ניצחון קטן במאבק בסחר לפי מידע פנים - MarketMoney - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ניצחון קטן במאבק בסחר לפי מידע פנים

בית המשפט בארה"ב הרשיע את מנהל קרן הגידור ראג' רג'רטנאם בסחר לפי מידע פנים ועתיד לשלוח אותו לשנים ארוכות בכלא. השאלה כעת היא כיצד אוכפים את החוק גם על שאר מושחתי וול סטריט

תגובות

>> באחרונה התגאה משרד המשפטים האמריקאי בניצחון חשוב במאבק נגד הסחר לפי מידע פנים: העמדתו לדין של ראג' רג'רטנאם, מייסד קרן הגידור גליאון (Galleon).

במשך שנים שיגשג רג'רטנאם וגרף הון הודות לרשת עניפה של מודיעים שהפעיל בוול סטריט ובחברות כמו מקינזי ואינטל. אלה סיפקו לו מידע עסיסי שסייע לו לצבור רווחים. רג'רטנאם הורשע בפרשיית המסחר לפי מידע פנים הגדולה זה שנות דור בארה"ב.

בסופו של משפט רווי עדויות חושפניות, שבו נעשה שימוש באמצעים ובטקטיקות שעד אז שימשו רק חקירות של גנגסטרים וסוחרי סמים, הרשו לעצמם החוקרים והתובעים לטפוח לעצמם על השכם. רג'רטנאם, שהורשע ב-14 עבירות של הונאת ניירות ערך וקשירת קשר, צפוי לעונש מאסר של עד 25 שנה בפועל כשיושמע גזר דינו ב-29 ביולי. השאלה המטרידה יותר היא מה יעשו הרשויות האמריקאיות עתה, כשהדג השמן נמצא מאחורי סורג ובריח.

רג'רטנאם היה מהגר טמילי מסרי לנקה, שהשתלב בארה"ב בשלושת העשורים האחרונים והפך את גליאון לאחת מקרנות הגידור הגדולות והמכובדות בוול סטריט ובעולם. בשיאה ניהלה הקרן נכסים בהיקף של 7 מיליארד דולר.

כדי להרשיעו נקטה התביעה בארה"ב צעדים קיצוניים. היא הציבה לרג'רטנאם האזנות סתר רבות, שהניבו 66 הקלטות שבהן הוא נשמע מודה בעבירותיו הרבות. הוא נשמע מציע שוחד למודיעים שעה שהוא משכנע אותם למסור לו פרטים חסויים על מעסיקיהם ולקוחותיהם.

זוהי הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה אושר שימוש נרחב כל כך בציתותים אלקטרוניים לחקירה של עבירות צווארון לבן. לדברי משרד המשפטים האמריקאי, זוהי רק תחילתו של מאבק חסר פשרות בסוחרים לפי מידע פנים.

רג'רטנאם נהפך לנשיא בנק ההשקעות נידהם אנד קומפני עוד לפני שמלאו לו 34 שנה. הוא נחשב לכוכב בוול סטריט הודות לנכסים מסוג שאף מודל ממוחשב אינו מסוגל לשכפל: קשרים אישיים.

רג'רטנאם היה אלוף ביצירת קשרים עם מודיעים פוטנציאליים, רובם מהקהילה שלו - מהגרים ממדינות דרום אסיאתיות כמו סרי לנקה והודו, שהשתלבו בעשורים האחרונים בצמרת מגזרי הטכנולוגיה והפיננסים בארה"ב. את חלקם הכיר בעת לימודיו באוניברסיטת פנסילווניה, אחרים פגש באירועי צדקה קהילתיים או בעבודה.

רויטרס

עם רג'רטנאם נעצרו והואשמו יותר מ-40 בכירים - בנקאים, אנליסטים, סוחרים ודירקטורים - שהיו חלק מרשת המידע שלו. חלקם גם הודו באשמה.

"כולם עושים את זה"

ייתכן שההישג האמיתי של הרשויות היה חשיפתה של תופעה נרחבת בהרבה מהרשת של רג'רטנאם. כמו שאמר עורך דינו ג'ון דאוד במשפט: "כולם עושים את זה, זה קורה בוול סטריט בכל יום".

משפטו של רג'רטנאם חשף את צדה המכוער של תעשיית קרנות הגידור, שהמסחר לפי מידע פנים נהפך בה לנוהג שכיח, חלק מהמציאות היומיומית. מגזר קרנות הגידור צמח מ-70 קרנות שניהלו 39 מיליארד דולר ב-1990 ל-2,600 קרנות שמנהלות 1.7 טריליון דולר. מתברר ששימוש במידע פנים בקרב אנשי קרנות גידור הוא שכיח במיוחד. התחרות העזה על כספי המשקיעים הובילה את מנהלי הקרנות לנקוט כל אמצעי אפשרי כדי להעלת את התשואה.

הרגולטורים בארה"ב הבטיחו כי הרשעת רג'רטנאם היא רק יריית הפתיחה במאבק נגד מסחר לפי מידע פנים בוול סטריט, אך בפועל יהיה להם קשה לעשות זאת.

בלומברג

פשעיו של רג'רטנאם היו בוטים, ולכן הוא נתפס, הואשם והורשע. במקרים אפורים יותר, כמו ברוב מקרי המסחר לפי מידע פנים, עשויות רשויות החקירה להתקשות בשכנוע בתי המשפט לאשר האזנת סתר כה נרחבת לשיחות בין הסוחרים.

"אני חושב שקהילת הפיננסים בארה"ב זועזעה מהרשעתו של רג'רטנאם", אמר דיוויד וובר, פרופסור למשפטים באוניברסיטת בוסטון, לסוכנות הידיעות אי.אף.פי. "אנשים שעוסקים בסחר לפי מידע פנים יהיו מפוחדים למדי כעת".

אחרים, כמו פרופ' ג'יימס קוקס מאוניברסיטת דיוק, ציינו עד כמה השתנו חוקי המשחק בתעשייה מאז המשפטים הגדולים של שנות ה-80. המשפטים שנוהלו אז היו ההשראה לדמותו של גורדון גקו, שאותה גילם השחקן מייקל דגלאס בסרט "וול סטריט". מסחר על פי מידע פנים היה לחם חוקו של גקו.

אלא שכיום מסחר לפי מידע פנים אינו עוד נחלתם הבלעדית של חברי האליטה הפיננסית כמו מייקל מילקן ואיוון בוסקי. רג'רטנאם עצמו ניצל רשת של עובדים שכירים וזוטרים יחסית בקרנות הגידור וחברות טכנולוגיה בארה"ב ובאסיה. הקדמה הטכנולוגית הרחיבה את מעגל האנשים הנחשפים למידע חסוי והעשויים למכור אותו, והתהליך כולו עבר דמוקרטיזציה.

"מידע פנים לא נמצא עוד רק בידיהם של מנכ"לים וסמנכ"לי כספים", אמר לבלומברג עורך הדין אדם ג'יי. ווסרמן, המתמחה בפשעי צווארון לבן. "החקירות האחרונות של הממשלה שפכו אור על הדמוקרטיזציה והגלובליזציה של מה שנחשב לפי החוק למידע פנים".

לצד אישים בכירים כמו רג'אט גופטה, מנכ"ל מקינזי לשעבר ודירקטור בגולדמן סאקס, שאולץ להתפטר לאחר שנחשף כי העביר לרג'רטנאם מידע חסוי על מהלכיו העסקיים של הבנק, כללה הרשת של רג'רטנאם אישים זוטרים יותר כמו רומי חאן, לשעבר מנהלת שיווק מוצרים באינטל, וצבי גופר, סוחר בן 34 שזכה לכינוי המחמיא אוקטופוסי (תמנון) הודות למקורות המידע הרבים שלו. מסחר לפי מידע פנים נחשב תמיד לעבירה שקשה להוכיח בבית המשפט, וכעת נהפך המצב לסבוך עוד יותר.

עבירה קשה להוכחה

למרבה האירוניה, הניצחון הגדול של משרד המשפטים האמריקאי - הרשעת רג'רטנאם - הוא דווקא זה שחשף את מגבלתו הגדולה ביותר. "רג'רטנאם שילם 500 אלף דולר לבכיר במקינזי כדי לקבל מידע על עסקות של לקוחות. הוא שמע מגופטה שגולדמן סאקס ידווח על הפסד, כשהשוק ציפה לרווח של 2 מיליארד דולר. זה מסחר ברור ובוטה לפי מידע פנים", אמר וובר.

בלומברג

אלא שרוב המקרים, לדברי וובר, נמצאים בתחום אפור יותר, שבו מחקר שוק פשוט גולש לסחר לפי מידע פנים. במקרים כאלה תמיד התקשו התובעים להוכיח באופן חד משמעי שבוצעה עבירה, וקשיים אלה לא צפויים להיעלם.

"היקף המידע שנמצא בהישג יד והאופן שבו הוא מפוזר נמצאים מחוץ לשליטת הרגולטורים בארה"ב. לאנליסט או מנהל תיקים יש הרבה יותר מידע כיום מכפי שהיה בידיו בעבר, בשל הטבע הגלובלי של שרשרת האספקה", אמר פיטר רופ, סמנכ"ל ההשקעות של ארטמיס וולת' אדווייזרס, לבלומברג.

פרשת רג'רטנאם - ועמה ההסתבכות של דיוויד סוקול, בכיר ברקשייר התאוויי שסומן כאחד מיורשיו הפוטנציאליים של וורן באפט לפני שנחשד בסחר לפי מידע פנים - חשפו פגמים מובנים בחוק בארה"ב. פשעיו של רג'רטנאם היו ברורים, אך מה קורה במקרים מובחנים פחות, כמו זה של סוקול, שרכש מניות בחברת הכימיקלים לובריזול לפני שהמליץ לבאפט לרכוש את החברה?

לפי החוק בארה"ב, מסחר פנים מוגדר כשימוש בחומר או במידע שלא פורסם בפומבי כדי לגרוף רווח ממכירה או רכישה של נייר ערך. לרוב זה קורה בהקשר של הפרת אמון או חובה כלפי לקוחות ומשקיעים. אבל ההגדרות של מה שנחשב למידע פנים מבלבלות, ועשויות להשתנות ממקרה למקרה.

סוקול, למשל, טען כי לא יכול היה לדעת אם באפט ירכוש את לובריזול כשרכש את מניותיה, גם אם ידע שבאפט עשוי לשקול זאת. סוקול אמנם התפטר מברקשייר בעקבות הפרשה, אך עדיין לא ברור אם עבר על החוק.

החוק גם אינו ברור בנוגע לאחריותו הפלילית של האדם שמעביר את המידע. גופטה, למשל, העביר לרג'רטנאם מידע חסוי על רווחי גולדמן סאקס ויידע אותו מראש על כוונתו של באפט לרכוש מניות בסך 5 מיליארד דולר בבנק ב-2008. למרות זאת, לא הוגש נגדו כתב אישום רשמי, אף כי לטענת התביעה הוא סייע לרג'רטנאם לבצע עבירה פלילית.

התובע הכללי של מנהטן, פריט בהררה, אחד האחראים העיקריים לתיק נגד רג'רטנאם, הודה בעצמו בקשיים העומדים בפני החוקרים והתובעים במלחמתם בסחר לפי מידע פנים בוול סטריט. "לא ניתן לעצור את המסחר לפי מידע פנים באמצעות תיק אחד או שניים", אמר ברוס ביירד, עורך דין שהיה שותף כתובע צעיר בתביעה נגד איוון בוסקי.

בעיתונות האמריקאית תהו לאחר הרשעת רג'רטנאם עד כמה באמת מדובר בניצחון גדול מצדן של הרשויות האמריקאיות. במקום להעמיד לדין את הבנקאים הגדולים, שבחוסר אחריותם כמעט הפילו את הכלכלה העולמית והביאו למשבר הפיננסי, יצאו התובעים נגד רג'רטנאם. הרשעת אדם אחד, ציינו, מושחת ככל שיהיה, לא תתקן את המוסר הקלוקל של וול סטריט.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#