתה החברה ריבית ממוצעת בשיעור של 8.98%, שהיא ריבית נמוכה משמעותית ביחס לריבית ממוצעת בשיעור של 11.3% שאותה גובה כאל המתחרה מלקוחותיה.

ממשלת ישראל הכריזה בסטפמבר על הקמת צוות שיבחן את הגבלת השימוש במזומן. הצוות, בין היתר, בוחן אפשרות של הנפקת כרטיסי חיוב, ללא עמלות, שיחליף את השימוש במזומן. כרטיס כזה עשוי להוות חלופה לשימוש גם בכרטיסי האשראי, בייחוד עם המדינה תחייב את מערכות הסליקה לגבות מבתי העסק עמלות נמוכות יותר מאלה המקובלות בעת ביצוע עסקה בכרטיסי אשראי. קוטלר התייחס ליוזמה זו ואמר "אני מופתע מהטענה הזו. יש כיום יותר מ–400 אלף כרטיסי דביט־קארד (כרטיס חיוב מיידי מחשבון הלקוח) שהונפקו על ידי ישראכרט והלקוחות משתמשים בהם. זה עובד. התזה שאין בישראל כרטיסי דביט־קארד אינה מדוייקת".

עם זאת יש לציין כי בשונה מהעולם, הרי שבישראל שימוש בכרטיס דביט־קארד מחייב את בית העסק בתשלום עמלה לחברת הסליקה, כאילו שהעסקה בוצעה באשראי ובחיוב מיידי מחשבונו - עובדה שמנטרלת את יתרונות הוזלת העלויות שכרטיסי חיוב עשויים לספק לבית העסק וללקוח.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker