Hostile Takeover - השתלטות עוינת

כשחברה א' משתלטת על חברה ב' נגד רצון ההנהלה של חברה ב'

גינזבורג עמי
עמי גינזבורג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
גינזבורג עמי
עמי גינזבורג

פעולה שמתרחשת כשחברה א' משתלטת על חברה ב' נגד רצון ההנהלה של חברה ב'. לעתים במשך ניסיון ההשתלטות מתקבלת הסכמת ההנהלה ואז ההשתלטות הופכת לידידותית. לעתים מהלך שמתחיל כניסיון להשתלטות ידידותית הופך בהמשך להשתלטות עוינת.

השתלטות עוינת היא מהלך מסוכן עבור החברה המשתלטת, מכיוון שאי שיתוף פעולה מצד חברת המטרה עלול לייקר במידה ניכרת את העסקה כולה. במקרה כזה יהיה קשה יותר גם למזג לאחר מכן את שתי החברות ולהפוך אותן לגוף יעיל והומוגני.

חברת התרופות הישראלית טבע מבצעת באחרונה ניסיון השתלטות עוינת על המתחרה מיילן. בטבע מאמינים שהחיבור בין שתי החברות יכול לגרום לחיסכון ניכר בעלויות ולהשביח את ערכה עבור בעלי המניות שלה.

הנהלת מיילן מתנגדת למהלך, ולא מוכנה להעמיד אותו להצבעה בין בעלי המניות שלה. בינתיים מקדמת מיילן מהלך של השתלטות ידידותית על חברת פריגו, שנועד בין השאר כדי לחסום את ניסיון ההשתלטות מצד טבע.

כדי שהשתלטות עוינת תצליח יכולה החברה המשתלטת לנקוט בשתי טקטיקות עיקריות. הראשונה היא לפנות ישירות לכל בעלי המניות של חברה ב' ולהציע להם לקנות את מניותיהם במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק. אם בעלי המניות ייענו להצעה, תוכל חברה א' להדיח את ההנהלה המכהנת ולמזג את שתי החברות. שיטה שנייה היא לשכנע את בעלי המניות של חברה ב' להחליף את ההנהלה והדירקטוריון ולמנות הנהלה שתסכים למהלך ההשתלטות. תהליך כזה הוא מסובך וארוך יותר, אבל הוא עשוי להיות זול יותר.

הנהלות שחוששות מפני השתלטות עוינת נוטות לנקוט צעדים שונים כדי למנוע אותה או להקשות עליה. שיטה אחת היא לטמון "גלולת רעל" משפטית בתקנון החברה, שנכנסת לפעולה כשניסיון ההשתלטות מתחיל. מנגנון כזה גורם בדרך כלל לדילול אחזקותיו של הגורם המשתלט ומקטין את יכולת ההשפעה שלו. מנגנוני הגנה אחרים יכולים להיות הבטחה לפיצוי מוגזם למנהלים (מצנח זהב), פנייה למשתלט ידידותי שיותיר את ההנהלה במקומה (אביר לבן), או אימוץ כללים שיקשו על החלפת הדירקטוריון וההנהלה.

היכולת להשתלט על חברה כנגד רצון ההנהלה משמשת איום אפקטיבי כלפי הנהלות שמתקשות להשביח חברות או שאינן מיטיבות עם בעלי המניות. בחברות כאלה מחיר המניה עלול להיות נמוך משמעותית מהשווי הכלכלי שלהן, מה שהופך אותן אטרקטיביות לגופים שמזהים את הערך החבוי ומעוניינים לנצל אותו.

השתלטויות עוינות רבות התבצעו בשוקי ההון בעבר, אבל בשנים האחרונות הן פחות נפוצות. אחת הסיבות לכך היא הדומיננטיות של מרכיב הידע בנכסיהן של חברות כיום. מהלך של השתלטות עוינת על חברה עתירת ידע עלול לגרום לעזיבה של אנשי מפתח שלה, שתפגע בשווי נכסיה. השתלטויות עוינות מתאימות יותר לביצוע בתחומים מסורתיים יותר — כמו תרופות, נדל"ן, בנייה, תיירות או פיננסים, שבהם לחברות יש נכסים פיסיים שקל יותר לזהות אותם, להשתלט עליהם ולהפעילם.

איור: דובי קייך

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

שירות נסיעה לפי קריאה של חברת ויה בניו יורק

חברות ההיי־טק שמפסידות מיליארדי דולרים מצאו דרך להישאר בחיים

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. ייתכן שזו הזדמנות עבורו לפעולות שיקררו את הביקושים לדירות

מחדל מחירי הדיור: כך התייקרה דירה ממוצעת ב-280 אלף שקל בשנה

גילעד אלטשולר

אלטשולר שחם חזר להוביל - ומי בתחתית? תשואות קרנות ההשתלמות לחודש יולי

סוחר בוול סטריט. יכול להיות שזעזוע האינפלציה הנוכחי הוא רק ראשון מני רבים

מציאות חדשה או תקלה היסטורית? אסטרטגיית השקעות בת 20 שנה בסכנה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

יש ענפים שבהם עליית השכר מחווירה בהשוואה לביקוש

לזה אתם קוראים העלאת שכר? המעסיקים שימשיכו לרעוב לעובדים

יהונתן כהן

פי 150 צ'קים חוזרים: הנורות האדומות שלא נדלקו בגיבוי, ואיך איבד יהונתן כהן את רוב ההשקעה