ארגוני הסביבה חוששים ממחטף באישור יצוא הגז

ארגון אדם טבע ודין קורא לחברי הכנסת "לדחות את ההחלטה על יצוא הגז בחמש שנים לפחות" ■ לטענתו, ועדת צמח שהמליצה על יצוא הגז התעלמה משיקולים חיוניים ומסקנותיה מוטעות

איתי טרילניק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
איתי טרילניק

שבוע לאחר שהחלה הזרמת הגז ממאגר תמר, חוששים המתנגדים ליצוא הגז ממחטף ממשלתי באישור מסקנות ועדת צמח - שהמליצה לאפשר יצוא חלקי - ותובעים לקיים דיון בנושא בכנסת. "יש לדחות את ההחלטה בחמש שנים לפחות, לאור ההנחות הלא ודאיות וחוסר המידע בעניין, המשליך על על אי היכולת לקבל החלטה מושכלת", נכתב בחוברת שארגון אדם טבע ודין פירסם בשבוע שעבר ושלח לחברי הכנסת.

לטענת הארגון, הוועדה התעלמה מכמה שיקולים קריטיים ומסקנותיה מוטעות, ולכן אין לאשר יצוא של גז בלא דיון בהם. בנק ישראל רמז אף הוא רק בשבוע שעבר על הטיה בהנחות היסוד שעמדו בבסיס המלצות ועדת צמח לייצא את הגז. אדם, טבע ודין מקדם הצעת חוק שלפיה יתאפשר יצוא גז רק לאחר שיוכח כי עתודות הגז של ישראל מספיקות ל-50 שנה.

מאגר תמרצילום: אבי בר-אלי

ועדת צמח, שהגישה את מסקנותיה לראש הממשלה בנימין נתניהו באוגוסט 2012, המליצה להבטיח למשק המקומי אספקה של 450 מיליארד מ"ק ‏(BCM‏) גז, שיספיקו לפי חישובי הוועדה ל-25 שנה. הוועדה המליצה לאפשר יצוא של יתרת הגז, שהוערכה ב-500 מיליארד BCM, באמצעות מתקן הנזלת גז שהשליטה בו תהיה בידי ישראל. כמו כן, המליצה על מגבלות שונות ביצוא הגז מכל מאגר, חיבור כל מאגר מייצא לתשתית ההולכה בישראל, ומעורבות ממשלתית בהקמת התשתית כדי לשמור על תחרות בין המאגרים.

הסיבה העיקרית לאישור היצוא היתה הערכה שהביקוש לגז בישראל נמוך מכדי לאפשר כדאיות כלכלית בפיתוח מאגרים נוספים על מאגר תמר, אבל יש צורך בפיתוח מאגרים אלה לשם הבטחת רצף הפעילות בענף.

הוועדה נתקלה בדעות סותרות כבר בשלב השימועים, ומנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, אלונה שפר קארו, אף הגישה חוות דעת מיעוט, שבה נטען כי יש להמתין עם אישור יצוא הגז עד להתבהרות של תמונת עתודות הגז והביקושים. מאז פרסום ההמלצות נכשלו כמה קידוחים שהיו חלק מהגז שהוועדה צפתה כי יימצא בסיכוי גבוה.

בחוברת שפירסם ארגון אדם טבע ודין נטען כי שני משרדים שאמונים על צריכה עתידית של גז לא הוזמנו כלל להשתתף בוועדה - משרד הכלכלה והמסחר ‏(לשעבר התמ"ת‏) ומשרד התחבורה. השימושים בגז כדלק לתחבורה, בין אם ישירות או לאחר המרה לדלקים נוזליים, עשויים לטענת הארגון להגדיל מאוד את הביקושים לגז, מעבר למה שצפתה הוועדה על בסיס ההערכות של רשות הגז שבמשרד האנרגיה והמים.

טענה נוספת שמעלים בארגון היא התעלמות הוועדה מגורמים חיוניים בקבלת ההחלטות. ראשית, מחיר הטעות במקרה שהביקושים לגז יעלו על המצופה ויתברר כי אין מספיק גז בישראל לספק אותם. מאחר שישראל מתקדמת ל-75% ייצור חשמל בגז, טוענים בארגון, המחיר עלול להיות כבד ביותר.

גורמים נוספים שלא הובאו בחשבון הם הערך העתידי של עצמאות אנרגטית - אי תלות ביבוא גז לאחר שיתרוקנו המאגרים - והסיכון הסביבתי הכרוך בקידוחים למטרת יצוא. בנוסף, טוענים בארגון, מחקרים בעולם הראו כי יצוא מעלה את מחיר הגז המקומי, ויש לכך השפעה על התועלת הכלכלית של הגז למשק.

"כל האופציות על השולחן, גם יצוא גז לירדן וטורקיה"

"ניתן לייצא גז באמצעות מתקן להנזלת גז ‏(LNG‏) ביבשה או בים או בצינורות לירדן ואף לטורקיה", כך צוטט גדעון תדמור, בכיר בתחום חיפושי הנפט בקבוצת דלק בעיתון "ניו יורק טיימס" שלשום, והוסיף כי כל האופציות על השולחן, וממתינות לאישור הממשלה החדשה.

קבוצת דלק מחזיקה ב-31.25% ממאגר תמר, שהחל להזרים גז לישראל לפני שבוע, ו-45% ממאגר לווייתן הגדול ממנו, הנמצא בשלבי פיתוח. הקבוצה, עם שאר המחזיקות במאגרים, מבקשת לאשר יצוא של הגז לחו"ל, בטענה כי הדבר הכרחי להמשך הפיתוח וכדאי למדינה בשל הגדלת ההכנסות ממסים.

תדמור, יו"ר דלק קידוחים ומנכ"ל אבנר חיפושי נפט, הנשלטות בידי קבוצת דלק ומחזיקות בחלקים שווים בזכויות הגז והנפט שלה, אמר כי תגליות הגז במצרים בשנות ה-90 הביאו למחשבה כי הגיאולוגיה לא תיעצר בגבול, ולכן קיים סיכוי למציאת גז בישראל. כיום מחזיקה דלק בזכויות במאגרים מוכחים, בהם תמר, לווייתן ומאגר בלוק 12 בקפריסין.

גדעון תדמורצילום: תומר אפלבאום

בפברואר כי דלק מנהלת מו"מ למכירת גז למפעלי ים המלח הירדניים. ירדן, כמו ישראל, סבלה בשנתיים האחרונות ממחסור בגז בשל הפסקת הזרמת הגז ממצרים. משרד האנרגיה הירדני אישר את הפרסום, אך קיים חשש מהתנגדות בממלכה לעסקה עם ישראל.

בנוסף נבחנת אפשרות לייצא גז לטורקיה באמצעות צינור. צינור לטורקיה יאפשר לישראל למכור גז גם באירופה, שכן בטורקיה מתוכנן מסדרון גז מרוסיה ואזור הים הכספי לצרכניות הכבדות בעולם הישן. עם זאת, המתיחות הפוליטית בין ישראל לטורקיה, והידוק היחסים בין ישראל וקפריסין בנושאי הגז, עלולים להעיב על אפשרות זו.

בדצמבר חתמו השותפות במאגר לווייתן, הכוללות גם את נובל אנרג'י ‏(40%‏) ורציו ‏(15%‏), על הסכם למכירת 30% מהמאגר לחברת וודסייד האוסטרלית, בעלת ניסיון ביצוא ובשיווק גז נוזלי, תמורת 1.5 מיליארד דולר ועוד מיליארד דולר בכפוף למחירי הגז בעתיד. לפי ההסכם, תמשיך נובל להפעיל את המאגר, ואילו וודסייד תקים מתקן צף ליצוא הגז ותטפל בשיווק שלו. אף שעבר המועד הסופי לסגירת העסקה, היא ממתינה להכרעת הממשלה בנושא היצוא. השותפות במאגר תמר גם חתמו על הסכם לניהול מו"מ בלעדי עם גזפרום הרוסית להקמת פרויקט ליצוא מהמאגר. עבור הפרויקט ייקדחו בארות חדשות מהמאגר, ותוקם תשתית נפרדת. גם פרויקט זה ממתין לאישור הממשלה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker