הצפת ערך |

Trickle Down Theory - תיאוריית החלחול

תיאוריה זו מיוחסת בעיקר למדיניותו של נשיא ארה"ב לשעבר, רונלד רייגן, שהקטין את המס השולי על עשירי ארה"ב ואת שיעור מס החברות

גינזבורג עמי
עמי גינזבורג
גינזבורג עמי
עמי גינזבורג

תיאוריית החלחול.

תיאוריה כלכלית עממית (כלומר, לא אקדמית) שמיוחסת למפלגות הימין הליברלי, שעל פיה ניתן לחולל צמיחה באמצעות הקלות במס לעשירים ולחברות עסקיות והקטנת חלקה של הממשלה במשק. בשלב הראשון העשירים ובעלי החברות נהנים מההקלות יותר מאחרים, אבל העודפים שמהם הם נהנים "מחלחלים" גם למעמד הביניים ולשאר המעמדות בחברה, שמגבירים צריכה ועוזרים לייצר צמיחה. כתוצאה מהצמיחה, המדינה מקבלת בחזרה את ההכנסות ממסים שעליהן ויתרה בהקלות שנתנה.

תיאוריה זו מיוחסת בעיקר למדיניותו של נשיא ארה"ב לשעבר, רונלד רייגן, שהקטין את המס השולי על עשירי ארה"ב ואת שיעור מס החברות. רייגן נכנס לתפקיד הנשיא בתחילת 1981, לאחר עשור שבו סבלה ארה"ב ממשבר כלכלי עקב משבר הנפט ואינפלציה גבוהה, שהגיעה בסוף שנות ה–70 לכ–15%. האינפלציה הגבוהה לוותה בהאטה כלכלית (דפלציה) ועלייה בשיעורי האבטלה.

במהלך רוב שנות הנשיאות של רייגן (1981–1989) כלכלת ארה"ב פרחה. תומכיו נטו לייחס זאת למדיניות המס המקלה שלו, ומדיניותו הכלכלית אף זכתה מאוחר ליותר לשם "רייגניזם". התומכים של רייגן טענו כי מדיניות המס המקלה עודדה יזמים וחברות להגביר את ההשקעות, להקים מפעלים, לפתח שווקים חדשים ולשכור יותר עובדים. הביקוש לידיים עובדות הקטין את שיעורי האבטלה, העלה את שכר העובדים וייצר צמיחה כלכלית.

צילום: דובי קייך

התומכים של רייגן התעלמו או הקטינו גורמים אחרים שתמכו בצמיחת הכלכלה האמריקאית באותה תקופה — כגון לידתה של תעשיית הטכנולוגיה והמחשבים, ירידת מחירי האנרגיה, סיומה של המלחמה הקרה והגיאות הכלכלית הטבעית שמגיעה לאחר תקופת קיפאון ארוכה.

התיאוריה של תומכי רייגן שבתה את חסידי הימין הכלכלי, שתומכים בדרך כלל בהקטנת חלקה של הממשלה במשק והקטנת שיעורי המיסוי. הם ראו בהצלחה של מדיניות רייגן הוכחה לנכונות עמדותיהם לגבי הכלכלה. דעות אלה זכו לחיזוק גם מבריטניה של מרגרט תאצ'ר, שניהלה מדיניות כלכלית דומה ("תאצ'ריזם").

תיאוריית החלחול אומצה בחלקה גם בישראל, בתקופת כהונתו של בנימין נתניהו במשרד האוצר (2003–2005). נתניהו הפחית אז שורה של מסים, בהם מס חברות ומע"מ. המשק הישראלי נהנה באותן שנים מצמיחה גבוהה יחסית וירידה בשיעורי האבטלה והאינפלציה — מה שסייע לבסוף להגדלת תקבולי המס וירידה בשיעורי החוב של ישראל. חשוב לציין שהצמיחה בישראל נתמכה באותן שנים בגיאות כלכלית עולמית, ולא רק במדיניות הממשלתית.

תיאוריית החלחול נראית ונשמעת יפה על הנייר, אבל יש לה, בעיקר בשנים האחרונות, מתנגדים רבים. ההתנגדות מגיעה בעיקר מכיוון ארגונים חברתיים וכלכלנים מהצד השמאלי של המפה. לטענתם של המתנגדים, הקלות המס על עשירים וחברות מאפשרות להם לצבור הון — אבל הדבר אינו מופנה בהכרח להשקעות שמייצרות צמיחה שממנה נהנים כולם. לטענתם, הדבר רק מעמיק את הפערים בחברה בין עשירים למעמד הביניים. בתור דוגמה לכישלון תיאוריית החלחול, משתמשים המתנגדים בעשור האחרון — שבו שיעורי הצמיחה בכלכלות העולם המערבי נמוכים מאוד; מדיניות רבות, בעיקר באירופה, סובלות מאבטלה גבוהה; השכר הריאלי כמעט ואינו עולה; ורמת ההשקעה בהקמת עסקים ומפעלים חדשים נמוכה, למרות שיעורי הריבית האפסיים.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"