המשבר באופנה: קסטרו מדממת, רווחיות פוקס בירידה, ובניכוי עדיקה - גולף ממשיכה להיכשל

גם ברבעון השלישי של 2019 ניכרו השפעות המשבר באופנה על החברות בענף ■ הרווחיות הגולמית של מרבית הרשתות נשחקה, חלק מהרשתות ספגו ירידה עמוקה במכירה בחנויות, ומחציתן סיימו את הרבעון בהפסדים ■ קסטרו נכשלת בארה"ב, עדיקה דווקא ממריאה

ערן אזרן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חנות קסטרו בקניון עזריאלי
חנות קסטרו בקניון עזריאלי, לפני הקורונהצילום: אייל טואג

הרבעון השלישי של 2019 היה רבעון מורכב נוסף עבור קבוצות האופנה בבורסה, שמחציתן סיימו אותו בהפסד וחלקן התקשו לייצר רווחים משמעותיים. הרבעון היה קשה במיוחד לקבוצת קסטרו־הודיס, שהפסידה בו 32 מיליון שקל, וספגה ירידה של 7% בפדיון בחנויות. המציאות הקשה בענף הביאה לירידות של 50%–83% במניות האופנה, פרט לפוקס, בשלוש שנים תוך שחיקת משאביהן.

תוצאות

שש חברות האופנה בבורסה, פרט למשביר, ספגו ברבעון ירידה ברווחיות הגולמית. כך למשל, הרווחיות הגולמית של פוקס נחתכה ברבעון ל–56.5%, לעומת 61.7% ברבעון המקביל ב–2018. הרווחיות של קסטרו ירדה ל–54.3% בהשוואה ל–55.3% ברבעון במקביל; והרווחיות של בריל, מפעילת גלי וסולוג, נשחקה ל–52.4%, לעומת 54.7% ברבעון המקביל.

הירידה ברווחיות הגולמית נבעה, בין היתר, מהצורך להעמיק את ההנחות על רקע התחרות הגוברת, ובמטרה להיפטר מהמלאי הקיים. הירידה נבעה גם מעיתוי חגי תשרי, שהשפיעו ב–2019 על הרבעונים השלישי והרביעי, בעוד ב–2018 הם השפיעו בעיקר על הרבעון השלישי; וכן מהמשך ההתחזקות של השקל מול הדולר.

רשתות האופנה מתמודדות עם מעבר גובר של לקוחות לרכישות באינטרנט; ריבוי הטיסות של הישראלים, שמסיטים חלק מהקניות לחו"ל; ותחרות עם מותגים בינלאומיים חדשים בישראל. המציאות בענף באה לידי ביטוי בירידות חדות במניותיהן של מרבית רשתות האופנה: קסטרו צללה ב–51% בשלוש שנים, גולף ב–62%, בריל ב–69% והמשביר ב–83%. לעומתן, פוקס זינקה ב–180%.

קסטרו הובילה בנפילה במכירות בחנויות

קסטרו־הודיס הובילה את המגמה השלילית בענף, עם ירידה יוצאת דופן של 7% במכירות בחנויות זהות (SSS) — חניות שפעלו במתכונת מלאה ברבעונים השלישי של 2019 ושל 2018. הירידה החדה משקפת את המשבר שחווה קסטרו. מגמה מדאיגה נוספת בדו"חות היתה הקיפאון במכירות, שהסתכמו ב–434 מיליון שקל ברבעון, בדומה לרבעון המקביל. מדובר במגמה בעייתית, שכן רק באחרונה קסטרו התמזגה עם הודיס, מפעילת הרשתות הודיס, רשת המשקפיים קרולינה למקה, אקססוריז ואורבניקה. הרכישה היתה אמורה ליצור מנועי צמיחה חדשים, שיקזזו את החולשה בפעילות המסורתית של קסטרו.

חנות של גולף בקניון עזריאלי
חנות של גולף בקניון עזריאליצילום: אייל טואג

קסטרו הוציאה 50 מיליון שקל בגין השקת קרולינה למקה בארה"ב, שמסתמנת לפי שעה ככישלון. באחרונה החליטה קסטרו לקצר את החוזה עם קים קרדשיאן, לאחר ששולמו לה 6 מיליון דולר. הקשיים בארה"ב הם סימן בעייתי, שכן זהו המהלך המשותף הראשון של המשנה למנכ"ל, רון רוטר, ושל יוסי גביזון, מבעלי הודיס. בשוק מקווים כי זה לא סימן לעתיד.

מתחילת 2019 הפסידה קסטרו 70 מיליון שקל. ההפסד שחק את הונה העצמי ל–560 מיליון שקל. המאזן של קסטרו מכיל גם נכסים בלתי־מוחשיים — כולל רישום מוניטין ונכסי מס — בשווי של 274 מיליון שקל, כך שההון העצמי המוחשי בפועל קטן יותר.

שחיקה גם ברווחיות של פוקס

פוקס, בניהולו של הראל ויזל, שהציגה כה עמידות יחסית בפני משבר האופנה, ספגה ברבעון ירידה ברווחיות התפעולית, שבנטרול אירועים חד־פעמיים, נשחקה ל–5.2% לעומת 8.2% ברבעון המקביל ב–2018. בצד עיתוי חגי תשרי והשפעת שער החליפין על הירידה ברווחיות של פוקס, יש סיבה מהותית נוספת, שקשורה דווקא להתרחבות המואצת שלה.

קניון פאשן מול
קניון פאשן מולצילום: עופר וקנין

פוקס פעלה בשנים האחרונות לפתיחת חנויות של מותגים בינלאומיים, כמו נייקי, פוט לוקר, בילבונג וסאקס. אלו רשתות פחות רווחיות ביחס לפעילות המסורתית: הרווחיות הגולמית של מגזר האופנה ואופנת הבית של פוקס הסתכמה בינואר־ספטמבר ב–60%. הרווחיות הגולמית של רשת הסבונים ללין היתה 68%, בעוד רווחיות המותגים החדשים היתה 52.7% בלבד.

חרף הירידה ברווחיות, הרווח הנקי החשבונאי של פוקס קפץ ל–115 מיליון שקל, בהשוואה ל–35 מיליון שקל ברבעון המקביל. עיקר הרווח נבע מרישום הכנסה חד־פעמית של 92 מיליון שקל בשל עלייה לשליטה בחברות יאנגה, בילי האוס ו–FWS (אמריקן איגל ישראל) — כלומר, אירוע חד־פעמי.

בפוקס מזהים מנוע צמיחה חדש — אופנת הספורט, שבו פועלת הקבוצה באמצעות נייקי ישראל, נייקי קנדה ופוט לוקר; ושוקלים להוציא את פעילות הספורט למגזר דיווחי נפרד בדו"חות.

ויזל

עדיקה מספקת לגולף סיבות לאופטימיות

כמו פוקס, גם גולף פירסמה דו"חות חלשים. החברה הפסידה ברבעון 5 מיליון שקל. גולף נהנתה מגידול של 2.5% במכירות בחנויות זהות, אך הגידול לא הצליח לקזז את החולשה בעיקר בגולף המסורתית, שצימצמה את ההפסד ל–2.2 מיליון שקל, לעומת הפסד של 7.6 מיליון שקל ברבעון המקביל.

מנוע הצמיחה העיקרי של גולף הוא עדיקה. הגידול במספר הלקוחות הפעילים באתר ופתיחת חנויות פיזיות הקפיצו את הכנסות הרשת ב–47% ל–39 מיליון שקל, מספר העסקות בכלל פעילות המסחר הקמעוני של עדיקה עלו ב–47% ל–310 אלף הזמנות. בשונה מקרולינה למקה, נראה שהחדירה של עדיקה לארה"ב מוצלחת. ההכנסות הבינלאומיות עלו ברבעון ל–2.9 מיליון שקל, לעומת 300 אלף שקל במחצית הראשונה. מסוף הרבעון השלישי ועד לפרסום הדו"חות (כמעט בסוף נובמבר) הסתכמו המכירות הבינלאומיות ב–4.2 מיליון שקל, וזאת עוד לפני ההסתערות הגדולה של הקונים לפני חג המולד.

המשביר משנה כיוון?

בשונה מיתר קבוצות האופנה, המשביר הציגה תוצאות משודרגות, שכללו גידול בהכנסות, עלייה בפדיון בחנויות וצמצום בהפסד לבעלי המניות. הקבוצה מיישמת תוכנית התייעלות בהוצאות התפעוליות, צמצום בשטחי מסחר ופועלת להשבחת סניפי רשת הכל־בו, שהכנסותיה גדלו ב–9% ל–267 מיליון שקל. השאלה היא אם השיפור הוא מתמשך או חד־פעמי. נתון חיובי בדו"חות היה השיפור ברווחיות הגולמית — שגדלה ברבעון ל–41.9% מההכנסות, לעומת 40.7% ברבעון המקביל. הרווחיות הגולמית, שהיא עדיין נמוכה מאוד, נמצאת במגמת שיפור — בשל הרחבת מלאי המוצרים שבבעלות הרשת, וקיטון במוצרים המשווקים בקונסיגנציה (שיווק משותף עם הספק).

עם זאת, השנים הקשות, כמו גם יישום התקן החשבונאי IFRS 16, פגעו אנושות בהון העצמי, שהסתכם בסוף ספטמבר ב–25.2 מיליון שקל. הדילול בהון העצמי הוא בעייתי, ובוודאי מדאיג גם את בעל השליטה, שכן הוא מלמד שהמשביר תתקשה לספוג הפסדים נוספים בשנים הבאות.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker