המומחים לא הסכימו - המבוטח זכה - MarketMoney - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המומחים לא הסכימו - המבוטח זכה

בית הדין הכיר בחולה שלקה בסוכרת לאחר שסבל מדחק נפשי בעבודה

תגובות

>> ו' עבד כטכנאי מחשבים בבנק לאומי. לאחר ארבע שנות עבודה זומן למבחני התאמה לשם קבלת קביעות. ההזמנה שנמסרה לו בהפתעה וההמתנה לתוצאות הביאו עליו מתח וחרדה.

בסופו של דבר קיבל ו' הודעת פיטורים. מעבר לתחושות הנפשיות הקשות החלו אצל ו' יובש בפה, צימאון והשתנה מוגברת. זמן מה אחר כך אובחן ו' כחולה בסוכרת.

המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעת ו' להכרה בו כנפגע עבודה. ו' פנה לבית הדין לעבודה בתל אביב, שקיבל את עמדתו שלפיה זימונו למבחנים בהפתעה היה בבחינת אירוע חריג בעבודה. עתה נותרה להכרעה שאלת הקשר הסיבתי - היינו אם קיים קשר סיבתי בין האירועים בעבודה לסוכרת.

לשם כך מינה בית הדין לעבודה מומחה יועץ רפואי. המומחה שמונה היה ד"ר פסח סגל. בחוות דעתו לבית הדין מדגיש ד"ר סגל כי סוכרת היא בבסיסה מחלה תורשתית. אצל ו', שאביו חולה במחלה, קיימת נטייה תורשתית ללקות בסוכרת, מצא ד"ר סגל.

השאלה היא אם מצבי דחק יכולים לגרום לפרוץ סוכרת שנויה במחלוקת, מציין ד"ר סגל. בוודאי שלא כל מצב של דחק נפשי יביא לפרוץ סוכרת, אלא רק דחק בעל עוצמה בלתי רגילה. ומה באשר לדחק הנפשי שעבר ו'? ד"ר סגל מודה שקשה להעריך עוצמת דחק באופן אובייקטיבי, אך קובע שמבחני ההתאמה שערך הבנק, המתח והחרדה שנלוו להם "לא נשמעים לו" כאירוע דחק בעוצמה גבוהה. הערכת עוצמת הדחק שעבר ו' כלא גבוהה הביאה את ד"ר סגל לשלול את הקשר הסיבתי לסוכרת.

ו' לא ויתר ועתר למינוי מומחה רפואי נוסף. בית הדין מינה את פרופ' משה גרטי. בניגוד לד"ר סגל, פרופ' גרטי אינו שווה נפש לדחק הנפשי הנגרם לעובד בתהליך פיטורים. פרופ' גרטי מציין כי דחק נפשי בתהליך פיטורים הוא שני בהיררכיית מצבי הדחק, וקודם לו רק הדחק בשל פטירת יקיר.

גם בשאלה אם מצבי דחק יכולים להביא לפרוץ סוכרת חולק פרופ' גרטי על ד"ר סגל. קיימת ספרות רפואית עניפה ותקפה, מדגיש פרופ' גרטי בחוות דעתו, שלפיה גורמים מצבי דחק ליצירת סוכרת או התפרצותה.

בחוות דעתו תומך פרופ' גרטי את מסקנתו בדבר קשר סיבתי גם בסמיכות הזמנים בין הופעת סימני הסוכרת אצל ו' לדחק הנפשי שעבר בעבודה. בפני בית הדין עמדו אפוא שתי חוות דעת של מומחים יועצים שמונו מטעם בית הדין. למול חוות דעתו של פרופ' גרטי, הקובעת קשר סיבתי, ניצבת חוות דעתו של ד"ר סגל שבה אוחז הביטוח הלאומי, השוללת קשר סיבתי.השופטת ד"ר אריאלה גילצר-כץ, ונציגות הציבור הדסה שליסל כנציגת המעבידים וצפרא דוויק כנציגת העובדים, נדרשו להכריע בין חוות הדעת הסותרות.

השופטות מציינות תחילה כי עמדת ד"ר גרטי, שלפיה המתח הנפשי שעבר ו' בתהליך הפיטורים אינו שונה מחוויות חיים נורמליות, אינה מתיישבת עם הקביעה השיפוטית שמבחני ההתאמה היו אירוע חריג בעבודה. מהפסיקה ביחס לנפגעים בשירות הצבאי, שהכירה בקשר הסיבתי בין אירועי דחק לגילוי סוכרת, מציינות השופטות כי ניתן ללמוד אודות אסכולה רפואית המתגבשת ותומכת בקשר שבין סוכרת לדחק נפשי.

בכל מקרה, קובעות השופטות, במחלוקת שבין המומחים שמונו יש לפסוק לטובת המבוטח, בהתאם להלכה הפסוקה שלפיה במקרים של ספק יש לפסוק לטובת המבוטח. סוף דבר, נקבע בפסק הדין, האירועים שהתרחשו בחייו של ו' מיום זימונו למבחני ההתאמה ועד לפיטוריו גרמו למחלת הסוכרת.

-

הכותב הוא עורך דין

ו' נגד המוסד לביטוח לאומי >>

מהות התביעה: תביעה להכרה בסוכרת שהופיעה לאחר מצב של דחק נפשי כפגיעה בעבודה

טענת המוסד לביטוח לאומי: אין קשר סיבתי בין הדחק הנפשי שעבר המבוטח בעבודה להופעת הסוכרת

השופטות: ד"ר אריאלה גילצר-כץ, ונציגות הציבור הדסה שליסל וצפרא דוויק מבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב

נפסק ביום 3.5.2011: במחלוקת שבין המומחים הרפואיים שמונו יש לפסוק לטובת המבוטח

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#