ICO: גיוסי הון בעידן האסימונים - MarketMoney - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
הצפת ערך

ICO: גיוסי הון בעידן האסימונים

מדובר במודל חדש למימון פרויקטים, בעיקר על גבי רשת הבלוקצ'יין - פרוטוקול טכני המאפשר לבצע עסקות בין שני צדדים בצורה אמינה ובלי תיווך

2תגובות
איור מחשב אנושי
איור: ליאו אלטמן

הנפקת מטבעות ראשונית (Initial Coin Offering).

מהלך שבו חברות, לרוב חברות טכנולוגיה, מגייסות הון מהציבור לפיתוח של מיזם חדש, ובתמורה מעניקות למשקיעים בהן אסימונים (Tokens). במקרים רבים, בסמוך למועד ההנפקה אין לאסימונים האלה שימוש מלבד מסחר ספקולטיבי, אבל היזמים והמשקיעים מקווים שצמיחת המיזם תגביר את הדרישה לאסימונים — וערכם יעלה.

מדובר במודל חדש למימון פרויקטים, בעיקר על גבי רשת הבלוקצ'יין — פרוטוקול טכני המאפשר לבצע עסקות בין שני צדדים בצורה אמינה ובלי תיווך. זהו מאגר נתונים מבוזר, שנמצא על מחשבים רבים שמסתנכרנים זה עם זה ונתמך על ידי קהילות מפתחים. הבלוקצ'יין הראשון הוקם ב–2009 להפקה וביצוע של מסחר במטבע הדיגיטלי ביטקוין. מאז הוקמו רשתות נוספות, כמו אתריום — שמאפשרת בין השאר יצירה של חוזים דיגיטליים חכמים, והנפקת אסימונים.

אחת ההנפקות הראשונות והגדולות עד כה היתה של המטבע אתר, שנועדה לגיוס הון להמשך פיתוחה של רשת אתריום. אפשר להגיד שהצלחת האתריום הביאה לעליית ערכו של האתר. המסחר במטבע הזה שני רק לביטקוין.

המונח ICO הוטבע כפרפרזה על הנפקת מניות ראשונית בבורסה — IPO. אלא שבאופן מעט אירוני, בעוד הנפקה בבורסה מגיעה לאחר פיתוחה של החברה ולצורך מינוף המודל העסקי הקיים — הנפקות האסימונים הן המודל העסקי עבור מיזם שעדיין לא הוקם. כמו כן, בעוד הנפקת חברה לציבור אורכת שבועות או חודשים, וכוללת ביקורת של גופים פיננסיים — הרי שאותן ICO's מלוות בעמוד הסברים בודד ונמדדות לרוב על סמך איכות ורקורד היזמים בפרויקט, שלא פעם אינה אמינה. בנוסף, בעוד IPO מקנה למשקיעים בעלות על החברה (מניות), הנפקות האסימונים אינן מקנות בעלות.

באחרונה תפס מנגנון גיוס זה תאוצה, ויזמים הטוענים לפיתוח מערכות מבוזרות — למשל לפלטפורמת מסחר, הימורים, רשת ענן חדשה או אתר היכרויות — מגייסים הון לפרויקטים בדרך זו. עבור היזמים, מדובר באלטרנטיבה לגיוס הון בדרכים המסורתיות, וכמעט ללא סיכון או ויתור מצדם. גם גופים פיננסיים מסורתיים פוזלים לכיוון.

ב–2017 זינק הסכום הכולל שגויס ב–ICO's לכ–2 מיליארד דולר — לעומת כ–300 מיליון דולר בכל 2016. הגיוס לא נעשים בדולרים, אלא במטבעות דיגיטליים (אתר וביטקוין), כך שהסכומים משקפים את ערכם במועד ההנפקה.

צורת הגיוס החדשה מושכת לא מעט ביקורת. אי־חלוקת מניות בחברה, למשל, והסתמכות על הצהרות בלבד, מעמידות לא פעם בסימן שאלה גדול את מחויבות היזמים לביצוע הפרויקט לאחר גיוס הכסף. התרחקות הרגולטור מהתחום והיעדר מנגנוני מיסוי מסודרים אינם תורמים לצמיחת אפיק גיוס זה. היזמים, לעומת זאת, מדברים על בניית מערכת אמון חדשה.

התחושה בשטח היא שפרויקטים רבים מגייסים כך יותר כסף ממה שהיו יכולים לגייס בשוק הרגיל, ולפעמים אין התאמה בין הנחיצות והשימושיות של הפרויקט ליכולת שלו לגייס כסף. גם יזמים מעידים על כך. כמו כן, משקיעים רבים נכנסים לתחום בניסיון להתעשרות מהירה, ולא כהשקעה ארוכת טווח.

המצדדים בשיטה אומרים כי זאת טעות להמעיט בחשיבותן של הנפקות אלה. "ההנפקות הן דבר מעניין, כי הן מאפשרות מוניטיזציה למיזמי קוד פתוח, מה שלא קורה הרבה", אמר באחרונה מייסד אתריום, ויטליק בוטרין, בראיון ל–TheMarker. "מה שרואים באחרונה זה שאנשים לוקחים את הרעיון הזה רחוק יותר, ויש פרויקטים שמוציאים מטבע — לא כי זה הגיוני, אלא כי ככה יש בעצם מוצר שאפשר למכור ולגייס באמצעותו כסף".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#