אפק: "נבצע עד עשרה קידוחי נפט בדרום 
רמת הגולן"; התושבים: "פה זה לא טקסס"

חברת קידוחי הנפט ממשיכה בביצוע הקידוח השלישי ברמת הגולן, והגיאולוג הראשי שלה ממשיך לשדר אופטימיות: "המודל הגיאולוגי שלנו התאמת" ■ חלק מהתושבים נערכים למאבק עיקש, בתמיכת ארגוני סביבה: "הקידוחים ישנו את הגולן לבלי הכר"

ערן אזרן

מניית ג'יני אנרג'י (Genie Energy), החברה האם של אפק, שמבצעת קידוחי נפט ברמת הגולן, זינקה בחודש האחרון בכ–35% בבורסת ניו יורק. הזינוק החד, שהעלה את שווי החברה לכ–310 מיליון דולר, נרשם לאחר שבערוץ 2 פורסמה כתבה נרחבת אודות פעילות הקידוחים ברמת הגולן (קידוחי "נס"). בכתבה השמיע הגיאולוג הראשי של אפק, ד"ר יובל ברטוב, הערכות אופטימיות מאוד לגבי פוטנציאל הנפט בקידוחים, שמגיע לדבריו למיליארדי חביות נפט.

לאחר שידור הכתבה פנתה רשות ניירות ערך האמריקאית לג'יני בבקשה להבהיר את הדברים, והחברה מצדה שיגרה הודעה למשקיעים, שבה הדגישה כי לא חל שינוי לגבי ההערכות הקודמות, כפי שפורסמו בדיווחים השוטפים.

בראיון ל–TheMarker שמר ברטוב על אופטימיות, אך הפעם הוא נשמע זהיר יותר: "המספרים המדויקים עדיין בתהליך של לימוד, ואנחנו עוד צריכים לעבור את שלב ההפקה, הבדיקות ולימוד תכונות הנוזל בתת הקרקע. הכמויות משמעותיות מאוד. דיברנו על זה בהרבה מקומות, בדיווחים שונים. אם נמצא שניתן להפיק אותן באופן כלכלי, תהיה לכך משמעות גדולה מאוד למדינת ישראל", אמר.

אפק, שצוידה בהון התחלתי של 75 מיליון דולר, מתכננת לבצע סדרה של קידוחים ברמת הגולן. החברה, שבראשה עומד אפי איתם (לשעבר חבר כנסת ושר התשתיות והאנרגיה), הציגה בפני הרשויות תוכניות קידוח מפורטות, שכרה גיאולוגים, והחלה בעבודות לפני כשמונה חודשים. עד כה השלימה החברה שני קידוחים ("נס 5" ו"נס 3"), והיא נמצאת בעיצומו של קידוח "נס 6". כל זאת במטרה שהחברה תוכל לעמוד על פיזור הנפט באדמה, תכונות הסלע ויכולת ההפקה ממנו, בין היתר באמצעות ביצוע לוגים חשמליים.

"המטרה שלנו היא למצוא נפט בתת הקרקע", מדגיש ברטוב. "אנחנו נמצאים כעת בעומק של 1,070 מטר, ממש מעל לשכבת המטרה. אני מקווה שבשבוע הבא נוכל להיכנס פנימה ולראות את המצב באזור הזה. התוכנית הכללית היא לבצע עד כעשרה קידוחים בדרום רמת הגולן. כל קידוח כזה עולה 5–6 מיליון דולר".

למה בחרתם לקדוח דווקא ברמת הגולן, ולא באזור אחר במדינה?

ברטוב: "המודל הגיאולוגי שלנו מבוסס על חימום של תת הקרקע. אנחנו מתבססים על הוולקניזם — כלומר, על התקופה הוולקנית בגולן, שחיממה את החומר האורגני והפכה אותו לנפט. זה אירוע ייחודי, גם בישראל ואפילו בעולם".

קידוחי הנפט בישראל נכשלו עד היום. מדוע שכאן זה יהיה אחרת?

"אנחנו עובדים על קונצפט גיאולוגי אחר לחלוטין מאלה שנעשו בים או ב–500 הקידוחים היבשתיים האחרים, שנמצאו יבשים. הקונצפט שלנו הוא למצוא את הנפט בשכבת הסלע שבה הוא נוצר. הערכנו שאם התכונות הגיאולוגיות של חום בתת הקרקע מתקיימות, נמצא נפט. בשני הקידוחים הראשונים מצאנו שהתכונות האלה מתקיימות. למעשה, כל המודל הגיאולוגי שלנו מתאמת. גילינו את מה שציפינו: נפט נוזלי בתת הקרקע".

אבל מציאת נפט לא מבטיחה את הפקתו. מהם התנאים שיכולים להביא ליציאת הנפט מהקרקע?

"יציאת נפט מהקרקע נובעת מפער בין לחץ הנפט בתת הקרקע לבין הלחץ בתוך הבאר. נפט שפורץ החוצה כמו בסרט 'גבעת חלפון' כמעט לא קיים בעולם. אנחנו לא מצפים למצב הזה. יש כאן אזור עם עומק רדוד יחסית, של 1,000–1,500 מטר. הלחצים פה נמוכים, ולכן הנפט יזרום לתוך הבאר, ומשם יצטרכו לשאוב אותו החוצה עם משאבות. לא נראה פה פריצה".

החששות: פגיעה 
במים ובתיירות

במקביל לעבודה השוטפת, בחברת אפק נאלצים להתמודד עם חזית נוספת: התנגדויות חריפות לעבודות מצד גופים ירוקים ותושבים, שחוששים שמציאת נפט בכמויות מסחריות תשנה את המציאות ברמת הגולן מהקצה אל הקצה.

"יש פה בעיה עקרונית. דרום רמת הגולן מיושב בצפיפות על ידי יישובים חקלאיים, המתבססים על חקלאות ומים. אין אפשרות לבנות אתר תעשייתי פטרו־כימי, הכולל מאות קידוחים, מבלי לפגוע בסביבה, ביישובים, במים ובתיירות", אומר יאיר דוארי, תושב ראש פינה, הפעיל במטה המאבק לעצירת קידוחי הנפט ברמת הגולן.

אורלי אריאב, ראש תחום קהילה וסביבה בארגון אדם טבע ודין, טוענת כי "לתהליך קידוחי הנפט אין מדיניות מסודרת מצד המדינה. חברות פרטיות משתלטות על העניינים, כשהמטרה שלהן בראש ובראשונה רווח. הן לא רואות לנגד עיניהן את טובת התושבים או הסביבה. מדובר בכמות נפט שלא באמת תתן פתרון למשק האנרגיה. את 5% מתצרוכת האנרגיה שיספקו הקידוחים, ניתן להמיר באנרגיה מתחדשת, שאינה חד־פעמית. הקידוחים ישנו לבלי הכר את הגולן, שייהפך לאזור תעשייתי, רווי כבישים, כלי רכב, מכליות, חומרים מסוכנים, רעש וזיהום אוויר. כל אורח החיים עלול להשתנות".

הפגנה נגד קידוחי הנפט ברמת הגולן
הפגנה נגד קידוחי הנפט ברמת הגולןצילום: גרינפיס

אחת הסכנות העיקריות שעליהן מצביעים הארגונים הירוקים, היא פגיעה אפשרית במקורות המים של ישראל, שמבוססים בחלקם על הנחלים היורדים מרמת הגולן לעבר הכנרת. "רמת הגולן היא התשתית העיקרית שממנה זורמים מים לכיוון הירדן והכנרת", אומר דוארי. "כל הקידוחים נמצאים על קו פרשת המים מערבה. כל זיהום של נפט (דליפה; ע"א) מהאתרים עשוי לרדת למעיינות. הסיכוי שלא יקרה כלום הוא בלתי ניתן לחיזוי — ולכן הנזק לשכבות המים כמעט ודאי. אנחנו לא יכולים לקחת סיכון. מה יעשו אם יהיה זיהום בעומק האדמה, 50–200 מטר משכבת מים?"

מאיה ז'רמן, סמנכ"לית תקשורת ורגולציה של אפק, הביעה אמפטיה לחששות התושבים, אך אמרה כי הפעולות נעשות בפיקוח מלא של הרשויות, מבלי ליצור נזקים: "הפעולות שלנו מבוקרות ומנוטרות על ידי כל הגופים הרגולטוריים. אנחנו פועלים על פי הנחיות שנקבעו על ידי הוועדה המחוזית, בהמשך למסמך סביבתי עב כרס שכתבנו. אנחנו עומדים בכל ההנחיות ובתנאים. לראיה, הסתיימו שני קידוחים בהצלחה, בלי הפרעות כמו רעש, פליטות או פגיעה במים. מהבחינה הזו אנחנו לא רק מבטיחים, אלא שומרים כבר כיום על חיי התושבים ועל מרקם החיים באזור.

"טכנולוגיית קידוחי הנפט התקדמה מאוד בשנים האחרונות", הוסיפה ז'רמן. "אם פעם היה צריך שטח נרחב מאוד כדי להפיק כמויות גדולות של נפט, כיום מספיק שטח קטן. אנחנו מעריכים שכדי להפיק את הנפט בגולן נצטרך מספר מצומצם של נקודות קידוח".

בחברה אף דחו את הטענות לזיהום אפשרי של מקורות המים. "אין אף מנגנון שיאפשר זרימה של הנפט לתוך הנחלים. אין קשר בין הפעולות שאנחנו מבצעים בתת הקרקע לבין מה שקורה במערכות הנחלים והכנרת", אומר ברטוב. "אנחנו רואים טוב מאוד מה קורה בתת הקרקע — ואין זיהום. כל הרשויות במדינה עוקבות אחרינו בעניין. אין גם סכנה לכנרת, שנמצאת רחוק יחסית", הוסיף.

פרנסה לתושבי הגולן?

המאבק סביב הקידוחים מפלג גם את תושבי הגולן עצמם, ונטוע גם בגוונים פוליטיים. חלק מהתושבים סבורים כי התועלת לתושבים תעלה על הנזק האפשרי. פול הכט, אחראי על בטיחות בעבודה בחברת אפק ותושב רמת הגולן בעצמו, הדגיש כי היתרון המרכזי הוא הפיתוח הכלכלי של האזור.

"אני מבין את החששות ממשהו חדש, אך חשוב לראות גם את הצד השני של המטבע. הבעיה המרכזית שמדאיגה את התושבים בגולן היא הפרנסה. הקידוחים מספקים פרנסה לצעירים ולספקים — כך שקומץ המתנגדים אינו מייצג", אומר הכט.

לעומת זאת, יניב לוי, תושב מושב נאות גולן, הפעיל במטה המאבק, סבור כי הקידוחים לא יספקו מספר משרות משמעותי, וחושש כי הנזק שייגרם יהיה ארוך טווח ובלתי ניתן לתיקון. "אנחנו מדינה קטנה. קידוחים לא באמת יביאו כמויות של עובדים. האחוזים הבודדים של עובדים שיצטרפו, לא יפצו על העובדים בחקלאות ובתיירות שיאבד את פרנסתם. זה לא שווה ערך", הוא אומר.

"כמו שרואים בכל העולם, תעשיית הנפט לא יודעת להתנהל בלי לזהם. אנחנו חיים בגולן — ולא בטקסס. הכי מפחיד אותי שרמת הגולן לא תהיה הרמה שאנחנו מכירים, הרמה שגדלנו עליה — ומה שיישאר לנו יהיו חורבות שאי־אפשר לשקם".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker