המדריך לחוסך לפנסיה: כמה כסף יישאר לנו כשנפרוש - MarketMoney - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המדריך לחוסך לפנסיה: כמה כסף יישאר לנו כשנפרוש

במשך עשרות שנים אנחנו חוסכים לפנסיה, אבל לא באמת יודעים כמה נקבל כשנפרוש; מהן הדרכים להגדלת החיסכון הפנסיוני, ומתי כדאי להתחיל?

59תגובות

<< בני זוג מצפון הארץ שעברו זה כבר את גיל 80 זכו באחרונה בפרס הראשון בלוטו. השניים, שנשואים כבר 60 שנה, קיבלו 28 מיליון שקל.

הזכייה לא רק תשפר את מצבם הפיננסי, אלא גם תותיר לנכדיהם סכום בלתי מובטל. לעומתם, רבים מ-740 אלף הישראלים בני היותר מ-65 - שהם כ-10% מהאוכלוסייה - ייאלצו להסתדר עם הרבה פחות כסף בשנות חייהם האחרונות.

לפי הערכות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עד 2025 יחיו בישראל 1.2 מיליון בני יותר מ-65 - שיהיו כ-13% מהאוכלוסייה. הפנסיונרים לעתיד יחיו יותר מהוריהם, ועשויים לפרוש בגיל מוקדם יותר ולצרוך יותר. מצבם הפיננסי לא בהכרח ישתפר לעומת הדור הקודם - והמצב של חלקם אף יורע אם לא יתכוננו כראוי לפרישה. הנה כמה מהבעיות שאורבות לפנסיונרים החדשים.

1. עלייה בתוחלת החיים

לפי נתוני הבנק העולמי, ב-40 השנים האחרונות עלתה תוחלת החיים הממוצעת בעולם בארבעה חודשים מדי שנה. ישראל היא אחת המדינות שבהן תוחלת החיים היא הגבוהה ביותר. מהדו"ח האחרון שפירסם משרד הבריאות בעניין עולה כי תוחלת החיים של הישראלים עלתה בעשור האחרון בשלוש שנים בממוצע - והגיעה ל-83.5 שנה בקרב נשים, ו-79.7 שנה בקרב גברים.

התקדמות במניעת מחלות, מרפא למחלות זיהומיות, שיפורים טכנולוגיים בשירותי הבריאות ועלייה ברמת החיים ואיכותם - אלה הן הסיבות העיקריות לעלייה בתוחלת החיים. לכך יש להוסיף את הירידה בתמותת תינוקות. השורה התחתונה ברורה: הישראלים חיים יותר, וכתוצאה מכך נדרשים לכלכל את ההכנסות שצברו בשנות עבודתם לתקופה ארוכה יותר. אם לא יחסכו מספיק, יהיה להם קשה להתנהל.

"הישראלים מגיעים לגיל פרישה, אבל אין להם כסף לגמור את החודש", אומר יוסי תגר, בעל סוכנות הביטוח תגר. "האדם הפשוט לא יודע ליצור סינרגיה או אינטגרציה בין המוצרים - מבחינת תכנוני מס, בריאות וסיעוד".

העלייה בתוחלת החיים מדאיגה גם בכירים בענף הפנסיה. "אם תוחלת החיים תעלה, המצב יהיה גרוע", אומר יהודה בן-אסיאג, מנכ"ל מנורה מבטחים. "פעם החסם לתוחלת החיים היה מחלות לב וסרטן, אבל כיום לחלק מהמחלות האלה יש מענה. בינתיים, למחלות אמנזיה כמו אלצהיימר, הפוגעות בתאי המוח, לא מצאו פתרון, ויש כיום לא מעט מוטיבציה לפתח תרופות למניעתן.

"התרופות האלה גם ישפרו את איכות החיים, לא רק יאריכו אותם. אם אכן כך יקרה, המשמעות היא הוצאה גדולה ועול גדול על הכלכלה, שלא ברור איך ימומנו".

2. סגנון החיים השתנה

העלייה בתוחלת החיים יצרה שינויים בסגנון החיים של בני הגיל השלישי. מחקר שהוצג בכנס השנתי של אגודת אקטוארים אמריקאית ב-2005, שבו לקחו חלק גמלאים בני 62-72, העלה כי רמת ההוצאות לאחר פרישתם עלתה. הוצאות על תרבות ופנאי ורכישות לא מתוכננות - כמו רכב, שיפוץ דירה וחופשות בחו"ל - העלו את הרף. לאלה נוספו גם הוצאות רפואיות.

ואולם בקרב מרבית הפורשים התגלה חוסר היערכות לקראת הפרישה. מרביתם לא הביאו בחשבון את העלייה בתוחלת החיים. הם בנו על כך שימותו בגיל שבו מתו הוריהם, בסביבות גיל 70.

בארה"ב, שבה שיעור התושבים שעברו את גיל 65 מגיע ל-13%, כבר זיהו את הפוטנציאל של העלייה בצריכה. כיום יש בארה"ב סופרמרקטים וגם קניונים המיועדים למבוגרים. בפלורידה יש קניונים שילדים אינם מורשים להיכנס אליהם ללא ליווי מבוגר. כשסבתא מגיעה לקניון עם נכדה, היא עשויה לרכוש גם חולצה או נעליים ותבזבז יותר מהנכד, שהיה מגיע לבד וקונה פחית קולה.

"הפנסיונרים של היום מוציאים יותר כסף", אומרת רינת מעוז, מנהלת מעוז פיננסים, שעוסקת בין היתר בתכנון פיננסי לגיל המבוגר. "הם יוצאים ומבלים, שומעים הרצאות, הולכים לקאנטרי. הם לא משחקים שש-בש ומבלים רק עם הנכדים. הם חיים יותר, ובעקבות כך זקוקים ליותר כסף. ההוצאות הרפואיות שלהם עולות, וכך גם הוצאות על סיעוד ועזרה בבית. אנשים מביאים ילדים בגיל מאוחר, וכשהם מתקרבים לגיל הפנסיה הם עדיין רוצים לתמוך בהם, מה שמהווה עבורם מעמסה נוספת".

3. פורשים לפני הזמן

לפי נתוני הביטוח הלאומי, גיל הפרישה הרשמי הוא 67 לגברים ו-62 לנשים, אך ממוצע גיל הפרישה בישראל הוא 60. מחקר של בנק ישראל מ-2006, שבדק את אוכלוסיית הפורשים בין 1979 ל-2004 במגזר הציבורי, גילה כי כמחצית מהעובדים העדיפו לצאת ממעגל התעסוקה עוד לפני גיל הפרישה.

בתחילת שנות ה-80 עבדו 70% מהגברים עד גיל הפרישה, אך ב-2004 עשו זאת פחות מ-50%. העלאת גיל הפרישה בשנים האחרונות לא שינתה את התמונה - אולי להפך. לפני 40 שנה שיעור העובדים מעל גיל 65 היה 20%. כיום מדובר ב-10% בלבד.

בנוסף, שוק העבודה השתנה. הוא גמיש יותר, ולא מעט אנשים מוצאים עצמם נפלטים ממעגל התעסוקה ואינם מסוגלים לחזור אליו. המעבידים מעדיפים להעסיק אנשים צעירים יותר. עובד היי-טק שלא הצליח לשמור על מקום העבודה, יגלה כי הסיכוי שיצליח לחזור למקצוע שלו הוא נמוך. בשורה התחתונה, הפורשים לפנסיה נפלטים ממעגל העבודה בשלב מוקדם יותר - מרצון או שלא מרצון.

4. הרעת תנאי הפנסיה

40% מהקשישים בישראל חיים רק על קצבאות זקנה והשלמת הכנסה. לכ-40% נוספים יש גם פנסיה וקופות גמל, אבל התנאים של מי שחוסך כיום לפנסיה טובים פחות, משום ששיטת החיסכון הפנסיוני השתנתה.

בעבר יכול היה החוסך בקרנות הפנסיה הוותיקות לקבל פנסיה בהיקף של עד 70% מהשכר שלו. כיום הפנסיה מבוססת על צבירת הסכומים שהופרשו בלבד. בנוסף, כדי לשמור על איזון אקטוארי בקרנות - תוך מניעת גירעונות כפי שקרה בעבר - הקצבה של הפורשים החדשים צפויה לרדת.

לפני חמש שנים גילו פרופ' אביה ספיבק, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל, ורמי יוסף מהמחלקה למינהל עסקים באוניברסיטת בן גוריון כי בעקבות הרפורמה שהונהגה בשנים האחרונות, הקצבה של המצטרפים לקרנות הפנסיה החדשות תהיה נמוכה ב-30% מזו של פנסיונר שפרש לפני הרפורמה.

עד כמה צפויה העלייה בתוחלת החיים להשפיע על הקצבה העתידית שנגזרת ממנה? לפי דודי ליידנר, מנכ"ל הראל פנסיה, הסכום אינו מהותי. "הגידול בתוחלת החיים לא מורגש באופן מיידי", הוא אומר. "לוחות התמותה של האוצר מביאים כיום בחשבון עלייה של 1% בתמותה לעשר שנים עבור ילדים שנולדו בשנות ה-70. במלים אחרות, בכל עשר שנים הקצבה החודשית אמורה להיות מופחתת ב-1.5%. עם זאת, לשינוי הזה יש גם השפעה מקזזת. עליית תוחלת החיים מקטינה את עלות הביטוח שרוכשות קרנות הפנסיה עבור המבוטח".

ליידנר מייחס השפעה גדולה יותר על הקצבה למצב בשוק ההון. "ההנחה שממנה נגזרת הפנסיה היא תשואה של 4% על הסכום שצבר המבוטח. אם בפועל היא נמוכה יותר, הקצבה תעודכן כלפי מטה. שיעור נמוך יותר או פחות לאורך זמן יכול לשנות ב-15% את גובה הקצבה".

אבל נראה שגם על הקצבה שצפויה לנו כדאי שלא נסמוך בעיניים עצומות. אלן פפרמן, לשעבר האקטואר הראשי במשרד האוצר, אמר באחרונה בראיון ל-TheMarker כי ההנחה הבסיסית שלפיה קרן הפנסיה תצבור בממוצע תשואה ריאלית שנתית של 4% היא "בלוף".

לדבריו, "כבר הרבה שנים הריבית נמוכה יותר וקשה להשיג תשואה כזו. אנשים חושבים שיקבלו פנסיה מסוימת, אבל צפויים לגלות בעתיד שמפחיתים להם את הפנסיה כי התשואה היתה נמוכה".

5. משכנתא הפוכה

מה יכולה המדינה לעשות כדי להיטיב את מצבו של הפנסיונר העתידי? "הפיקוח יכול לאפשר את הגדלת יתרונות המס", אומר בן-אסיאג.

"במקום שהמדינה תצטרך לתמוך באוכלוסייה בגיל הזקנה באמצעות קצבאות או השלמת הכנסה, היא יכולה לאפשר, במיוחד לבעלי המשכורות הנמוכות, להגדיל את הקצבה לפנסיה על חשבון גביית תשלומי ביטוח לאומי או ביטוח בריאות.

"אפשר לשפר את התשואה לחוסך - אבל יש גבול גם לרמות הסיכון שניתן להכניס אליהן את החוסך. אחד הדברים שמנסים ליישם הוא המודל הצ'יליאני: מתחילים בגילאים הצעירים עם רמת סיכון גבוהה מאוד ומקטינים אותה עם הגיל, עד לרמת סיכון נמוכה מאוד".

בן-אסיאג מתייחס למודל שהנהיגה צ'ילה לראשונה לפני יותר מ-30 שנה, ואשר החל להיות מיושם באחרונה גם בישראל. החוסכים משויכים למסלול השקעה לפי הגיל באופן אוטומטי, וככל שהם מבוגרים יותר נבחר עבורם מסלול מסוכן פחות. "הצעירים כיום צריכים לחשוש מהעתיד, כי אין להם כל דרך לדעת מה יהיה גובה הקצבה שיקבלו כשיפרשו", אומר יוסף. לדבריו, "הממשלה הקטינה את היקף האג"ח המיועדות לקרנות הפנסיה (אג"ח בתשואה גבוהה שהוענקו רק לקרנות) וזרקה את קרנות הפנסיה לשוק ההון. היקף השקעה של 30% באג"ח מיועדות - כפי שמעניקים כיום - זה כלום".

בן-אסיאג ויוסף אומרים כי אחד הפתרונות המיידיים הוא העלאה נוספת של גיל הפרישה, אולם אין זה פתרון אידיאלי בגלל פליטתם של עובדים ממעגל העבודה. "אחת הדרכים להתמודד עם היציאה של המבוגרים ממעגל העבודה הוא להפנות אותם לתפקידי חינוך והדרכה", אומר בן-אסיאג. "זה כמובן מצריך תוכנית שהמדינה תוביל. בסקנדינביה למשל כבר מיישמים תוכניות כאלה. לדברי יוסף, "הממשלה צריכה לעודד מענקים הן לעובד והן למי שמעסיק פנסיונרים ואנשים

מבוגרים, ובכך לדאוג לשמירתם של אלה במעגל העבודה".

אחת השיטות להיטיב את חיי הפנסיונרים היא משכנתא הפוכה - שאותה ניסה מאיר סוקולר, המשנה לשעבר לנגיד בנק ישראל, לקדם עוד בתקופתו בבנק, בעשור הקודם. זוהי הלוואה שניתנת לגמלאי כקצבה חודשית או כמסגרת אשראי - למשל למימון טיפול רפואי - כשהביטחון היחיד כנגדה היא דירתו.

בניגוד למשכנתא רגילה, משכנתא הפוכה גדלה עם הזמן ומוחזרת בתשלום אחד, בדרך כלל על ידי יורשיו של הלווה, או באמצעות מכירת הדירה. הנכס העיקרי של מבוגרים היא דירתם, מה שיכול לשפר את מצבם הכספי אם יבצעו משכנתא הפוכה, אומר סוקולר.

ואולם בינתיים הרעיון, שצלח בכמה מקומות בעולם, לא עבר בהצלחה בישראל, כנראה בשל "מחסומים תרבותיים", לדברי סוקולר. ייתכן שמחסומים תרבותיים משפיעים על המבוגרים, שאינם ששים להיפרד מהדירה ולהמירה בדירה אחרת בדמי שכירות.

גם החלפת הדירה המרווחת נטולת הילדים בדירה קטנה יותר יכולה להיות פתרון. אזרחים ותיקים בתל אביב חיים כיום על קרקע בשווי מיליונים, אך הם אינם ששים למכור את הדירה היקרה ולעבור לדירה קטנה במקום מרוחק וזול יותר.

סוקולר מעלה רעיון נוסף שאולי ייטיב במעט עם הגימלאים - הסדר עם חברות כרטיסי האשראי: "ההוצאות על תרופות עולות בגיל מבוגר, ולכן לפנסיונרים יש כוח מסוים. אם הם יצליחו להתאגד תחת חסות של חברת כרטיסי אשראי, יהיה ניתן לבקש מכרטיסי האשראי להחזיר, נניח, שקל אחד על כל 100 שקל שהם מוציאים לתרופות. הכסף יוחזר לפנסיה של אותו פנסיונר תמורת דמי חבר שיועברו לחברת כרטיסי האשראי. המהלך כבר מיושם בכמה מקומות בעולם".

6. המלצות לצעירים

לחוסכים הצעירים יותר לגיל הפנסיה, בן-אסיאג מציע להגדיל את ההפרשות לקופות גמל או קרנות השתלמות, גם מעבר לתקרה שעליה מקבלים זיכוי מס. "אני באופן אישי, אף שאני בן 50, בוחר את המסלולים המסוכנים יותר", הוא אומר. "בכלל, צריך להגדיל את המודעות לחיסכון פנסיוני. אנשים פודים פיצויי פיטורים, או פודים את כספי הפנסיה מוקדם, גם תחת תשלום מס כבד. לא חסרים מקרים שבהם זוג צעיר שולף את כספי הפנסיה כדי לשלם את המשכנתא - שזו שטות נוראית".

ליידנר: "כדי לגשר על הירידה בהכנסות כשיוצאים לפנסיה צריך לחסוך יותר. תוספת של 2% (1% מהעובד ו-1% מהמעביד - נ"ש) להפרשות הפנסיוניות החל בגיל 30 היא תוספת קצבה של 15% בפנסיה. מומלץ להגדיל את ההפקדות, לא משנה באיזה אפיק - גמל, השתלמות או פנסיה".

בשורה התחתונה, מי שחושב על גיל הפרישה חייב לבצע פעולות נוספות מעבר לביטוח פנסיוני. התאמת רמת הצריכה לטובת הגדלת החסכונות בעתיד היא הצעד הראשון לשיפור המצב. גם אם לא יועלה גיל הפרישה, ייתכן שהאזרחים הוותיקים ייאלצו לעבוד עד גיל מבוגר יותר כדי לשפר את מצבם. אם הרפואה תתפתח עוד - והיא תתפתח - היא יכולה לתמוך בכך.

שבע דרכים להגדיל את הפנסיה

צעירים רבים אינם דואגים מספיק לעתידם. הם מעדיפים לחיות את היום, והחיסכון לגיל ההפנסיה נדחק הצדה. אחרים מתייקים בקלסר את הניירות שנשלחים אליהם, וכלל אינם מודעים לקצבה המשוערת שהם צפויים לקבל. כשהם נזכרים בכך כבר מאוחר מדי. היועץ הפנסיוני מודי גרוס, רינת מעוז ויוסי תגר ממליצים על דרכים לשפר את המצב הכספי בגיל הפרישה:

1. כדאי לחסוך מגיל צעיר בקרנות הפנסיה.

"אין כוח גדול יותר בעולם מהכוח של הריבית דריבית", אמר פעם אלברט איינשטיין. ככל שתפרישו כספים לפנסיה בגיל צעיר יותר, הקצבה שלכם תהיה גבוהה יותר - בעיקר בשל השפעת הריבית. בממוצע, 15 השנים הראשונות מגיל 30 הן 50% מהפנסיה.

2. הגדילו את ההפרשות לפנסיה.

אפשר להגדיל את ההפרשה מ-5.5% ל-7% ולשמור על הטבות המס. בפועל הנטו כמעט שלא ישתנה, גם בשל הזיכוי במס. תוספת כזו מובילה לתוספת של 7%-8% בסך כל חיסכון.

3. בחרו תוכנית שמתאימה לכם.

רווק אינו זקוק לביטוח שארים. הוא יכול לוותר על פנסיית שארים למשך שנתיים ולהאריכה בכל פעם לשנתיים נוספות. בקשו לעבור למסלול שהולם את מצבכם האישי. כך תשלמו פחות על כיסוי ביטוחי כזה. אם אתם לא ממש חייבים, אל תיגעו בכספי הפיצויים. משיכה של 70 אלף שקל בגיל 34 יוצרת חוסר של 200 אלף שקל עם הפרישה, בהנחה של תשואה ממוצעת סולידית של 4% בשנה. אם אתם ממש זקוקים לכספים, ממשו קרנות השתלמות.

4. שימו לב לתשואות ולסיכון שהקרן לוקחת על עצמה.

המערכת של משרד האוצר, פנסיה-נט, מציגה את התשואות שהניבו הקרנות וביטוחי המנהלים. גם התייעצות עם אנשי מקצוע תסייע בבחירת המנהלים והמסלול הראויים. בחרו מסלולים מסוכנים יותר בגילאים צעירים וצמצמו את הסיכון עם השנים.

5. שימו לב לדמי הניהול.

בחלק גדול ממקומות העבודה ניתנות הנחות בדמי הניהול בעקבות הסכמים של ועד העובדים עם הקרנות וחברות הביטוח. דמי ניהול נמוכים יכולים לתרום עד 10% מהפנסיה. ככלל, דמי הניהול של קרנות הפנסיה נמוכים לרוב מדמי הניהול של ביטוחי המנהלים.

6. שימו לב למיסוי.

קצבה הגבוהה מ-6,000 שקל בגיל הפרישה מחויבת במס. אם זה מה שצפוי לכם, פנו ליועצים פנסיוניים שיעבירו אתכם למסלולי השקעה אחרים - כמו קופת תגמולים.

7. שימו כסף בצד.

חסכו בקופות גמל ובקרנות השתלמות והגדילו הפרשות לפנסיה לפחות עד התקרה המאפשרת זיכוי במס, ואפילו מעבר לכך. שריינו לטובת הפנסיה סכומים גדולים שאתם לא זקוקים להם באופן מיידי - כמו ירושות.

מה השתנה בעקבות הרפורמה בענף הפנסיה ב-1995 ו-2003

>> הרבה השתנה בעשורים האחרונים בשוק הפנסיוני. בעבר, החוסכים בקרנות הפנסיה הוותיקות נהנו מפנסיה קבועה, שנגזרה ממספר השנים שעבדו.

כך, עובד שפרש לאחר 35 שנה היה זכאי לקצבה של עד 70% מהמשכורת הקובעת לפנסיה - שמחושבת על בסיס ממוצע משכורותיו, וללא קשר להפרשות המעביד והעובד (בהנחה שלא היתה לו פנסיה תקציבית, שבה רק המעביד הפריש והעובד היה פטור מכך). מצב הפנסיונרים אז היה טוב בהרבה ממצבם של הפנסיונרים כיום ובעתיד, אך הוא יצר גירעונות אדירים בקרנות הפנסיה. במלים אחרות, ניתנו צ'קים ללא כיסוי אקטוארי.

ברפורמה שהונהגה ב-1995 הולאמו הקרנות הוותיקות והמדינה סגרה את הגירעון האקטוארי שלהן. בהמשך הועלה גיל הפרישה בהדרגה, הועלו דמי הניהול, המעביד והעובד החלו להפריש יותר לפנסיה והופחתו הזכויות לעמיתים. הוחלט כי כל מבוטח חדש יצטרף לפנסיית צבירה בקרנות החדשות. בשיטה זו קצבת המבוטח אינה תלויה במשכורתו ובשנות עבודתו, אלא בסכום שצבר בהתאם להפרשותיו ולתשואה שהשיגה הקרן.

כיום הקרנות אינן יכולות לצבור גירעונות בשל קצבאות גדולות מהרגיל או בשל עלייה בתוחלת החיים. האיזון שלהן מתבצע באמצעות הקטנת הקצבה למבוטחים.

קצבת הפנסיה נגזרת מחלוקת הסכומים שנצברו בתקופת החיים החזויה שתיוותר למבוטח עד מותו. החוסכים בקרנות הפנסיה לא יכולים לדעת במדויק מהו הסכום שלו יהיו זכאים בעתיד, מפני שהוא נגזר גם מתוחלת החיים, שעולה עם הזמן.

במטרה לשמור על איזון אקטוארי (כלומר שההתחייבויות לא יהיו גבוהות מהנכסים של קרן הפנסיה), אם תוחלת החיים תעלה, הקצבה שיקבל המבוטח בעתיד תצומצם. בביטוחי מנהלים השיטה מעט שונה, והקצבה מובטחת מראש ביום הרכישה.

עובדה זו מעלה את הסיכון של חברות הביטוח, ובשל כך נדרש המבוטח לשלם דמי ניהול גבוהים יותר. באחרונה שוקלים במשרד האוצר לאסור על חברות הביטוח להבטיח קצבה מראש בעקבות עליית תוחלת החיים, ולדרוש מהן לחשבה באופן דומה לנהוג בקרנות הפנסיה.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#