דו"ח וירטואלי | עוגיות חמות מהצנצנת? מה מסתתר בדו"חות הבנקים לרבעון הראשון
ברבעון הראשון של 2021 דיווחו הבנקים על עלייה של מאות אחוזים ברווחיות, שגררה תשבחות על ביצועיהם ■ מה תפקיד צנצנת העוגיות במדידת הרווחים, ומה השפעת הרגולטור עליהם? ■ מתברר שאכן הרווחיות עלתה, אך בצורה מתונה בהרבה מזו שדווח עליה
בנקים משתמשים לעתים בשיטת ניהול רווחים שאותה אפשר לכנות "שיטת צנצנת העוגיות" (cookie jar). בשיטה זו, באמצעות הכרה בהפסדים מוגזמים, החברה יוצרת רזרבה של רווחים הניתנת לניצול בעתיד, במקרה שבו לא תעמוד בתחזיות הרווח. או אז שולח המנהל את ידו לצנצנת העוגיות ושולף משם רווח כדי לשפר את השורה התחתונה.
במאמרי הקודם בנושא טענתי שהירידה ברווחיות הבנקים ב–2020 לעומת 2019 קרתה במידה לא מבוטלת עקב גידול בהפרשה להפסדי אשראי. אותו גידול בהפרשה לא היה כולו תוצאה של מגפת הקורונה, אלא נבע גם במידה מסוימת מדרישת הרגולטור, או לפחות בעידודו. כמו כן, טענתי אז שהבנקים יוצרים לעצמם "צנצנת עוגיות" שממנה יוכלו לשאוב רווחים ב–2021. כעת, לאחר פרסום הדו"חות הכספיים לרבעון הראשון של 2021, אפשר למדוד כמה רווחים, אם בכלל, נשאבו מתוך צנצנת העוגיות, ולבדוק אם אפשר לצפות לעוגיות מהצנצנת גם בדו"חות הרבעון השני.