הצפת ערך

קלינטק: כנראה שלא כל מה שאמור להיות טוב לסביבה יכול לקיים מודל כלכלי

מיזם "קלינטק" בולט בישראל היה חברת המכוניות החשמליות בטר פלייס, שנסגרה לפני כ-4 שנים עקב הפסדים גדולים ■ כנראה שלא כל מה שאמור להיות טוב לסביבה יכול לקיים מודל כלכלי

עמי גינזבורג
מייסד ומנכ"ל טסלה, אילון מאסק
מייסד ומנכ"ל טסלה, אילון מאסקצילום: בלומברג
עמי גינזבורג

קלינטק.

כינוי לטכנולוגיות חדשות שמיועדות להשיג הקטנה של הזיהום הסביבתי שנוצר עקב שימוש בטכנולוגיות ישנות. המושג קלינטק מקושר בעיקר עם מקורות אנרגיה נקייה ומתחדשת, שבאים להחליף מקורות אנרגיה מזהמי סביבה כמו שריפה של דלק פחמני, או תחנות פחמיות. מקורות אלה כוללים בין היתר חשמל המופק מתחנות רוח, מאנרגיה סולרית, אנרגיה פוטו־וולטאית, שדות גיאותרמיים, ניצול כוח הכבידה של מים (כמו סכרים ומפלים) ומחזור של זבל אורגני.

עם הזמן, מושג הקלינטק התרחב, והוא כולל כעת סוגים שונים של טכנולוגיות, לרבות כאלה שמסייעות בהקטנת צריכת האנרגיה, צמצום השימוש בפסולת רעילה, טיפול מתוחכם בזבל ושפכים, וטכנולוגיות לטיהור וטיפול במים.

פיתוח של טכנולוגיות נקיות לצרכים מסחריים קיבל דחיפה בשני העשורים האחרונים בשל המודעות הגוברת להשפעת פליטות פחמניות על התחממות כדור הארץ. הדבר גורם לחקיקה המעודדת פיתוח טכנולוגיות נקיות, ולזרימה מוגברת של השקעות לתחומים האלה.

לפני המשבר הפיננסי, נרשם גידול משמעותי בהון שזרם לחברות סטארט־אפ שפיתחו טכנולוגיות נקיות. אם ב–2001 סך ההשקעות בעולם בתחום הקלינטק היה כ–500 מיליון דולר, כעבור 10 שנים, הסכום צמח לכ–9 מיליארד דולר. ההשקעות הרבות נבעו גם מעידוד ממשלתי (לעתים באמצעות סובסידיות לצרכנים), כדי לדרבן יזמים לפתח טכנולוגיות כאלה לטובת הכלל, גם אם אינן כלכליות בשלבים הראשונים. עם הזמן, וככל שמשקיעים יותר במחקר ופיתוח, חלק מהטכנולוגיות החדשות נהפכות לרווחיות בזכות עצמן.

מאז המשבר הפיננסי, תחום הקלינטק נהפך לפחות אטרקטיבי, ורבות מהממשלות קיצצו את הסובסידיות למיזמי קלינטק. ירידה נרשמה למשל בהשקעות בתחומי אנרגיה סולרית, שקודם לכן קיבלו סבסוד ממשלתי משמעותי. הירידה בהשקעות בקלינטק נובעת גם מהירידה החדה שחלה במחירי הנפט מאז סוף 2014, שהוזילה את מקורות האנרגיה המסורתיים והפכה מקורות אנרגיה חלופיים לכדאיים פחות.

אחד ממיזמי ה"קלינטק" הבולטים בישראל היה חברת בטר פלייס, שניסתה לקדם את רעיון המכונית החשמלית באמצעות פיתוח מערך לוגיסטי להחלפת בטריות. המיזם שהוביל היזם שי אגסי גייס בשנות פעילותו (2007–2013) קרוב לחצי מיליארד דולר, אך מכר ללקוחות רק כמה מאות מכוניות. לפני כ–4 שנים נסגרה בטר פלייס עקב הפסדים גדולים וחוסר יכולת להראות רווחיות. חלק מתחנות הטעינה שהקימה החברה פזורות עדיין בלא שימוש ברחבי ישראל ומהוות תזכורת שלא כל מה שאמור להיות טוב לסביבה (גם על כך יש ויכוח) יכול לקיים מודל כלכלי.

בינתיים, בצד השני של העולם מצליחה חברת המכוניות האמריקאית טסלה של אילון מאסק לקדם ולשווק את המכוניות החשמליות מתוצרתה. המכוניות עדיין יקרות מאוד ופונות רק לקהל מצומצם של לקוחות. כמו כן, החברה עצמה היא עדיין מפסידה וזקוקה להון רב, אבל זה לא מונע ממנה להיסחר בשווי שוק של 40 מיליארד דולר.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ