הפוליטיקה של הכסף - MarketMoney - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הפוליטיקה של הכסף

מה גורם לתנודתיות המטורפת בשווקים

9תגובות

מה זה היה? לאחר תקופה ארוכה של עליות כמעט רציפות בשוקי המניות, בסחורות ובכל נכס שנתפש כ"מסוכן, אבל מעניק סיכוי לתשואה משמעותית", חטפו השווקים חולשה בלתי מוסברת. בלי שינוי כלכלי ברור וללא אסונות טבע החלו השווקים לצנוח בשבועיים האחרונים, ומאז הם מתנדנדים בעוצמה יוצאת דופן.

הנפט, למשל, איבד מתחילת החודש כ-10% - והיו לא מעט ימים שבהם הוא זז בשיעור של 3% ביום. הכסף, הסחורה שכיכבה בחודשים האחרונים, איבד לא פחות משליש ממחירו תוך עשרה ימים. גם הבורסות ירדו - מתחילת החודש איבדו המדדים של הבורסה האמריקאית והבורסה של תל אביב כ-2% - ומול כל אלה עלה הדולר ב-3% מול השקל וכמעט ב-5% מול היורו.

זה לא היה אמור לקרות. זה חודשים מסבירים הכלכלנים שעליית מחירי הסחורות והמניות היא אמיתית: היא מונעת מצמיחה של המשקים ברחבי העולם ומעלייה בביקושים לחומרי גלם, ולמוצרים המוגמרים שמייצרות החברות הנסחרות בבורסה. האם מדובר בווירוס קצר שיחלוף במהרה, ואחריו ישובו השווקים למגמה הקודמת? והאם התנודתיות המטורפת של השבועיים האחרונים תיהפך למאפיין קבוע של השווקים?

שתי אסכולות מסבירות את העצבנות של השבועות האחרונים. הראשונה קובעת שהכלכלה הגלובלית נכנסת להאטה בצמיחה, והירידה בביקוש לסחורות פשוט מקדימה את פרסום הנתונים שיוכיחו זאת. החושבים כך ממהרים להצביע על מחירי הנחושת, הזוכה לכינוי "הדוקטור של המתכות" בגלל יכולתה לחזות מגמות כלכליות בזכות השימוש הרב בה בתעשייה. מחירי הנחושת ירדו לשפל של חמישה חודשים, הנמוך ב-15% מבתחילת השנה. הנתונים הכלכליים שיתפרסמו בחודשיים הקרובים יאשרו או יפריכו את התיאוריה הזאת.

האסכולה השנייה מתמקדת בזרמי כספים. היא קובעת שהריביות הנמוכות וההרחבה המוניטרית של הבנק המרכזי האמריקאי גרמו להרבה מאוד משקיעים פרטיים ופיננסיים להזרים כסף לשוק הסחורות, בניסיון לקבל תשואה כשלהי. בשוקי הסחורות נוצרה בשנה האחרונה כמות גדולה של תעודות סל ומכשירי השקעה שמאפשרים לכל משקיע קטן להמר על כמעט כל סחורה, והתוצאה היא בועת מחירים - שעכשיו פשוט מתפוצצת. לתיאוריה הזאת יש יתרון: היא מסבירה את התנודות החריפות של השבועות האחרונים, הנגרמות לטענת הסוחרים המקצוענים מכניסות ויציאות של משקיעים בעלי אופי ספקולטיבי. על פי טיעון זה, רוכשי הסחורות לצורך שימוש תעשייתי חוששים לפעול בסביבה כה תנודתית וממעטים להשתתף במסחר, וכך הם משאירים את הזירה לספקולנטים, למשקיעים בלתי מקצועיים, לקרנות גידור ממונפות ולמפעילי תוכנות מסחר אוטומטיות. ומי מרוויח משוק תנודתי שכזה? המתווכים הפיננסיים.

אך לאירועי השבועיים האחרונים יש עוד הסבר, הפעם פוליטי. כפי שכתבנו כאן בשבוע שעבר, בבית המחוקקים האמריקאי מתנהל בימים אלה קרב אדיר סביב הצעת חוק בשם Frank-Dodd, שתגביל את אפשרויות המסחר הספקולטיבי שמבצעים בנקים, ברוקרים וחברות סחר עבור עצמם.

על פי נוסח החוק שפורסם באחרונה, ההגבלות יחולו גם על מסחר פיננסי בסחורות, ניירות ערך ולמעשה בכל דבר חוץ ממטבעות, שכרגע פטורים מהתקנות החדשות. כעת אפשר לזהות את הבעיה: אם ייאסר על המתווכים להחזיק מלאים גדולים ולסחור עבור עצמם, העניין הספקולטיבי בשווקים רבים עשוי להיחלש, ועמו יצטמק היקף הכספים שיזרום אליהם. יש כנראה מספיק פעילים שמנסים להקדים תרופה למכה - ולמשוך את רווחיהם לפני שאחרים יבינו מה קורה.

בלומברג

איך יודעים שהחוק הזה חשוב? בשוק האנרגיה הודיעו כל נציגי חברות הסחר הגדולות שהן מאוחדות בדעתן נגד החוק, שיגביל את יכולתן להשתמש במכשירים פיננסיים נגזרים ולפעול באמצעות אשראי, ידרוש מהן חובות דיווח חדשות על הפוזיציות שלהן ויכריח אותן להפקיד מיליארדים בביטחונות. נציגי החברות מאיימים כי התקנות הללו, אם יאומצו, יחייבו אותם לגלגל את העלויות הנוספות לצרכן הסופי.

אותה התנגדות ואותם איומים נשמעים מצד הבנקים ובתי ההשקעות, שעושים מאמצים אדירים להשפיע על המחוקקים כדי להביא למיתון החוק. הם מבקשים להשאיר בו פרצות, לקבוע פטורים ממנו ולהכניס אליו מבנים משפטיים שיאפשרו להם לפעול, למשל, באמצעות חברות בנות מחוץ לארה"ב.

אלא שאת זה כבר ראינו. כשמגזר כלכלי מסוים מתנגד באופן כה גורף ואגרסיבי לחקיקה חדשה, במיוחד תקנה שמיועדת להציל מדינה מבועות מחירים ומפולות עתידיות, ברור שהתקנה פוגעת במרכז רווח יוצא דופן של אותו מגזר.

בארה"ב הסיפור חוזר על עצמו: בכל פעם מזהה התעשייה הפיננסית שוק חדש, מפתחת אותו, מכניסה אליו את המשקיעים הקטנים וגובה מהם עמלות ומרווחי מסחר אדירים - עד שהשוק מגיע לממדי בועה ומתפוצץ. כך היה עם ההנפקות ומחירי מניות ההיי-טק ב-2000, כך היה בשוק המשכנתאות ב-2008 וכך עשוי לקרות למחירי הסחורות ב-2011 או בשנים הבאות - במיוחד אם חוק חדש יסגור לבנקים, למתווכים ולסוחרים את הבוננזה. זהו חוק כללי: בכל פעם שסקטור כלכלי או אנשי עסקים מתנגדים לחוק חדש, כדאי לבדוק מי מרוויח, מי מפסיד וכיצד הוא ישפיע על השווקים.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#