"מי אמר שטוב להפנות את רווחי הגז למשרדי הממשלה ולא להקטנת החוב הלאומי?"

סגן יו"ר המועצה, מוריס דורפמן: "מדאיג ששרים כבר משייכים את רווחי הגז לטובת משרדיהם"

אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אבי בר-אלי
אבי בר-אלי

"העושר שנפל עלינו נחמד, אבל השאלה היא מה עושים איתו. משאבי טבע לא מביאים בהכרח ברכה. צמחנו יותר מערב הסעודית ומוונצואלה גם בלי הגז" - כך אמר הערב (ג') סגן יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, מוריס דורפמן, בכנס הגז שעורכים אוניברסיטת תל אביב ומשרד עוה"ד אגמון ושות', רוזנברג הכהן ושות'.

דורפמן מנה את הסיכונים למשק כתוצאה מתגליות הגז הטבעי לחופי ישראל. לטענתו, הסיכונים כוללים את "המחלה ההולנדית" (ייסוף השקל - א"ב), איבוד משמעת פיסקאלית ויצירת תעשיות עתירות אנרגיה המבוססות גז טבעי כחומר גלם.

"יש כבר שרים שמשייכים את רווחי הגז לטובתם", רמז דורפמן לדבריה של שרת הבריאות יעל גרמן, השבוע ב-TheMarker לפיהם בכוונתה לנצל את רווחי המיסוי של מכירת הגז לצרכי מערכת הבריאות. "זה לא טוב ואפילו מדאיג", אמר דורפמן. "זה משבש את הפעילות התקציבית התקינה של המדינה. מי אמר שזה טוב להפנות את הרווחים לשם ולא להקטנת החוב הלאומי?"

אסדת גז בתמרצילום: אבי בר-אלי

דורפמן, רכז ועדת יצוא הגז (ועדת צמח), ומן התומכים בהגדלת מכסות הייצוא, אמר בדיון כי לדעתו תחזית הביקושים לגז במשק עד 2040 היא 500 מיליארד מ"ק - לעומת היצע של 900 מיליארד מ"ק (לעומת 950 מיליארד מ"ק שעליהם הצביעה ועדת צמח).

"איסור על יצוא משמעותו סבסוד גז", אמר דורפמן. "אם נשאיר את הגז פה, המחיר שלו יירד. כלומר, אנחנו נרכוש כאן גז ב-4 דולר למיליון BTU כשאנחנו יודעים שאפשר לקבל בעבורו לפחות 6 דולר בחו"ל. כלומר, אנחנו מאבדים הכנסות והמדינה מסבסדת למעשה את הגז גם בלי לקרוא לזה כך. אסור לנו לסבסד מוצרים לדעתי. אני חושב שזו טעות".

לדבריו, המדינה לא צריכה לעודד תעשיות מבוססות גז טבעי - אשר יביאו לדבריו לאיבוד העצמאות האנרגטית - וטען כי יש להפנות את הגז בעיקר לצרכי האנרגיה של המשק. זאת תוך שהוא מזכיר את המלצת בנק ישראל להטיל מס על הגז לתעשייה. "צריך לדאוג ליתירות תשתית הולכת הגז, ולמקסם את הרווח של המדינה ממכירתו בשבילכם, האזרחים", אמר דורפמן.

מנכ"ל דלק קידוחים, יוסי אבו: "קמפיין ההתנגדות ליצוא הגז - פיליבסטר"

ויכוח סוער התנהל בין מנכ"ל דלק קידוחים יוסי אבו לבין עו"ד דנה טבצ'ניק מעמותת אדם טבע ודין. לשאלת עו"ד דן הכהן, טבצ'ניק טענה כי יש לשריין גז לצרכי המשק למשך 50 שנה וטענה כי הוועדה כשלה בחישוביה, וכי יש להביא את המלצותיה לאישור הכנסת ולא לאשרן בממשלה. "איסור על ייצוא לא יגרום לאובדן הכנסות - אלא לזרם הכנסות איטי יותר, כאשר צריך לחשב גם את מחיר הטעות במידה שבעוד 20 שנה יתברר כי יש לרכוש חלופות לגז. זו ראייה קצרת טווח. המחיר יהיה גבוה מהתועלת שבייצוא. ועדת צמח אפילו לא התמודדה עם האפשרות הזו", אמרה טבצ'ניק.

בתגובה כינה אבו את קמפיין ההתנגדות לייצוא "פיליבסטר", וטען כי הראייה קצרת הטווח היא דווקא זו שתאסור על יצוא: "1,000 BCM באדמה זה לא ביטחון אנרגטי - אלא רק 1,000 BCM בצינורות שיכולים לספק את הגז לתעשייה בכל זמן נתון. אף שחקן עם ידע וניסיון לא מוכן להגיע לישראל. הקידוחים העקרים בשנתיים האחרונות היו אך ורק בגלל שהשחקנים לא הצליחו להביא מפעילי קידוחים עם ידע וניסיון כמו נובל אנרג'י, ואם לא נדע לייצר את התנאים להבאתם לא נראה פה עוד גז טבעי, וכל הענף לא יתפתח. יש פה פוטנציאל אדיר שצריך למצוא את הדרך האופטימלית לפתח אותו.

"צריך לשמור את הגז לתועלות אנרגטיות - אבל לא לנסות לייצר פה תעשיות של מתנול שלוקחות 100 מיליארד דולר של אזרחי ישראל ומקבצות אותן ל-20 מיליארד דולר. צריך לתת לכלכלה לעשות את שלה והיא תביא עוד הרבה תגליות ועוד הרבה גז ועוד הרבה ביטחון".

מנכ"ל התאחדות התעשיינים, אמיר חייק, אמר בדיון כי לתעשייה חשובה רק ההבטחה להבאת גז נוסף למשק ב-2017 - וזו תתאפשר רק באימוץ מסקנות ועדת צמח. "בעוד 40 שנה ודאי נדע אם התחזיות של צמח היו נכונות. תתווכחו כמה שאת רוצים, אותנו מעניין רק שיהיה כאן גז ב-2017".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker