למה כדאי לבחון את מניות מאסטרקארד - MarketMoney - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למה כדאי לבחון את מניות מאסטרקארד

למרות ההגבלות העמלות בארה"ב עדיין מדובר בחברה חזקה

תגובות

>> המחוקק האמריקאי הוכיח השבוע שוב עד כמה הוא נואש להראות לעולם שהצרכנים בארה"ב ממשיכים לקנות במלוא המרץ. הפעם מדובר בחקיקה להגבלת עמלות סליקת כרטיסי האשראי הנגבות מבתי העסק האמריקאים על ידי חברות הסליקה והבנקים.

כוונת המחוקק, מעבר לפופוליזם שבמהלך, היא להקל על בתי העסק הקטנים והצרכן האמריקאי, אך הפעם הוא מנסה לעשות זאת על ידי פגיעה במערך כלכלי שצמח בזכות צורך אמיתי, טכנולוגיה מתקדמת וכוחות השוק.

המחוקק האמריקאי נלחם בכל מה שארה"ב אמורה להצטיין בו. הרי אין ספק שהופעת כרטיס האשראי רק תרמה לבתי העסק ולצרכנים ברחבי העולם, הן מבחינת מחזורים והן מבחינת ביטוח העסקות, הנוחות והבקרה. אף אחד לא מוכרח להשתמש בכרטיס אשראי, אבל על נוחות יש לשלם. המחוקק האמריקאי מתעלם מכך ומחליט לקטום את הרווחיות של אלה שמאפשרים את הנוחות הזאת. האם ארה"ב שכחה מהי כלכלת שוק?

תעשיית כרטיסי האשראי עובדת כך: מנפיק כרטיס האשראי הוא לרוב בנק או גוף מסחרי גדול. המנפיק משתמש בשירות של מערכות הסליקה הממוחשבות כגון ויזה ומאסטרקארד (המנהלות יותר מ-80% מפעילות הסליקה העולמית) כדי לאשר ולאבטח את העסקות שיעשה הלקוח שלו. לכך מצטרפת הסכמת הבנקים לכבד את ההעברות המגיעות מבנקים אחרים ולאפשר לחברות הסליקה לבחון את יכולות התשלום של הצרכן. מי שמשלם על כל העניין הוא דווקא בית העסק, המפריש שיעור מסוים מהעסקה לחברת הסליקה, שמתחלקת בו עם הבנק.

די ברור ממבנה תעשייה שכזה שאם יגבילו את עמלות הסליקה, בסופו של דבר יצליחו הבנקים וחברות הסליקה לגלגל את המחיר אל הצרכן. לא מדובר במהלך ציני אלא בחוקי הכלכלה. יש שירות ויש לו מחיר, וזכותו של נותן השירות להרוויח. עדות לבעייתיות בחקיקה המתבשלת ניתן למצוא בכך שהמחוקק ביקש להוציא מן הכלל בנקים קטנים (עם הון הנמוך מ-10 מיליארד דולר), ובעצם הודה כי הוא רוצה לנגוס ברווחי הבנקים הגדולים. גם פה מדובר בפופוליזם ריק מתוכן. הרי כוחות השוק לא יאפשרו לבנקים הקטנים לגבות עמלות גבוהות יותר מהבנקים הגדולים.

אם היה מדובר רק בפגיעה בבנקים, ספק אם היינו כותבים על כך, אלא שבינתיים השוק נהפך לצונן כלפי חברות הסליקה, מאסטרקארד וויזה, שמאז עלתה הצעת החוק לפני קצת יותר משנה מתקשות לייצר ערך למשקיעים בהן למרות תוצאות מצוינות (ויזה ירדה בכ-20% ומאסטרקארד שמרה על יציבות). החשש של המשקיעים הוא כמובן שהבנקים יאלצו אותן להתחלק עמם ברוע הגזירה.

TheMarker

מדובר בשתי חברות מצוינות, בעלות פרישה ומוניטין עולמיים וטכנולוגיה מורכבת. מדי שנה מיתוספות עוד פעולות סליקה שמתבצעות בסליקה ממוחשבת. נראה שגם וורן באפט, שרכש מניות מאסטרקארד בכ-60 מיליון דולר, פוזל לכיוון.

לקראת סוף יולי יתבהר בדיוק כמה חתכו ולמי. אנו נעקוב בדריכות אחר שתי החברות. עוד חיתוך במחיר יהיה להערכתנו הזדמנות קנייה חד-פעמית, בעוד שביטול החקיקה או דחייתה יזרז אותנו לקנות במחירים הנוכחיים.

-

רן שחם הוא מנכ"ל משותף ומנהל הנוסטרו באלטשולר שחם; יותם עירוני הוא אנליסט. חברות בקבוצת אלטשולר שחם עשויות לסחור או להחזיק ניירות ערך המוזכרים בכתבה זו. אין לראות בכתוב ייעוץ השקעות או המלצה לרכישה או מכירה של ני"ע

TheMarker

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#