מניות הגז עלו יותר מידי? בנק ירושלים: "הסיכונים עדיין ברקע - ואינם מתומחרים"

האנליסטית גל רייטר: המתווה החדש שגובש עם חברות האנרגיה יביא לדחייה של 2-3 שנים בפיתוח לווייתן ■ הירידה במחירי הגז בעולם הפכו את העסקות עם יוניון פנוסה ובריטיש גז לגבוליות מבחינה כלכלית

ערן אזרן

מאז הבחירות, מדד חיפושי הגז והנפט זינק ב-33%, בהשוואה לעלייה של 8% בלבד בת"א 100. העליות החדות, שהיו נחלתן של מרבית שותפויות הגז, נבעו כנראה מהערכות שהממשלה החדשה תגיע לפיתרון מוסכם עם חברות הגז, שיביא לחידוש פעילותן. ואולם, האנליסטים בבנק ירושלים, שהחלו לסקר את חברות הגז המקומיות, רומזים שמחירי מניותיהן גבוהים מידי – וכנראה גם אינם מגלמים את מכלול הסיכונים שבהן.

"שווי השוק של שותפויות הגז מגלמות תרחיש חזרה מלאה לפעילות, אך הסיכונים עדיין ברקע ולהערכתנו אינם מתומחרים במלואם", כותבת האנליסטית גל רייטר. לפי רייטר, מתווה הפשרה - שגובש בשבועות האחרונים בין משרדי הממשלה לחברות הגז ושמובא היום (ה') לאישור הקבינט המדיני-ביטחוני - אמנם מסדיר את שוק הגז בישראל והסוגיות הרגולטוריות השונות, אך אינו פותר את בעיית המונופול, שנותרה על כנה.

משכך, רייטר מזהירה כי חברות הגז עשויות עוד לעמוד בשבועות ובחודשים הקרובים בפני ביקורת ואף בפני מחאה ציבורית, שעשויות להשפיע על התמחור שלהן בבורסה ועל המתווה הסופי שיובא לאישור הממשלה באוגוסט. "צפוי מאבק אגרסיבי ותקשורתי, במיוחד של חברי כנסת, עיתונאים וארגונים שונים, שינסו לרתום את הציבור כולו למאבק", מדגישה רייטר, "לכן, ייתכנו שינויים במתווה הסופי כתלות בעצמת הביקורת הציבורית".

מרבית חברות ושותפויות האנרגיה נסחרות כיום במחירים הגבוהים מאוקטובר 2014, המועד שבו החליט הממונה על ההגבלים, פרופ' דיוויד גילה, לסגת ממתווה הפשרה המקורי עם חברות הגז, וניסה לכפות שינויי בעלות שייצרו תחרות. ואולם, התנאים הנוכחיים בשוק שונים מאוקטובר, כשהשינוי המרכזי הוא הדחייה בפיתוח לווייתן. כל דחייה מקטינה את שוויו המהוון של הפרויקט – ומשכך עשויה להשפיע לשלילה גם על תמחור השותפות בו.

אסדת קידוח תמר
אסדת קידוח תמרצילום: אבי בר אלי

לפי רייטר, המתווה החדש שגובש עם חברות האנרגיה, יביא לדחייה של 2-3 שנים בפיתוח לווייתן. רייטר צופה שהחלטת ההשקעה במאגר (FID) תתקבל בסוף 2015 או בתחילת 2016, כאשר ההפקה תחל רק בראשית 2020. כבר לפני מספר חודשים חתמו החברות על מזכרי הבנות ראשוניים למכירת גז ליוניון פנוסה הספרדית ולבריטיש גז (היושבות על אדמת מצרים). שתי החברות מייעדות את הגז מלווייתן ליצוא ליעדים רחוקים באניות, וזאת לאחר תהליך של הנזלה (LNG), שייעשה במתקניהן במצרים.

ואולם, רייטר מזהה מספר בעיות. ראשית, שני מזכרי ההבנות נחתמו בתקופה שבה מחיר גז המונזל היה גבוה משמעותית – "מה שהופך את העסקה בטווח הקצר, לגבולית מבחינה כלכלית". שנית, לא ברור האם העסקה לרכשית בריטיש גז על ידי רויאל-דאץ-של צפויה להשפיע על הסכם. ושלישית, היא מדגישה שקיים קושי מדיני לחתום הסכם יצוא בין ישראל לבין ירדן ו/או מצרים, בתקופה של קיפאון מדיני. "גם לירדן וגם למצרים אלטרנטיבות יקרות יותר ליבוא גז ממדינות אסטרטגיות עבורן כגון קטאר, רוסיה, אלג'יר. ירדן גם בוחנת אפשרות ליבוא גז מעזה ו/או מעיראק", היא מדגישה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker