מימון מחדש - איך עושים את זה נכון? - MarketMoney - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
הצפת ערך

מימון מחדש - איך עושים את זה נכון?

כדי לשמור על יציבות וגמישות, חברות משתדלות לשמור על תמהיל קבוע בין הון וחוב בהתאם לרמת המתאימה בענף שבו הן פועלות

2תגובות
איור הצפת ערך
דובי קייך

מימון מחדש. מונח שמתאר שינוי של תמהיל מבנה המימון של חברה בין הון לחוב.

לחברה עסקית יש שני מקורות טיפוסיים למימון פעילותה — חוב שניתן לה מצד בעלי החוב (בנקים ובעלי איגרות חוב), והון שהשקיעו בה בעלי המניות. אם בעלי ההון שמו 50 מיליון שקל, ובעלי החוב שמו 50 מיליון שקל, מקורות המימון של החברה נחלקים באופן שווה (50:50). אם החברה תגייס עוד 10 מיליון שקל מבעלי המניות ובכסף הזה תחזיר הלוואות לבנקים — מבנה ההון שלה יורכב מ–60% הון ו–40% חוב.

שינוי תמהיל המימון נדרש בכמה מצבים. הוא נועד לשמור על יציבות החברה מצד אחד, ולהגדיל את גמישותה העסקית מצד שני. לדוגמה, כשחברה נקלעת להפסדים, ההון העצמי שלה יורד, ומשקלו של החוב בתמהיל המימון יגדל. במצב כזה היא תתקשה לגייס חוב נוסף, וגם עלויות גיוס החוב שלה יעלו, משום שהסיכון שלה יגדל. המלווים יידרשו ממנה ריבית גבוהה כפיצוי על הסיכון.

לכן, חברות שנקלעות לתקופת הפסדים מנסות דווקא להגדיל את הונן, כדי לשמור על גמישות תפעולית. לעתים, הן עושות זאת באמצעות גיוס מבעלי המניות הקיימים (גיוס זכויות), ולעתים באמצעות מכירה של נכסים ושימוש בתמורה כדי להחזיר חלק מהחוב. אפשרות נוספת היא להקטין את חלוקת הדיווידנד כדי להימנע משחיקה מהירה מדי של ההון העצמי.

בתקופת המשבר הפיננסי של 2008, בנקים בעולם נאלצו לגייס הון מבעלי המניות שלהם וממשקיעים חדשים כדי לייצב את מאזניהם. הם נזקקו לכך בשל הפסדים גדולים שנוצרו להם עקב משבר הנדל"ן בארה"ב.

דוגמה נוספת היא חברת הנדל"ן כלכלית ירושלים, שנקלעה לפני כשנתיים למצוקה עסקית. זה קרה בין היתר בשל הסתבכותו של בעל השליטה בה, אליעזר פישמן, ובשל נפילת השווי של נכסיה ברוסיה. כדי להיחלץ מכך, גייסה תחילה החברה הון עצמי באמצעות הנפקת מניות חדשות.

גיוס ההון הרגיע את בעלי החוב שלה, ואיפשר לה לגייס מאוחר יותר גם חוב נוסף שקנה לה זמן עד שעסקיה יתאוששו.

המהלכים האלה גרמו בסופו של דבר לקפיצה משמעותית בשווי המניות שלה.

במצבים של גאות עסקית לעומת זאת, תמהיל המימון משתנה לכיוון ההפוך: ההון העצמי גדל כתוצאה מרווחים שתופחים והולכים. כדי לשמור על תמהיל המימון המקורי, החברות מגייסות חוב נוסף, שמסייע להן להאיץ את הצמיחה. במקביל, הן יכולות להגדיל את חלוקת הדיווידנדים, ועל ידי כך להקטין את ההון העצמי. הגדלת החוב יכולה לשפר את התשואה שהחברה משיגה על ההון העצמי שלה, אבל היא גם מגדילה את הסיכון העסקי שלה.

כדי לשמור על יציבות וגמישות, חברות משתדלות לשמור על תמהיל קבוע בין הון וחוב בהתאם לרמת המתאימה בענף שבו הן פועלות. תמהיל מימון נכון צריך לענות על הצרכים התפעוליים של החברה, לשמור על גמישותה העסקית, ולהשאיר לה כרית ביטחון מספיקה למקרה שסביבת העסקים שלה תשתנה לרעה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#