כאל גבתה מלקוחותיה 12% ריבית; הרוויחה 33 מיליון ש' ברבעון

בפעילות מגזר ההנפקה (פעילות מול מחזיקי כרטיסי האשראי) הגדילה החברה את ההכנסות ב-3.6% לכ-116 מיליון שקל

סיון איזסקו
סיון איזסקו

חברת כרטיסי האשראי כאל גבתה מלקוחותיה במהלך הרבעון הראשון של 2013 ריבית ממוצעת בשיעור של 12% וזאת לעומת ריבית ממוצעת בשיעור של 12.2% בשנת 2012. כך עולה מהדו"חות הכספיים ששל כאל שפורסמו הבוקר. במהלך הרבעון היקף האשראי של החברה לציבור נותר ללא שינוי בהיקף של 1.89 מיליארד שקל.

המקור הכספי לאשראי שמעמידה כאל לציבור, הוא בהלוואות שהיא נוטלת מהמערכת הבנקאית. כאל לא חושפת בדו"חות את שיעור הריבית שהיא משלמת לבנקים בגין הלוואות אלו.

עם זאת פער הריבית בין הריבית הנגבית מהלקוחות לבין ריבית בנק ישראל גדל מ-9.82% בשנת 2012 לפער של 10.25% ברבעון הראשון של 2013. כלומר, שיעור הריבית שגובה כאל מלקוחותיה ירד בהתאם להפחתת ריבית בנק ישראל. אולם, בחברת כאל טוענים כי עליית המרווח נובעת משינוי שחל בתמהיל הלווים, כתוצאה מהחלטת החברה להגדיל את משקל פעילות האשראי מול לווים בעלי פרופיל סיכון פיננסי גבוה יותר.

בתוך כך, במהלך הרבעון העמיקה כאל את מאמצי הגבייה, על ידי הגדלת התגמול למשרדי הגבייה עמם החברה עובדת, ובדרך זו הצליחה לגבות חובות בהיקף של 13 מיליון שקל שסווגו בעבר בדו"חות החברה כחובות אבודים. ברבעון הראשון של השנה שיעור ההפרשה להפסדי אשראי היה בשיעור אפסי. בחברה מסבירים את הגידול האפסי בשיעור ההפרשה להפסדי אשראי בהעדר גידול בתיק האשראי.

אחד ההסברים לפערי הריבית הגבוהים הוא היעדר האינפורמציה שבידי כאל אודות הלווים של החברה וזאת נוכח היעדר מערכת דירוג אשראי צרכני בישראל. בימים אלו מקדם המפקח על הבנקים דודו זקן מהלך שיחייב את הבנקים לספק ללקוחות מסמך שיכונה ת.ז. בנקאית אשר יכלול את דירוג האשראי של הלקוח בבנק בו הוא מרכז את הפעילות.

הלקוח יוכל להציג דף זה בבוא לבקש אשראי ממוסדות פיננסיים מתחרים שיכולו באמצעות המסמך לאמוד טוב יותר את איכותו של הלווה ובהתאם לכך לספק לו הצעת אשראי שמתאימה יותר למידותיו, הן במונחי היקף האשראי והן במונחי שיעור הריבית. כיום, בהעדר אינפורמציה, נוטים הגופים הפיננסיים לגבות ריבית במרווח גבוה ממרבית הלווים על מנת לפצות את עצמן על הסיכון שבמתן אשראי ללא אינפורמציה אודות הלווה.

אולם, במקביל יש לציין כי כאל גובה ריבית יקרה לא רק באופן אבסולוטי, אלא גם יקרה ביחסי ליתר חברות כרטיסי האשראי, ישראכרט ולאומי קארד.

כאל חתמה את הרבעון הראשון של השנה ברווח נקי של 33 מיליון שקל, וזאת לעומת רווח של 50 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. עיקר הירידה ברווח נבעה משינוי במדיניות העברת התמלוגים לבעלי המניות בחברה, בנק דיסקונט והבנק הבינלאומי. שינוי הסכמי התמלוגים הגדילו את ההוצאות של כאל בכ-11 מיליון שקל.

כאל הצליחה להגדיל את מגזר הסליקה (פעילות מול בתי העסק) ל-60 מיליון שקל ברבעון, גידול של כ-9% ביחס להכנסות ברבעון המקביל אשתקד. עם זאת, הרווח במגזר זה נשחק מ-17 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד לכ-13 מיליון שקל ברבעון הנוכחי, בעיקר בשל התנפחות הוצאות התפעול.

בפעילות מגזר ההנפקה (פעילות מול מחזיקי כרטיסי האשראי) הגדילה החברה את ההכנסות ב-3.6% לכ-116 מיליון שקל. הרווח במגזר זה נשחק מ-33 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד לכ-20 מיליון שקל, בעיקר בהשפעת שינוי הסכם התמלוגים עם בעלי המניות.

חברת כרטיסי האשראי כאל מחזיקה בזכיון להנפקת כרטיסי אשראי מסוג ויזה, מאסטרקארד ודיינרס ועל פי דו"חותיה הכספיים, החברה חתמה על הסכם חדש עם ויזה במסגרתו תהדק עימה את שיתופי הפעולה.

ברבעון הראשון של השנה נרשם גידול של 7.7% במחזור הקניות שבוצעו בכרטיסי האשראי שהונפקו על ידי כאל אשר הסתכם ברבעון הראשון ב-13.6 מיליארד שקל.

מנכ"ל כאל דורון ספירצילום: אסף שילה / ישראל סאן

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ