רציו לבגץ: "העותרים נגד יצוא הגז משרטטים מציאות מדומה"

בתגובתה לעתירות שהוגשו לבג"ץ נגד החלטת הממשלה לייצא 40% מהגז שלחופי ישראל טוענת חברת הקידוחים ששולטת ב-15% ממאגר לווייתן כי "יצוא הגז הוא הנדבך המרכזי ביותר בהשגת ביטחון אנרגטי לישראל, להבדיל מביטחון אנרגטי מדומה המבוסס על גז הקבור במעמקי הים"

אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אבי בר-אלי
אבי בר-אלי

"יצוא הגז הוא הנדבך המרכזי ביותר בהשגת ביטחון אנרגטי ארוך טווח ובר קיימא לישראל, המבוסס על גז המופק וזורם בצינורות - להבדיל מביטחון אנרגטי מדומה, המבוסס על גז הקבור במעמקי הים, בהיעדר כדאיות כלכלית בפיתוחו ובהפקתו" – כך טוענת חברת הקידוחים רציו חיפושי נפט, מבעלי (15%) מאגר הגז לווייתן, בתגובתה לעתירות שהוגשו לבג"ץ נגד החלטת הממשלה לייצא 40% מהגז שלחופי ישראל.

לטענת רציו, העותרים שרטטו בפני בגצ "מציאות מדומה", שכן פיתוח המאגרים ושמירת הגז לעתיד – אינם עומדים במבחן המציאות. "סדר הדברים הוא הפוך: הפיתוח מחייב מימון, והשגת מימון לתחילת עבודות הפיתוח מותנית בהצגת הסכמי מכר משמעותיים ללקוחות", נכתב בתגובה, שהוגשה באמצעות עוה"ד יורם בונן ושגיא רבינוביץ', ממשרד פישר בכר חן וול אוריון ושות', יש לדחות את העתירות שהוגשו משלושה טעמים: היצוא הוא תנאי הכרחי לפיתוח, הוא מוסדר כבר בחוק הנפט והממשלה מחמירה את המגבלות המוטלות כיום ביחס לחקיקה הקיימת, ולפיכך פוגעת בזכויותיה.

"כדי להשיג מימון בסדרי גודל כאלה, ישנו הכרח בהתקשרויות חזויות כבר לפני הפיתוח עם צרכנים גדולים, לשם מכירת גז בכמויות משמעותיות, וזאת על מנת להציג לגופים מהממנים כושר החזר בסכומים הנדרשים", נכתב. לטענת רציו המצב החוקי הקיים, המעוגן בחוק הנפט, מתיר לבעלי הזכויות במאגרים למכור גז לייצוא ללא הגבלה. "המשמעות של העדר יכולת לייצא גז טבעי היא הרסנית לפיתוח המאגרים", נכתב עוד, לצד הטענה כי הניסיון העולמי מלמד כי מתן אפשרות ליייצוא מעודדת את המשך היזמות וההשקעות בענף – לעומת הטלת מגבלות שפוגעת בכדאיות הפיתוח.

קידוח לווייתן

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker