הקשר בין היד הכואבת לתנאי העבודה - MarketMoney - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הקשר בין היד הכואבת לתנאי העבודה

הביטוח הלאומי נאלץ להכיר בתביעה של פקיד שסבל מכאבים בידו

תגובות

>> שמואל עינב עבד כפקיד. מרבית השנים כתב מסמכים בכתב יד. בשנים האחרונות החל להקליד את המסמכים. לאחר 40 שנות עבודה החל עינב לחוש כאבים באצבעות כף ידו השמאלית. עינב הוא שמאלי.

עינב פנה למוסד לביטוח לאומי וביקש להכיר בו כנפגע עבודה. אין קשר בין הפגיעה באצבעותיך לעבודה, הודיע המוסד לביטוח לאומי לעינב. עינב פנה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, שמינה את הנוירולוג פרופ' אבינועם רכס כמומחה יועץ רפואי מטעמו כדי לבחון את סוגיית הקשר הסיבתי בין עבודתו של עינב כפקיד במשך 40 שנה לפגיעה באצבעות ידו הדומיננטית.

עינב סובל, כתב המומחה, מעווית הכותב. אנו הנוירולוגים איננו יודעים מהו הגורם לה, אך ידוע לנו שקיים קשר בין ביצוע פעולה מסוימת להופעתה. עווית הכותב מופיעה רק בעת ניסיון כתיבה או הקלדה, ולא בפעולות מוטוריות אחרות. לפיכך הסיק המומחה שיש קשר סיבתי בין עבודתו של עינב להופעת העווית בכף ידו. "יש להכיר בהשפעה של תנאי עבודתו של עינב", כתב המומחה בחוות דעתו לבית הדין.

למרות חוות הדעת, עמד המוסד לביטוח לאומי על התנגדותו להכיר בעינב כנפגע עבודה. המומחה, טען המוסד, הודה שהגורם למחלה אינו ידוע. על כן לא ניתן לקבוע קשר סיבתי בין הכתיבה וההקלדה לעווית הכותב בכף ידו השמאלית של עינב.

אכן כן, קיבלו השופט נוהאד חסן מבית הדין האזורי בחיפה ונציגי הציבור, גברת פוגלהוט ומר כהן, את עמדת המוסד לביטוח לאומי. המומחה קבע כי תסמיני המחלה באים לידי ביטוי בביצוע תנועות הכתיבה וההקלדה, אך מאחר שהודה כי מנגנון הפגיעה הגורם למחלה אינו ידוע, אין מנוס מדחיית התביעה.

לעינב לא נותר אלא לכתת את רגליו לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים. בדין ישבו השופטים עמירם רבינוביץ, ורדה וירט-לבנה, רונית רוזנפלד, נציג העובדים יוסף קרא ונציגת המעבידים אושיק פלר.

שופטי בית הדין הארצי לא ראו את הדברים עין בעין עם המוסד לביטוח לאומי. קביעת קיומו של קשר סיבתי, פותחים השופטים, היא קביעה משפטית המושתתת על הראיות. מחוות דעתו של המומחה ברור שהגם שלא ידוע התהליך הנוירולוגי הגורם לעווית, פעולות הכתיבה וההקלדה מביאות לעווית. יתרה מזו, מדגישים השופטים, המומחה קבע שרק פעולות הכתיבה וההקלדה מביאות לעווית.במצב דברים זה הרי שלא ניתן לנתק, בין השפעת העבודה למחלה.

חוק הביטוח הלאומי, מזכירים השופטים, קובע חזקה בדבר קיומו של קשר סיבתי בין עבודה למחלה כשהשפעת העבודה אינה פחותה מהשפעת גורמים אחרים. לא הוכחו, מדגישים השופטים, גורמים אחרים שיכלו להביא למחלה, והמומחה אף קבע שאין למחלה גורמי סיכון. מצד שני הוכח כי פעולות הכתיבה וההקלדה ורק הן מביאות להופעת העווית. לפיכך חלה חזקת הסיבתיות, קובעים השופטים - ואף הוכח שהעבודה היא הגורם המשפיע הבלעדי, משלא נמצאו גורמים משפיעים אחרים.

בית הדין הארצי קיבל אפוא את תביעתו של עינב והכיר במחלת "עווית הכותב" שממנה הוא סובל כפגיעה בעבודה.

-

הכותב הוא עורך דין

שמואל עינב נגד הביטוח הלאומי

התובע: שמואל עינב

הנתבע: המוסד לביטוח לאומי

מהות התביעה: תביעה להכרה בעווית הכותב באצבעות כף יד שמאל כנובעת מעבודתו של התובע כפקיד

טענת המוסד לביטוח לאומי: לא ידוע מהו מנגנון יצירת המחלה, ולכן לא ניתן לקבוע קשר סיבתי לעבודה

השופטים: עמירם רבינוביץ, ורדה וירט-לבנה, רונית רוזנפלד ונציגי הציבור - יוסף קרא ואושיק פלר

נפסק ביום 2.5.2011: משנמצא כי פעולות הכתיבה וההקלדה שהיוו את עיקר העבודה גורמות להופעת העווית, מתקיים הקשר הסיבתי המשפטי בין העבודה למחלה

סי די בנק

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#