הזיכיון על לווייתן מגיע לבג"ץ: "ניסוח פגום שעלול לפגוע באינטרס הציבורי"

בעקבות חשיפת TheMarker: העמותה לכלכלה בת קיימא עתרה לבג"ץ בבקשה לבטל את שטר החזקה שמשרד האנרגיה העניק לבעלי המאגר ולאסור על יצוא הגז - בטענה שהשטר סותר את החוק וגובש ללא שקיפות ■ בג"ץ הורה למדינה להגיב תוך שבועיים

אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אבי בר-אלי
אבי בר-אלי

הביקורת הציבורית על תנאי הזיכיון שהוכתבו לבעלי מאגר הגז לווייתן מגיעה לערכאות. העמותה לכלכלה בת קיימא עתרה אתמול לבג"ץ נגד שר האנרגיה, סילבן שלום, ומשרדו בבקשה לבטל את שטר החזקה שהעניקו לבעלי לווייתן - או להורות לשנותו. זאת, תוך הטלת איסור על אישור עסקות יצוא מהמאגר עד לבירור העתירה.

"עיון בנוסחם של שטרי החזקה מגלה בחלק מהמקרים ניסוח פגום, סתום ובלתי נהיר לקורא תוך יצירתו של מרחב פרשנות רחב שעתיד להתפרש בניגוד לאינטרס הציבור", נכתב בעתירה שהוגשה על ידי עו"ד אפי מיכאלי. "מדובר בתוצאה של הליך בלתי שקוף וחד־צדדי שנוהל תוך הדרתו של הציבור הרחב". העתירה הוגשה לאחר שפניות שביצעו בנושא העמותה ועו"ד מיכאלי אל משרד האנרגיה לא נענו. בג"ץ הורה אתמול למדינה להשיב על העתירה בתוך שבועיים.

עיקר הטענות בעתירה מופנות כלפי סייגים מעוררי מחלוקת שהוכנסו ברגע האחרון לשטר החזקה ונחשפו לאחר פרסום השטרות בפומבי. כך למשל הוכנסה הערה שלפיה הסטת גז לצורכי המשק תתאפשר בעתיד רק לגבי גז שלא שוריין קודם לכן בחוזה יצוא. זאת, בסתירה לכאורה לחוק הנפט, שאינו כולל תנאי זה, ושמעניק קדימות לצורכי המשק בכל הקשור לאספקת גז. בנוסף, הנחת תשתית גז עתידית מלווייתן הותנתה בנוסח החזקה בשיקולי כדאיות כלכלית לא ברורים וב"נסיבות מיוחדות" עמומות. כמו כן, ניתנה לכאורה לבעלי המאגר האפשרות להניח תשתית הולכה לייצוא, ללא סמכות.

סילבן שלוםצילום: מרק ישראל סלם
עו"ד אפי מיכאלי. "החרגת העיתונות המודפסת גורמת נזקים כבדים לבריאות הציבור"צילום: מוטי מילרוד

עוד נטען כי לבעלי המאגר הובטחה מעין חסינות משינויים רגולטוריים עתידיים, שעשויים להביא ל"פגיעה כלכלית מהותית" (מבלי לפרש את המונח). מדובר בהוראות רגולטוריות שלא יעוגנו בחוק, תקנה או בצו - ולא יקויימו אלא לאחר שהממונה על חיפושי הנפט במשרד האנרגיה יבחן את משקל האינטרס הציבורי בהם, ורק לאחר אישור שר האנרגיה, תוך מתן התייחסות לפגיעה "בדרך של מענה כלכלי".

בעתירה נטען עוד כי מניין השנים לחזקה (30 שנה) אמור היה להתחיל מסוף נובמבר 2011, אז פקע לראשונה רישיון הקידוח שניתן לשותפות בלווייתן. זאת, תוך אזכור ההשלכות המיסויות של דחיית מניין שנות החזקה.

"שטר החזקה יביא לכך שישראל תיקלע בתוך כמה שנים למצב, שבו לא תהיה ביכולתה של המדינה להשתמש בגז זה לצרכיה למרות שנמצאו כמויות גז לא מבוטלות במימיה, או לחילופין תיאלץ לשלם מחירים גבוהים בהרבה מהמחירים שבהם מסופק הגז היום למדינה", אמר יו"ר העמותה לכלכלה בת קיימא, יהודה בראון. לדבריו, "מצב בלתי נסבל זה יעלה למדינה ולאזרחיה באובדן של עשרות מיליארדי שקלים ועלול לפגוע בביטחון המדינה ובביטחונה התזונתי".

עו"ד מיכאלי הוסיף כי "נוסחו הנוכחי של שטר החזקה מגלם שורה של הטבות רגולטוריות שניתנו לבעלי החזקה בלא כל עיגון בדין".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

עבודות על הרכבת הקלה בכיכר רבין, ביולי. "הולכי הרגל, ובמיוחד ילדים או אנשים מבוגרים, נתונים בסיכון יומיומי, סכנת חיים בעיר"

"אני מפחדת על חיי כשאני יוצאת לרחוב": המלחמה של תושבי תל אביב

קשישים בגינה ירושלים

20 אלף שקל בחודש: תתחילו לחסוך עבור מטפל זר בבית

ג'ורג'ה מלוני בנאפולי, שלשום

סערה נדירה: צירוף הגורמים שמאיים להיות חמור יותר ממשבר 2008

וילה רחוב קדמה הרצליה

הבנק סירב לקבל כסף מרוסיה - והרס את החלום על הווילה בהרצליה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

ביידן לפיד הצהרת ירושלים

הדיל האמריקאי: מסלול ירוק להיי־טק הישראלי - תמורת הגבלת היצוא

קוסטה ריקה

"החופים פסיכיים, במחיר של מיליון וחצי קונים וילה קו שני לחוף - אבל אז המכות התחילו להגיע"