רוצים יותר תשואה? השקיעו את הדיווידנדים - MarketMoney - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רוצים יותר תשואה? השקיעו את הדיווידנדים

השקעה חוזרת של הדיווידנדים שמחלקות החברות היא מרכיב חשוב בהשגת תשואה עודפת בשוק המניות. השימוש בתעודות ובקרנות סל יכול בהחלט לסייע בכך

2תגובות

>> תקופת השפל הגדול נחשבת עד היום לתקופה הגרועה ביותר עבור המשקיעים בשוק ההון. רק בנובמבר 1954, 25 שנה לאחר תחילת המשבר, חזר מדד דאו ג'ונס לרמתו מספטמבר 1929. מי שהשקיע בשוק המניות האמריקאי לפני המשבר היה צריך לחכות רבע מאה רק כדי להחזיר את ערך הקרן שלו.

לכן, מפתיע לגלות שגם בתקופת השפל הגדול השקעה במניות לטווח ארוך היתה עדיפה על השקעה באג"ח ממשלתיות. את התובנה הזאת מציג ג'רמי סיגל, פרופ' לכלכלה מאוניברסיטת וורטון, בספרו "The Future for Investors".

בחינה של מחירי המניות מגלה תמונה חלקית בלבד, מסביר סיגל, מכיוון שהיא אינה מביאה בחשבון את ההשקעה החוזרת של הדיווידנדים ששולמו למשקיעים בתקופה זו. ניתוח מלא של השקעה במניות, שכולל השקעה חוזרת של הדיווידנדים, מגלה תמונה אחרת לגמרי. 1,000 דולר שהושקעו במדד 500 S&P בספטמבר 1929 איבדו עד 1939 40% מערכם. גם אחרי 20 שנה עדיין היה שווי ההשקעה כ-50% מערכה המקורי. רק בסוף 1954 עלה ערך ההשקעה בחזרה ל-1,100 דולר. התשואה השנתית הממוצעת של 500 S&P באותן 25 שנה היתה פחות מ-0.5% - שיעור שאינו מצדיק את הסיכון שכרוך בהשקעה במניות.

אותם 1,000 דולר שהושקעו באג"ח של ארה"ב היו שווים 2,500 דולר לאחר 25 שנה - תשואה שנתית ממוצעת של 3.7%. מובן שכדי לקבל תשואה כזאת, היה על המשקיע לחזות את המשבר ולהעביר את השקעתו בזמן ממניות לאג"ח.

מה היה קורה להשקעה של 1,000 דולר ב-500 S&P לו היה המשקיע ממתין בסבלנות לחזרת המדד לערכו טרום המשבר וממשיך להשקיע בחזרה את הדיווידנדים ששולמו לו? מתברר שלאחר 25 שנה הוא היה מחזיר את כל ההפסד שלו, וערך השקעתו היה עולה ל-4,400 דולר, עם תשואה שנתית ממוצעת של כ-6% - הרבה מעבר לתשואה שהיה מקבל אילו הצליח לעבור בזמן להשקעה באג"ח. כיצד מוסברת תופעה זו? האם החברות לא קיצצו בתשלומי הדיווידנדים בימי השפל הגדול?

החברות אכן קיצצו את הדיווידנדים באופן ניכר. ב-1934 היה סך הדיווידנד ששילמו החברות הכלולות ב-500 S&P קטן בכ-50% מערכו לפני המשבר. אלא שמחירי המניות ירדו הרבה יותר, וערך המדד בתחילת שנות ה-30 היה נמוך בכ-80% מערכו לפני המשבר.

יתרה מזו, תשלומי הדיווידנדים חזרו לרמתם לפני המשבר כבר ב-1949, כחמש שנים לפני שהתרחשה העלייה המקבילה בערך המדד. כתוצאה מכך, תשואת הדיווידנד הממוצעת של 500 S&P בזמן השפל הגדול היתה כ-6%, לעומת 3% ב-1929.

באופן שנראה כמעט פרדוקסלי, מניות שמשלמות דיווידנדים מניבות למשקיעים תשואה עודפת דווקא כשהשוק יורד. בעשור האחרון חוו המשקיעים בשוקי המניות שני משברים גדולים, בתחילת העשור ובסופו. מתברר שגם בתקופה זו השקעה חוזרת של דיווידנדים הוכיחה את עצמה כמאיץ משמעותי לתשואות.

1,000 דולר שהיו מושקעים בתחילת אפריל 2001 בתעודת הסל SPY, שעוקבת אחר מדד 500 S&P, היו שווים 1,040 דולר בסוף מארס 2011. התשואה השנתית הממוצעת שנבעה מרווח ההון היתה 0.4%. לעומת זאת, השקעה חוזרת של הדיווידנדים במדד היתה מביאה את ערך ההשקעה ל-1,240 דולר, שמשמעותם תשואה שנתית ממוצעת של 2.1%.

באותו אופן, ערכם של 1,000 דולר שהיו מושקעים בתעודת הסל EFA - שעוקבת אחר שוקי המניות במדינות המפותחות ללא ארה"ב - מיד עם הנפקתה בתחילת ספטמבר 2001 היה תופח עד סוף מארס 2011 ל-1,590 דולר. השקעה חוזרת של הדיווידנדים היתה מניבה 1,880 דולר.

התשואה השנתית הממוצעת שנבעה מרווח ההון היתה 4.9%, והשקעה חוזרת של הדיווידנדים היתה מעלה את התשואה השנתית ל-6.8%.

כיצד ניתן לבצע השקעה חוזרת של דיווידנדים?

מי שמקפיד לעקוב אחר תיק ההשקעות שלו יכול לבצע השקעה חוזרת של הדיווידנדים מיד עם קבלתם, אם כי המהלך הזה עשוי להיות קשה לביצוע עבור המשקיע הקטן. ראשית, הוא דורש מעקב צמוד אחר תשלומי הדיווידנדים שמתבצעים לחשבון העו"ש בניירות ערך ישראליים ולחשבון דולרי בניירות זרים. שנית, בתיקים קטנים הדיווידנדים משולמים בסכומים קטנים, והשקעתם החוזרת יקרה עקב עמלות המינימום שגובים הבנקים.

אפשרות נוספת היא לרכוש תעודות סל שעוקבות אחר מדדי מניות ומבצעות השקעה חוזרת באופן אוטומטי. כך אין צורך לעקוב אחר תשלומי הדיווידנדים, והמשקיע חוסך את העמלות שכרוכות בהשקעה החוזרת. יתרון נוסף הוא שתשלום המס על הדיווידנד נדחה עד למימוש ההשקעה.

למעשה, כל תעודת סל שעוקבת אחר מדדי מניות ישראליים מבצעת השקעה חוזרת באופן אוטומטי של הדיווידנדים. הסיבה לכך היא שמדדי המניות שמפרסמת הבורסה בתל אביב הם מדדי תשואה כוללת, כלומר ערך המדד כבר כולל בתוכו את ההשקעה של הדיווידנדים.

לעומת זאת, מדדי מניות בחו"ל הם לרוב מדדי מחיר, ותעודות סל וקרנות סל שעוקבות אחריהם משלמות למשקיעים דיווידנד במזומן. עם זאת, יש תעודות סל שעוקבות אחר מדדי מניות בחו"ל ומבצעות השקעה חוזרת של דיווידנדים.

בית ההשקעות הישראלי הבולט בתחום זה הוא פסגות, שמציע תעודות סל שעוקבות אחר מדדי דיווידנדים (מדד עולמי וכן מדדים של קנדה, גרמניה, אוסטרליה, סקנדינביה, יפאן, סין וברזיל) ותעודות סל שעוקבות אחר מדדי שווי שוק כמו MSCI העולמי, ראסל 2000, 500 S&P ודאקס.

גם בית ההשקעות תכלית מציע תעודות סל שעוקבות אחר מדד מניות עולמי, אחר 500 S&P ואחר מדדי מניות בהודו ובברזיל, ושמשקיעות בחזרה את הדיווידנדים. בתי השקעות נוספים שהנפיקו תעודות סל מסוג זה הם הראל, קסם, מבט ואינדקס.

למרות החשיבות של השקעה חוזרת של דיווידנדים, יש לה חיסרון מבחינת תקנות המס על ניירות ערך זרים. דיווידנד שמשלמת חברה מחו"ל לתושב ישראל חייב בניכוי מס במקור במדינה שבה נסחר הנייר. לפיכך, תעודת סל שעוקבת אחר מדד מניות מחו"ל משלמת למשקיעים רק את הדיווידנד נטו שהיא מקבלת. כשהדיווידנד משולם למשקיעים במזומן, ינוכה מס בישראל רק אם שיעור המס שנוכה בחו"ל נמוך משיעור המס בישראל (20%), כך שהמס המצטבר יגיע ל-20%.

כך למשל, שיעור המס בארה"ב שמנוכה במקור על תשלומי דיווידנדים הוא 25%, ולכן בישראל לא מנוכה מס כלל. ואולם אם הדיווידנדים נטו (לאחר ניכוי המס בחו"ל) מושקעים בחזרה, כשהמשקיע יממש את השקעתו כל הרווח - שכולל גם רווח הון וגם רווח שנובע מהשקעה חוזרת של הדיווידנדים - ימוסה ב-20%. לכן, שימוש בדיווידנד לצריכה שוטפת מזכה בהטבת מס, בעוד שהשקעה חוזרת של הדיווידנד יוצרת כפל מס.

-

הכותב הוא יועץ כלכלי ועורך האתר INBEST. אין לראות בכתוב המלצה לרכישת ניירות ערך או ייעוץ השקעות כלשהו

-

תשואת דיווידנד

TheMarker

התשואה שמשקף תשלום הדיווידנד השנתי ביחס למחיר המניה. אם מחיר המניה עשרה שקלים והדיווידנד השנתי הוא חצי שקל, תשואת הדיווידנד של המניה היא 5% בשנה

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#