הפחתת העמלה צולבת: בתי העסק ירוויחו - ומי יפסיד? - MarketMoney - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הפחתת העמלה צולבת: בתי העסק ירוויחו - ומי יפסיד?

לפי הערכות, המפקחת תסתפק בהפחתת העמלה הצולבת לכ-0.5% ■ גם הפחתה כזאת תגזור כנראה ירידה בשווי שיקבלו הבנקים עבור חברות כרטיסי האשראי שיימכרו

תגובות
איור עמלה צולבת
דובי קייך

המושג עמלה צולבת (Interchange Fee) מגיע מענף התשלומים וכרטיסי האשראי. מדובר בעמלה שהחברה הסולקת את כרטיס האשראי משלמת למנפיקת הכרטיס. לצורך המחשה, היא דומה לדמי קישוריות שמשלמת חברת תקשורת בגין ביצוע שיחות לבעלת הרשת.

הסולק הוא מוסד פיננסי. בתמורה לעמלה, הוא מתחייב לזכות את בית העסק בגין רכישות שביצעו אצלו לקוחות באמצעות כרטיס אשראי מהמותג שנסלק — עמלה זו נקראת עמלת בית העסק. במקביל, כאמור, הסולק משלם למנפיק הכרטיס עמלת מנפיק — שהיא העמלה הצולבת. עמלה זו מגולמת בעמלת בית העסק שגובה הסולק — כך שעמלת בית העסק מורכבת למעשה מעמלת סליקה ומעמלת מנפיק.

בישראל פועלות שלוש חברות כרטיסי אשראי, שעוסקות בסליקה והנפקה של כרטיסי אשראי: ישראכרט, לאומי קארד וכאל — שלושתן נשלטות על ידי בנקים. כיום קיימים הסכמים לגבי חלוקת הכנסות בגין פעולות הנפקה וסליקה בין הבנקים לחברות כרטיסי האשראי, אבל אין לכך משמעות מעשית — שכן הבנקים שולטים בחברות כרטיסי האשראי.

זה צפוי להשתנות. עד סוף 2020 בנק הפועלים ובנק לאומי יחויבו למכור את החזקותיהם בישראכרט ולאומי קארד, בהתאמה — בעוד כאל תמשיך להיות, בינתיים, בשליטת דיסקונט ו הבינלאומי. בהתאם לכך, אחד הפרמטרים החשובים שישפיעו על שווי חברות כרטיסי האשראי הוא שיעור העמלה הצולבת שהן ישלמו. שיעור העמלה הצולבת הוא 0.7% מכל עסקה, והוא יישאר כזה עד סוף 2018. כלומר, אם מכל עסקה מתקבלת עמלה של 1% בממוצע — 0.3% מקבלת החברה הסולקת ו–0.7% מנפיקת הכרטיס. במקרים שהלקוח אינו ממבצע את תשלום התמורה, הסולק צריך לקזז מבית העסק את התשלום. המנפיק אחראי במקרה של הנפקה לא נכונה של הכרטיס ושל "גניבת" זהותו של הלקוח.

העמלה הצולבת — 0.7% — מהווה לפיכך מחיר רצפה לעמלות הסליקה שמשלמים כיום בתי העסק. שיעורה נקבע בישראל על ידי המפקחת על הבנקים. כיום ניטש ויכוח על גובה העמלה הצולבת ועלתה דרישה ציבורית להפחית אותה — כדי להקטין את עמלת הסליקה ואת העלויות של בתי העסק. לאחר דחיות רבות, עד סוף 2017 אמורה המפקחת על הבנקים להציג הצעה למתווה חדש של העמלה הצולבת. המפקחת נמצאת בסיטואציה עדינה: היא אמורה לאזן בין האינטרסים של הבנקים, של חברות כרטיסי האשראי המופרדות — כדי שיוכלו להתחרות בבנקים — ושל הצרכנים.

מדובר בהחלטה שעשויה להיות דרמטית לגבי התמחור של החברות. לפי הערכות בענף כרטיסי האשראי, כל ירידה של 0.1% בעמלת הסליקה (למשל, מ–1% ל–0.9%) משמעותה קיטון של 250–300 מיליון שקל בהכנסות השנתיות של חברות כרטיסי האשראי.

הפחתת העמלה הצולבת — ודרכה הפחתה של עמלת הסליקה — צפויה להיטיב עם בתי העסק. עם זאת, היא עלולה לפגוע במחזיקי כרטיסי האשראי. הסיבה לכך היא שירידה ברווחי החברות תפגע ביכולתן להעניק הטבות ללקוחות. בחברות כרטיסי אשראי המופרדות חוששים גם כי הבנקים ינצלו את ההפחתה בעמלה הצולבת, כדי להציע תנאים אטרקטיביים ללקוחותיהם בכרטיסי חיוב מיידי (דביט) — ובכך יפגעו בחברות כרטיסי האשראי שמאפשרים ללקוחות חיוב נדחה.

המפקחת על הבנקים נתונה ללחצים כבדים מצד חברי כנסת להוריד את העמלה הצולבת לכ–0.3% — כפי שמקובל באירופה. לפי הערכות, המפקחת תסתפק בהפחתת העמלה הצולבת לכ–0.5%. גם הפחתה כזאת תגזור כנראה ירידה בשווי שיקבלו הבנקים עבור חברות כרטיסי האשראי שיימכרו.

גם לתוואי שייקבע להפחתתה של העמלה הצולבת יש חשיבות בכל הקשור לתמחור של חברות כרטיסי האשראי וליכולתן להתחרות בבנקים ביום שאחרי ההפרדה. ככל שהפחתת העמלה תימשך יותר זמן — לחברות המופרדות תהיה אפשרות להסתגל בצורה טובה יותר למצב החדש.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם