הכלכלה צומחת והבורסה צונחת - זה הזמן להשקיע בשוק המניות? - MarketMoney - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הכלכלה צומחת והבורסה צונחת - זה הזמן להשקיע בשוק המניות?

הצמיחה בישראל השנה צפויה לעלות על 5%, והאבטלה בדרך לשפל היסטורי, אך ת"א 100 צנח ב-11% מינואר; האם יש למשקיעים סיבות לדאגה, או שזו דווקא הזדמנות להיכנס לבורסה?

3תגובות

<<לפני כעשרה ימים העלה בנק ישראל את תחזית הצמיחה שלו לכלכלת ישראל מ-4.5% ל-5.2%. אנשי הבנק הודיעו גם כי הם חוזים ששיעור האבטלה במשק יירד השנה לשפל היסטורי של 5.8%.

לכאורה זוהי סיבה לחגיגה בבורסה - אך אף אחד מאנשי שוק ההון התל אביבי לא פתח שמפניה בעקבות הודעת הבנק. למעשה, מדד ת"א 100 אף איבד 3% מערכו ביום פרסום התחזית וביום שלאחריו (במצטבר), ומאז הוא מדשדש. בסך הכל מחק המדד 11% מערכו מאז השיא שרשם באמצע ינואר - כ-70 מיליארד שקל.

הציבור גם הוא בורח מהבורסה, ומחריף בכך את עוצמת הירידות. במאי לבדו נפדו כ-3.5 מיליארד שקל מקרנות הנאמנות המשקיעות במניות ובאג"ח. הפדיונות בקרנות האג"ח נרשמו אף ששוק האג"ח הקונצרניות בכללותו הוא יציב יחסית, ושירידות השערים החדות מאפיינות בעיקר את האג"ח הבלתי מדורגות.

כדי לדעת אם הירידות במחיריהם של ניירות ערך הן הזדמנות להיכנס לבורסה בתנאים נוחים או שמא מדובר במלכודת, יש להבין מדוע המחירים בבורסה יורדים אף שהכלכלה משגשגת. הנה כמה תשובות אפשריות.

 

1. חדשות רעות מארה"ב

רבים מהנתונים הכלכליים שפורסמו בעולם בכלל ובארה"ב בפרט בשבועיים האחרונים היו מאכזבים. הם הובילו לירידות בבורסות בחו"ל, שהקרינו על הבורסה בתל אביב.

TheMarker

שיעור האבטלה בארה"ב שב ועלה במאי ל-9.1%. הייצור התעשייתי בארה"ב עבר מגידול של 9% בפברואר להתכווצות של 1% באפריל, ומחירי הדירות שם ירדו לרמה הנמוכה ביותר זה תשע שנים. מדד אמון הצרכנים שב גם הוא לקרטע.

"מדדי מנהלי הרכש - האינדיקטור למצב הכלכלי של החברות - ירדו בסין, בבריטניה, בארה"ב וביפאן", מסביר יונתן כץ, הכלכלן הראשי של HSBC בישראל. "חלק מהירידה בייצור התעשייתי היא תוצאה של האסון ביפאן, אבל גם הזינוק החד במחירי הסחורות משפיע על התעשייה ועל ההכנסה הפנויה של האמריקאים.

"מחיר דלק של 4 דולרים לגלון מכניס את האמריקאים לדיכאון. נתון בעייתי נוסף הוא מספר המשרות החדשות הנמוך - 54 אלף עובדים במאי לעומת 200 אלף בממוצע בחודשים האחרונים".

הציפיות לצמיחה של ארה"ב היו גבוהות בחודשים האחרונים. המחירים בשוקי המניות גילמו ציפיות ליציאה מהירה מהמיתון. כעת, סבורים רבים מהמשקיעים, לאחר פרסום נתוני האמת, המחירים מתאימים את עצמם למציאות.

"השווקים היו אופטימיים מדי", אומר כץ. "היו ציפיות שהכלכלה האמריקאית תצמח השנה ב-3.5%-4%. עכשיו מתקנים את התחזיות לשיעור צמיחה של 2.5%. השוק יצטרך להפנים שמדינות המערב לא יחזרו לצמיחה המהירה שהיתה לפני המשבר, בגלל החובות הענקיים של משקי הבית והממשלות".

 

2. חשש מחדלות פירעון באירופה

TheMarker

משבר החובות באירופה מלווה את השווקים כבר יותר משנה, אך מדי פעם צף ומכניס את המשקיעים ללחץ. התשואות על האג"ח של ממשלת יוון לעשר שנים עלו באחרונה לרמה מדאיגה של 16%. יחס החוב הלאומי לתוצר של יוון הוא 160%.

גם במדינות אירופיות אחרות המצב לא טוב. התשואות על האג"ח של ממשלת אירלנד ופורטוגל הן באזור ה-10% - רמה שמשקפת חשש של המשקיעים שמדינות אלה לא יוכלו להחזיר את חובותיהן. גם החששות סביב מצבה הפיננסי של ספרד אינם נעלמים. האבטלה במדינה נוסקת ל-20%, וכלכלתה מתקשה להתאושש מהמשבר האחרון ומההשלכות של התפוצצות בועת הנדל"ן המקומית.

"הענן סביב המשבר באירופה לא צפוי להתפזר בקרוב, ויהיו כנראה הסדרי חוב גם בפורטוגל ובאירלנד", אומר יניב פגוט, האסטרטג הראשי של קבוצת איילון. בשלב הזה נראה שהפוליטיקאים מושכים זמן מתוך תקווה שהשווקים יירגעו, ושמהמדינות הבעייתיות ביבשת יצליחו בסופו של דבר לגייס כסף בשווקים. עם זאת, נוכח התשואות הגבוהות שבהן נסחרות האג"ח שלהן, הסיכוי לכך נראה נמוך.

עלות הפרמיה לביטוח חדלות פירעון על אג"ח (CDS) של מדינות ה-PIIGS ממשיכה לטפס. גם אם מדינות כמו ספרד ואיטליה לא יגיעו להסדר חובות, הן יזדקקו לקיצוצים כדי להשיב לעצמן את אמון המשקיעים. קיצוצים שכאלה אמנם עשויים להציל את הכלכלות שלהן, אך הם אינם מעודדים צמיחה.

 

3. מחירי הסחורות עדיין גבוהים

מחיר הנפט אמנם ירד בכ-10% בחודש וחצי, ומחיר הנחושת השלים ירידה בשיעור דומה בחודשיים האחרונים, אבל הם עדיין נמצאים ברמות גבוהות יחסית לעבר. גם מחירי המזון עדיין גבוהים מאוד.

בכיר בארגון המזון והחקלאות של האו"ם הזהיר לפני כשבועיים כי הבצורת באירופה עשויה לשלוח את המחירים לשיאים חדשים. "לא נוכל להמשיך עוד הרבה בלי גשם. אם המצב הנוכחי יימשך, המחירים יגיבו באגרסיביות", אמר הבכיר.

האו"ם גם קרא החודש לממשלות העולם להטיל מס על מסחר בסחורות ולעצור את עליות המחירים, שנובעות בין היתר מזרימה של כספי פנסיה לתחום.

TheMarker

בנקי ההשקעות ממליצים להמשיך ולהשקיע בתחום, מה שצפוי להמשיך לחמם אותו. ג'יי.פי מורגן צ'ייס, ING וקרדיט סוויס קראו למשקיעים לנצל את הירידות האחרונות. עליות המחירים דחפו את השווקים המתעוררים להעלאות ריבית, שצפויות להאט את הצריכה ואת קצב ההשקעות במדינות האלה ולהשפיע בכך על הצמיחה שלהן - וכתוצאה מכך גם על הצמיחה העולמית.

מצד שני ישנם סימנים שעשויים לתמוך בהמשך הירידה במחירי הסחורות. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא ההאטה העולמית. הסקר האחרון של התעשיינים בסין הורה על הצמיחה הנמוכה ביותר במדינה בעשרת החודשים האחרונים, אחד מסדרה של סימנים שלפיהם כלכלת סין מתקררת. גם יפאן שוקעת במיתון בעקבות האסון שעבר עליה, ובאירופה מדד הייצור רשם את הירידה החדה מאז קריסת ליהמן ברדרס.

 

4. בשוק חוששים שבנק ישראל אופטימי מדי

בנק ישראל מעודד מנתוני הרבעון הראשון ומהעלייה ביצוא ובנכסים הקבועים וצופה לכלכלת ישראל צמיחה מהירה, אך ההנחות שעומדות בבסיס ההערכה הזאת הן שהיציבות במצב הביטחוני והגיאו-פוליטי תישמר, ושהכלכלה העולמית תמשיך להתאושש.

שתי ההנחות האלה עלולות להתערער. "הנתונים לרבעון הראשון היו חזקים משחשבנו, ולכן גם בא העדכון של הבנק", אומרת איילת ניר, הכלכלנית הראשית של בית ההשקעות אי.בי.אי. "הגידול בהשקעות מעיד על תהליך טבעי של יציאה ממיתון, שמוביל להצטיידות במלאי. בגל שבא אחריו ישנו גידול נוסף כתוצאה מהתעוררות הביקושים. כל זאת, לצד הריבית הנמוכה שמעודדת השקעות".

על פי הלמ"ס, העלייה ביצוא בחודשים הראשונים של השנה מתבססת על ענפי תעשייה טכנולוגיים כמו אלקטרוניקה, תרופות, כימיה, מכונות וציוד חשמלי. עתיד היצוא תלוי, אם כן, במצבן של כלכלות העולם.

גם הנדל"ן מוסיף לחגיגה בישראל. רכישה של בתים ודירות, וכן של ריהוט ומוצרים נוספים לבית, מגדילה את הצריכה ומניעה עוד את המשק. ניר מזהירה לגבי רצף הצעדים המהיר של בנק ישראל בתחום הנדל"ן: "כדאי בשלב הזה לעצור ולראות כיצד משפיע שילוב המהלכים הזה. ירידת מחיר חדה בענף עלולה לפגוע בעושר הפיננסי של הציבור שמחזיק בדירות להשקעה, וכן בקבלנים ובבנקים שפעילותם מבוססת על ההשקעות האלה. עם זאת, התסריט הסביר יותר הוא ירידה אטית ומתונה של המחירים - כמו שראינו בעשר השנים שקדמו לעלייה האחרונה".

ניר מסתייגת מהתחזית של בנק ישראל, שלדעתה מוטה כלפי מעלה, משום שהיא אינה כוללת את הנתונים העולמיים האחרונים שמצביעים על האטה. ניר מנמיכה ציפיות להמשך השנה וצופה צמיחה שנתית של 4.5%. "במחצית השנייה של השנה צפויה התמתנות בקצב הצמיחה בישראל. קשה להאמין שהיצוא יימשך בקצב כזה - מה עוד ששער החליפין נמוך".

5. מצב גיאו-פוליטי בעייתי

הההתקוממויות במצרים, בלוב, בבחריין ובמדינות נוספות, ואירועי הנכסה מהשבוע שעבר, עלולים להיות רק הקדמה לזעזועים הגיאו-פוליטיים שיפקדו את המזרח התיכון בעתיד הקרוב. העובדה שהבורסה הישראלית נמצאת בחודשים האחרונים במגמת ירידות חריפה יותר משווקים אחרים בעולם היא תוצאה של הסיכון שמייחסים המשקיעים לישראל כמדינה מזרח-תיכונית בתקופה של חוסר יציבות באזור.

"הסיפור הגיאו-פוליטי משתקף גם בתשואות על האג"ח הממשלתיות", אומר פגוט. "פער התשואות בין האג"ח הישראליות לאמריקאיות נמצא בשיא של שנים - 2.1% לעומת ממוצע היסטורי של 1.3%-1.5%. עליית הריבית הובילה לירידות מחירים בשוק האג"ח, והתשואות עלו. בנוסף, הזרים פחות פעילים, ומתבצרים במק"מ גם בשל הסיכון הגיאו-פוליטי".

"אין מי שיקנה"

מחירי המניות, עוד לפני הירידות, היו בסך הכל נוחים למדי להשקעה. מכפיל הרווח של מדד ת"א 100 ומדד ת"א 25 הוא 14 - מכפיל סביר גם במונחים היסטוריים. הבנקים שמצבם משמש ברומטר למצב המשק, ושהציגו ברבעון האחרון תשואות דו-ספרתיות נאות על ההון - 10%-15% - נסחרים סביב הונם העצמי בלבד.

לדברי פעילים בשוק, הירידות האחרונות לא באות מתוך אבחנה שלפיה חלק מהמניות נהפכו ליקרות, אלא מקיפות את כל המגזרים. הבעיה המרכזית היא חוסר בידיים שיקנו, שמוביל גם למחזורי המסחר הנמוכים.

אם בשנה שעברה ראינו מחזורי מסחר יומיים של יותר מ-1.5 מיליארד שקל, בחודשים האחרונים מחזורי המסחר היומיים הם באזור מיליארד השקלים. "אין כסף שמחפש הזדמנויות", אומר פגוט. "המוסדיים השקיעו כסף רב בשוק המניות בתחילת השנה בציפייה לשנה טובה נוספת. בפועל הם הפסידו, והחלו לאבד ביטחון. התיאבון שלהם נפגע. כעת הם מחכים בצד או מייצרים לעצמם נזילות. הם מצמצמים אחזקות רק בשוליים.

"גם לאחר הירידות אין מי שיקנה סחורה. הזרים לא במשחק, והציבור קיבל מכה רצינית במאי. אם גוף מצמצם את האחזקה בחברה מסוימת, אין מי שיאזן את המגמה. גם אין סיפור גדול שישנה את התמונה - כמו שקרה בעבר עם מניות הגז, שסחבו את השוק. אחרי כל זה, המצב באלביט הדמיה מזכיר למשקיעים את הטראומה של חדלות הפירעון של חברות בימי המשבר".

"הכלכלה נראית טוב, ולא צפוי סיבוב פרסה. מצד שני, לא צפוי ראלי בבורסה כי חסרים קונים. אנו צפויים לדשדוש עם ירידה של כמה אחוזים כלפי מטה. מהלך של עליות יהיה רק בסוף השנה, אם בכלל", אומר פגוט.

הוא גם מצביע על כמה תנאים שצריכים להתקיים כדי שהשוק הישראלי יחזור לעלות: "אף פעם לא היינו שווייץ, אבל אם המצב הגיאו-פוליטי במזרח התיכון יירגע, יכול להיות שהפער בין השווקים בישראל ובחו"ל ייסגר במהרה.

"מה שעוד יכול לעזור לשוק הוא הפסקה בעליית הריבית ברמה של 3.75%-4%. ברגע שהעלאות הריבית יסתיימו, יכול להיות גם מהלך עליות בבורסה בשיעורים של 7%-8% בטווח הקצר. אלא שלשם כך צריכים להגיע גם סימני רגיעה מארה"ב ואירופה".

"עדיפות לשוק המקומי"

"מי שמוביל כיום את השוק הם שחקני המעו"ף וסוחרי היום. הם הפכו את השוק לתנודתי הרבה יותר", אומר קובי פלר, מנהל ההשקעות הראשי של כלל פיננסים, שנשמע אופטימי יותר מפגוט. "רמת חוסר הוודאות עלתה, ובשילוב של היעדר קונים הובילה לכך שכל אירוע קטן גורם לתנודתיות. משקיעים מכרו ורק אחר כך שאלו שאלות.

"כך קרה עם הנפילה החדה במניית מכתשים אגן (המניה צנחה באחד מימי המסחר לפני כשבועיים בכמעט 20% מחשש לביטול העסקה למכירתה, ושבה לתקן במהירות לאחר הודעה מרגיעה של החברה - נ"ש) או בסיפור של אלביט הדמיה (שצנחה בעקבות חששות של המשקיעים לגבי מצבו הפיננסי של בעל השליטה - נ"ש). בסופו של דבר מי שמכר במקרים האלה הפסיד.

"מה שאנו רואים זה בעיקר התאמה לשוק נטול קונים. המחירים הכלכליים בשוק המניות הם טובים - זה לא שהשוק היה יקר מדי קודם לכן. אם תהיה סיבה לעליות - ויכולות להיות הרבה סיבות כאלה - הקונים יגיעו. חוסר הוודאות הגיאו-פוליטי כבר מתומחר, ודווקא תיתכן הפתעה בכיוון השני.

"המשקיעים למדו את הלקח מהשנה שעברה, שבה הם מכרו מניות ברבעון השני עם פרוץ המשבר באירופה, ולכן נאלצו לרכוש אותן שוב בהמשך השנה, כשנתוני המאקרו העידו על התאוששות. הפעם זה לא קרה.

"אם בתחילת השנה היתה עדיפות להשקעה בחו"ל על פני השקעה בישראל, הרי שכעת, לאחר הירידות האחרונות, הפער הזה הצטמצם - ויש עדיפות להשקעה בשוק המקומי. הנתונים הכלכליים של ישראל עדיין חיוביים, והמחצית השנייה של 2011 צפויה להיות טובה לכלכלת ארה"ב. בסופו של דבר המצב הכלכלי הוא העניין".

גם כץ מעריך שמדובר ברצף של אירועים חד-פעמיים שהשפיעו על השווקים, ושכלכלת העולם צפויה להציג נתונים חיוביים: "הצמיחה במחצית השנייה בארה"ב תהיה קרובה יותר ל-3%. זה עשוי לדחוף את השווקים כלפי מעלה".

-

סוחרי יום

אנשים הסוחרים בבורסה באופן יומיומי במטרה להרוויח מהפרשי השערים במשך יום המסחר עצמו ולסיים אותו ברווח

-

שחקני מעו"ף

סוחרים שמנסים להרוויח מרכישה ומכירה של אופציות על מדד ת"א 25 (המעו"ף)

-

PIIGS

ראשי תיבות של פורטוגל (P) איטליה (I) אירלנד (שוב I) יוון (G) וספרד - חברות הגוש האירופי שמצב החובות שלהן מאיים על יציבות הגוש

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#